מאבקם של הלומי הקרב שוב פרץ אל הרחוב, הפעם בדרישה חד משמעית: חקיקה ייעודית שתכיר בלוחמים שחזרו מהשדה עם הקרב בלב ובנפש. הם חסמו הערב (חמישי) את איילון לזמן קצר, ועמדו גם מול בסיס הקריה בתל אביב. הלוחמים, פצועי הנפש ובני משפחותיהם זעקו את מה שהם סוחבים כבר שנים. את השתיקה, ההכחשה, ואת הממסד שבמקום לרפא, מכחיש.
איציק סעידיאן בהפגנת הלומי קרב על איילון: "נשכבתי על הרימון כדי שעוד לוחמים לא יתאבדו"
(צילום: מיקי שמידט)
איציק סעידיאן, שהפך לסמל המאבק כשניסה לשים קץ לחייו בהצתה עצמית מול משרדי אגף השיקום, עמד שוב בחזית: "אני לא גאה במה שעשיתי, אבל אני גאה בתוצאה. נשכבתי על רימון כדי שעוד לוחמים לא יתאבדו. אלוהים החליט שאני אחיה כי יש לי עוד תפקיד בעולם, להילחם למען האחים שלי שחוזרים מקרבות של 500 יום מרוסקים, והמדינה מפקירה אותם למות".
בכאב גדול הוא סיפר על הזלזול שחווה: "אפילו כשהתראיינתי בטלוויזיה בזו לי. למרות שהייתי לוחם", אמר. "אלחם עד טיפת דמי האחרונה כדי שהלוחמים יקבלו את ההכרה וההוקרה שמגיעה להם. לא פוסט טראומתיים - הלומי קרב מקרב". לדבריו, הפתרון היחיד הוא חקיקה נפרדת להלומי הקרב שחזרו מפעילות מבצעית.
לצדו דיבר הלוחם עידו גל רזון, שהאשים את יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קליימן ואת הממסד כולו בהתעלמות מכוונת: "עידן עושה הכול כדי שלא תקבלו הגדרה בחוק. כדי שיוכלו להגיד שאתם מתחזים. כדי שלא יצטרכו להסביר למה נפגעי פעולות איבה מקבלים יותר מכם, כי הם 'נפצעו בפעילות אמיתית לאומית'", אמר בהפגנה.
הוא הזכיר את דבריו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ב-1949: "אז החוק היה ברור, לוחמים קודמים. ארגון נכי צה"ל היה מורכב מלוחמים בלבד. היום? לוחמים הם בתחתית הפירמידה״. הוא התריע על עולם הפוך שבו חייל שנפצע בתאונת דרכים מקבל יותר ממי שחטף רסיסים במבצע צבאי. לדבריו, גם ההבטחות הפוליטיות מעולם לא קוימו: "ראש הממשלה הבטיח חוק נפרד להלומי הקרב. זה מופיע בקווי היסוד של הממשלה - אבל לא קרה כלום".
מוקדם יותר השבוע חשף צה"ל לראשונה את נתוני האובדנות ב-2025 (נכון לחודש אוגוסט), לאחר ש-16 מקרי אובדנות בקרב משרתים נרשמו מתחילת השנה. במהלך דיון ועדת המשנה של כוח אדם בצה"ל הוצגו נתוני אובדנות בחלוקה לשנים, כשבשנת 2024 היו 21 מקרים, בשנת 2023 היו 17 מקרים ובשנת 2022 היו 14 מקרים.
רמ"ט אכ"א תת-אלוף אמיר ודמני אמר בדיון כי ניכרת העלייה במקרי האובדנות - אבל לא מזהים אותם כתופעה: "אני חושב שלאור הנתונים לא מדובר בגל, אם כי כל מקרה אסור שיקרה". הוא הוסיף כי הלקחים שעלו מהמקרים מתמקדים בבעיית הנגישות למוקדי סיוע ועזרה. "הנגישות למוקדים לבעיות הפרט למחפשים טיפול לא מספיק גבוהה. לכן מאמצע אוגוסט - כשאנחנו מזהים את החגים כתקופה מורכבת יותר - אנחנו יוצאים בקמפיין הנגשה של המוקדים, כולל היכולת לפנייה אנונימית", שיתף.
