"אתה לא קצת מגזים"? לא פעם אני נשאל האם הכל כ"כ שלילי במתווה הגיוס של ביסמוט. שהרי פוליטיקה זו אמנות הפשרה, והרי "אי אפשר לגייס בכפיה", והאם לא כדאי לפחות לנסות לתת צ'אנס ולהתחיל מאיפשהו? כמעט והשתכנעתי. אז לקראת דיוני השבוע, באמת שניסיתי לקרוא ברצינות את פרטי הפרק הנידון. אולי, יהיה לפחות על מה להתווכח. אולי אפשר יהיה לתת איזו הצעת ייעול קטנה, במקום להיות כ"כ שלילי.
סעיף -26ד' הוא גולת הכותרת במתווה. הוא קובע כבדרך אגב כמעט, כי "שר הביטחון רשאי, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמידי שיבה, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר...." לא ויתרתי, והמשכתי לקרוא, אולי אי שם בפרטים נמצא האור בקצה המנהרה. בסעיף המוצע קבועים אי אלו תנאים הפרטניים לדחיית השירות, בזו הלשון: (א) שעות הלימוד בישיבה, (ב) איסור עיסוק נוסף במהלך הלימודים בישיבה או בכולל. (ג) חובת התייצבות ורישום. (ד) הצהרת תלמיד הישיבה. (ה) הצהרת בעל תפקיד בישיבה. (ו) תנאים נוספים שיכול לקבוע שר הביטחון". לאלו מצטרפים הררי מילים על חבות דיווח, שעות לימוד, חובות עדכון, הצהרות התלמיד ושאר ירקות.
שפשפתי את עיני, חשבתי שהתבלבלתי בחוק, ופתחתי אולי את אחד מתקנוני ישיבת מיר בירושלים. אבל שמא נתפסתי אולי על סעיף שולי מיני רבים, הלכתי ובדקתי את פרק "מטרות החוק", שאמור לזקק את לב העניין, וכך נאמר: "מטרתו של פרק זה לצמצם את אי השוויון....ולקבוע הסדרים שתכליתם להסדיר את מעמדם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם והכל תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה..."
ח"כ ביסמוט ושותפיו יצרו לנו עולם חדש של הגדרות. ייעודה של ועדת החוץ והביטחון אינו עוד בטחון ישראל, אלא בטחון תעשיית הישיבות. ייעודו של צה"ל - לא ביצור גבולות ישראל, אלא ביצור שערי הישיבה
כלומר, זה לא שהחוק לא יצליח לגייס חרדים לצה"ל. אלא שהחוק מראש לא עוסק בנושא. למעשה- הוא מנוסח במטרה ברורה לסכל תהליך גיוס שכבר החל (כ-42 אלף חרדים מן המניין שכבר מחזיקים לראשונה צווי גיוס עם תאריך התייצבות בשנתיים הקרובות). ולא רק שהוא יסכל גיוס חרדים כעת, הוא נבנה כך שהוא ימנע כל סיכוי לגייס חרדים אי פעם בעתיד. ולא רק שהוא לא יגייס חרדים צבא- הוא יכפה עליהם להסתגר בישיבה.
אז אם המטרה היא אכיפת כללי המשמעת בישיבות, למה דבר הזה נידון בוועדת חוץ וביטחון, העוסקת, ובכן, בביטחון מדינת ישראל? ובכלל, למה הדבר הזה נידון בכלל בהקשר של גיוס לצבא? הרי הנוסח לא מדבר על צה"ל וצרכיו האסטרטגיים, אלא על נהלי כוח האדם בישיבות. ואם בכל זאת חברי הכנסת רוצים לחוקק חוק שפוטר חרדים משירות צבאי -יתכבדו ויתקנו סעיף אחד, פשוט להפליא – הקובע שהחל מגיל 18- חרדים שרוצים בכך פטורים לאלתר משירות בצה"ל. מדוע לא יעשו זאת?
קרב חייהם
התשובה לכך פשוטה: החרדים לא מתעניינים בהשתמטות מצה"ל, את זה הם כבר השיגו מזמן. קרב חייהם כעת הוא להבטיח שהחוק שניסחו בקפידה יבטיח גיוס מלא לישיבות, כולל סנקציות על המשתמטים מהישיבות.
אז מה כן? יש כיום חוק גיוס מצוין, שדווקא עוסק בגיוס לצה"ל. הוא נקרא חוק שירות ביטחון, שנכנס לתוקפו לראשונה-1949. לא חסר בו כלום. הוא מסדיר את כל שדרוש לגיוס כלל אזרחי ישראל, הוא מספק לצה"ל את מלוא הכלים להטיל סנקציות פליליות אפקטיביות. ולראשונה, לאחר שבג"צ ביטל את הסדרי הקומבינה של דחיית השירות – יש חרדים צעירים עם צווים ביד. כל חוק חדש, בכל נוסח, בהכרח יהיה גרוע יותר מהקיים.
ראם עמינחצילום: אוראל כהןח"כ ביסמוט ושותפיו יצרו לנו עולם חדש של הגדרות. ייעודה של ועדת החוץ והביטחון אינו עוד בטחון ישראל, אלא בטחון תעשיית הישיבות. ייעודו של צה"ל - לא ביצור גבולות ישראל, אלא ביצור שערי הישיבה. תפקידה של המשטרה הצבאית - לשמש כש.ג. המוודא שאיש לא יוצא מהישיבה. השאלה האחרונה שנותרה היא תפקידם של חברי הכנסת, אלו שנותרו בהם שאריות של אחריות לאומית, ואני יודע כי דעתם כעת אינה נוחה: האם הם, מתכוונים לעסוק במהות תפקידם, בעתידו של צה"ל ובביטחון המדינה שעוד אוספת את השברים מתופת ה-7 באוקטובר, או שהם מוכנים להיגרר לתוך ביצה טובענית של בירוקרטיה פנים חרדית, שתפרק את צבא העם. הבחירה בידם.
תא"ל (מיל') ראם עמינח כיהן בעבר כראש המערך הכלכלי של צה"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, וכיום דירקטור במכון למחקרי ביטחון (INSS)
