השימוש של המשטרה בכלים טכנולוגיים ובמאגרי מידע רגישים, עומד בשנים האחרונות במוקד הביקורת הציבורית, במיוחד בעקבות חשיפת פרשת הרוגלות. כעת, פסק דין של בית הדין למשמעת במשטרה, שהגיע לידי ynet, חושף מקרה נוסף של ניצול מערכת משטרתית מסווגת לצרכים אישיים: חוקר בכיר בלהב 433 השתמש במערכת המעקב "עין הנץ" כדי לבדוק פרטים על רכב שאחותו ביקשה לרכוש, ואף העביר לה את ממצאי הבדיקה.
למרות חומרת המעשה, ההליך הסתיים בנזיפה חמורה ובהורדה בדרגה למשך חודש בלבד, והחוקר נותר בתפקידו. החוקר, ששמו אינו מתפרסם בשל רגישות תפקידו, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של שימוש לרעה בסמכות שניתנה לו מכוח תפקידו. החוקר, בשנות ה-50 לחייו, סיפר לבית הדין כי הוא משרת במשטרה כ-20 שנה ומעולם לא עמד בפני הליך משמעתי דומה. הוא הביע מבוכה מהמעמד, קיבל אחריות על מעשיו וביקש להתחשב בשירותו רב השנים.
על פי כתב האישום המתוקן, שבו הודה, אחותו פנתה אליו וביקשה לבדוק פרטים הנוגעים לבעלות על רכב בעל לוחית רישוי ישראלית שהתכוונה לרכוש. בעקבות בקשתה נכנס למערכת "עין הנץ", ביצע חיפוש על הרכב והעביר לה את המידע שהתקבל.
מערכת "עין הנץ" נחשבת לאחד הכלים הטכנולוגיים הרגישים שבידי המשטרה. היא מבוססת על מצלמות לזיהוי לוחיות רישוי ומאפשרת איסוף ועיבוד מידע על תנועת כלי רכב בכבישים. הגישה למערכת מוגבלת לבעלי הרשאות ונועדה לצרכים מבצעיים וחקירתיים בלבד.
במהלך ההליך המשמעתי הדגישה התביעה את חומרת המעשים, במיוחד לנוכח העובדה שהחוקר לא הסתפק בשימוש במערכת לצורך אישי, אלא גם העביר את המידע לאחותו. לטענת התביעה, שימוש כזה מהווה מעילה באמון שניתן לשוטר ופוגע באמון הציבור במשטרה. עוד נטען כי התנהלות מסוג זה יוצרת מצג שלפיו מאגרי המידע המשטרתיים הם רכושו הפרטי של השוטר.
אלא שלצד טענות התביעה, שני קצינים בדרגת סגן ניצב, ששימשו כמפקדיו של החוקר, התייצבו בבית הדין והעידו לטובתו. אחד מהם, קצין אח"מ מרחבי ששימש בעבר כמפקדו הישיר, תיאר אותו כחוקר מצטיין, מקצועי ומסור, המסוגל לנהל חקירות מורכבות ברמה גבוהה. מפקדו הנוכחי, ראש מפלג חקירות, סיפר כי הוא רוחש לו אמון רב, ואף חשף כי החוקר נבחר מבין כ-300 חוקרים באגף החקירות והמודיעין ללוות חקירה רגישה, מורכבת ומשמעותית במיוחד.
אחד הכלים הטכנולוגיים הרגישים שבידי המשטרה. חדר הבקרה של "עין הנץ"
(מתוך עמוד הפייסבוק של החברה)
בהסבר שמסר החוקר, לשימוש דווקא במערכת "עין הנץ", טען כי מדובר במערכת שבה הוא משתמש באופן שוטף במסגרת עבודתו, וכי היא פתוחה במחשבו כמערכת הראשית. לדבריו, זו הסיבה שבחר לבצע באמצעותה את הבדיקה שביקשה אחותו. הוא הודה כי שגה וביקש לאמץ את הסדר הטיעון.
בגזר הדין הדגיש השופט, סגן ניצב ניסים כחלון, את החומרה שבניצול מאגרי מידע משטרתיים למטרות פרטיות. לדבריו, ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרות לקבל מידע אישי בלחיצת כפתור מגבירות את הסיכון לשימוש פסול במידע המצוי בידי רשויות האכיפה. השופט אף הפנה לפסיקת בית המשפט העליון, שהזהירה מפני ניצול הרשאות גישה למאגרי מידע ציבוריים, והבהיר כי ההגנה על המידע ועל אמון הציבור צריכה לעמוד בראש השיקולים בענישה.
עם זאת, בית הדין נתן משקל להודאת החוקר, להיעדר עבר משמעתי, לשירותו המוערך ולעדויות מפקדיו. בסופו של דבר אומץ הסדר הטיעון, ונגזרו עליו נזיפה חמורה, הורדה בדרגה אחת למשך חודש - ושלושה חודשי הורדה בדרגה על תנאי למשך שנה, אם יעבור עבירה נוספת של שימוש לרעה בסמכות. מסימולציית שכר שהוצגה לבית הדין עלה כי הורדה בדרגה אחת צפויה להפחית משכרו כאלף שקלים ברוטו.
למרות הקביעות החמורות על ניצול מערכת מעקב מסווגת לצורך משפחתי, החוקר לא הודח מתפקידו וממשיך לשרת ביחידה העוסקת בכמה מהחקירות הרגישות ביותר במשטרת ישראל.
