בבג"ץ מתקיים היום (שישי) דיון בעתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, שטוענת כי המשטרה מסכלת באופן שיטתי הפגנות נגד המלחמה, ומפזרת מפגינים גם כאשר הם נמצאים לצד מקלטים ומרחבים מוגנים.
"בואו נבין מה המשמעות של לא לקיים הפגנה", אמר בדיון נשיא העליון יצחק עמית. "יש לי את התחושה שבשנים האחרונות וגם הקרובות העורף הפך לחזית. אלו החיים, וזה מה שיקרה. אז אם אנחנו אוסרים הפגנות – זה אומר שלא יהיו יותר מחאות בזמן מלחמה. בשעה שאנחנו מדברים יש בביג פאשן מאות אנשים".
הפגנות נגד המלחמה בחיפה ובת"א, בשבת האחרונה
(צילום: כוח לדמוקרטיה, עומדים ביחד )
הוא הוסיף כי "המשטרה היא זאת שצריכה לבוא לבית המשפט ולהגיד, אנחנו מכירים את החוק ואת פסיקת בית המשפט סעיף 4 לחוק כבוד האדם. החובה שצריך לסייע שתהיה הפגנה, לסייע. התפקיד שלנו לבוא ולהגיד אנחנו מאשרים קיום הפגנה אבל מסיבות כאלה וכאלה יש צורך במגבלה כזאת וכזאת".
ניצב דוד פילו, ראש אגף המבצעים במשטרה, אמר: "אין לנו גישה למנוע הפגנות. מתוך 24 מחאות רק שלוש פוזרו. אתן לך נקודת מבט של קצין בשטח: הוא רואה 400 איש, יש סקרנים ויש כמות גדולה. אנחנו לא מונעים הפגנות, אנחנו לא שם".
הנשיא עמית: "התחושה היא שיש פער בין מה שהדרגים הבכירים מבינים לבין השוטרים בשטח, ורואים את זה לפי הסרטונים".
בעתירה נטען כי בפסקי דין קודמים כבר נקבע כי חופש הביטוי והמחאה אינו נסוג בזמן מלחמה, ואף מקבל חשיבות מיוחדת דווקא בתקופות חירום.
עורכי הדין טל חסין ועודד פלר, שהגישו את העתירה מטעם האגודה לזכויות האזרח, אמרו כי "צריך להזכיר למשטרה, שהזכות החוקתית לביטוי ולמחאה לא נסוגה בשעת מלחמה. חובת המשטרה למלא את תפקידה ולסייע למימושה היא גורפת, וחלה בימי חירום ובימות שגרה".
לדבריהם, "התנכלותה השיטתית של המשטרה להפגנות שמבקרות את הממשלה וקוראות לסיום המלחמה, מעוררת חשד כבד שלא עצם ההפגנות הוא שמקפיץ אותה, אלא התכנים שבמרכזן. כך בכלל, וכך בפרט כשמחאות מתקיימות לצד מקלטי ענק, המכילים אלפי בני אדם, כמו בכיכר הבימה בתל אביב".
