ישראל וסוריה יחדשו היום (שני) ומחר בפריז את המשא ומתן להסדר ביטחוני, בתיווך ארצות הברית - לאחר קיפאון של יותר מחודשיים ובצל פערים משמעותיים בין הצדדים, שמנעו הגעה להסכם בפעם הקודמת חרף לחצים מצד האמריקנים. שתי המדינות מדברות על הסכם ביטחוני ולא על נורמליזציה, שתגיע רק בהמשך אם בכלל.
ישראל יושבת כיום בכמה נקודות אסטרטגיות בשטח סוריה ובכתר החרמון, ודמשק דורשת נסיגה מלאה שלה לקו הגבול. ישראל חשדנית מאוד ולא מוכנה לנסיגה מיידית אלא רק בשלבים, ודורשת פירוז של השטח בדרום סוריה שמגיע כמעט עד לדמשק - דרישה כמעט בלתי אפשרית מבחינת המשטר הסורי. כמו כן, בירושלים דורשים מדמשק למנוע התבססות צבאית טורקית במדינה, וספק רב אם סוריה תסכים להתחייב לדרישה כזו בהסכם, אבל אולי תסכים להגיע להבנות בעל פה.
ישראל דורשת בנוסף מעבר בטוח מהגבול להר הדרוזים כחלק מהדרישה שלה לערבויות לביטחונם של הדרוזים. המשמעות היא חדירה של 100 ק"מ בתוך שטח סוריה - גם דרישה שספק רב אם סוריה תקבל.
בין ישראל לסוריה ישנן כמה מחלוקות. בגדול לא מדברים על ברית, הכותרת היא הסכם תיאום ביטחוני או משהו דומה לכך. חלק מהמומחים סבורים כי הסכם כזה בהישג יד, אם רק יהיה רצון כן ואמיתי משני הצדדים. הצד השני מצפה שבעקבות חתימה על הסכם כזה נחזור לקו הגבול ולהסכם הפרדת הכוחות משנת 1974.
ישראל דורשת יותר מהסכם הפרדת הכוחות, בירושלים רוצים פירוז מנשק כבד. השאלה אם הצדדים רוצים להגיע לגישור, ואם ראש הממשלה נתניהו שומר את זה לעיתוי שנוח לו פוליטית והאם הוא רואה בכך ויתור. בנוסף, ישראל עומדת על כך שלא תהיה נוכחות צבאית טורקית בשטח סוריה. במידה מסוימת, ישראל עוזרת לסוריה כשהיא מחשקת אותה. אם א-שרע יאפשר לטורקים להציב מטוסים ומכ"מים בתוך ארצו - זה יהפוך את סוריה לבסיס קדמי של אנקרה ועלול לייצר בעיה קשה עבור ישראל.
על חידוש השיחות סוכם בפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ באחוזתו במאר א-לאגו. נתניהו אמר בפסגה בפלורידה בשבוע שעבר כי האינטרס של ישראל הוא שיהיה גבול של שלום עם סוריה. "אנו רוצים לוודא שהגבול לידנו יהיה בטוח בלי טרוריסטים, ולהבטיח את שלומם של הדרוזים ונוצרים שם ובכל המזרח התיכון, כולל בניגריה", אמר. טראמפ אמר שהוא בטוח שנתניהו ומנהיג סוריה אחמד א-שרע יסתדרו ביניהם. הוא שיבח את א-שרע ואמר שאף שהוא לא "נער מקהלה", הוא "בחור קשוח, ובאזור הזה זה מה שאתה צריך להיות כדי לשרוד".
בשיחות ייצגו את ישראל מזכירו הצבאי של ראש הממשלה ומועמדו לראש המוסד רומן גופמן, שגריר ישראל בוושינגטון יחיאל לייטר וממלא מקום ראש המל"ל גיל רייך. נתניהו החליט למעשה ששלושת הבכירים ירכזו את השיחות וכל אחד יהיה אחראי על החלק שלו - גופמן על החלק הביטחוני, לייטר על הקשר עם ארה"ב ורייך על המגעים הדיפלומטיים והתיאום. לצוות הישראלי לא יהיה ראש משלחת. מהצד הסורי ישתתף שר החוץ אסעד חסן א-שיבאני ומי שיתווך יהיה השליח האמריקני טום ברק.
"לא בטוח שישראל בכלל רוצה הסכם"
פרופסור אייל זיסר, מומחה ללבנון וסוריה, אמר ל-ynet כי "זה שישראל וסוריה מדברות זה טוב, ויכול להיות שאפשר אולי לא להגיע להסכם אלא להבנות כלשהן שימנעו התלקחות ומתח, אבל אני לא אופטימי - בעיקר כי אני לא חושב שאנחנו רוצים הסכם ושיש לנו מדיניות ברורה".
לדברי זיסר, הבעיה הבסיסית היא שישראל לא יודעת מה היא רוצה מול סוריה. "כשאתה מסתכל על העמדה הישראלית יש את השר שיקלי שקורא לחסל את א-שרע ואומר שהוא ג'יהאדיסט בעור כבשה. יש את שר החוץ שחושב שצריך לפרק את סוריה ולתת עצמאות למיעוטים הדרוזים, העלווים והכורדים. אז מה אנחנו בעצם רוצים? ויש את המערכת הביטחונית שחשדנית ולשיטתה צריך להפציץ מתי ואיפה שאפשר, וככה יהיה שקט. ביטא את זה בצורה יפה מפקד אוגדת הגולן שאמר שזה שקט שהוא לא מאמין בו, ואם אנו שולטים בשטח אז זו הדרך היחידה להבטיח שקט.
"אז קודם כל לא רוצים להגיע להסכם. תפיסתה של ישראל כמו שאפשר לראות היא שבכוח נוכחותנו ופעילותנו הצבאית נבטיח שקט - ולא צריך הסכם. מכיוון שהאמריקנים לוחצים אז אנחנו מדברים, אבל אם זו נקודת המוצא של ישראל - אז יש בעיה".
4 צפייה בגלריה
ארדואן. ספק גדול אם סוריה תסכים להתחייב למנוע התבססות טורקית בשטחה
(צילום: Chris McGrath/Getty Images)
על פי זיסר, הפערים בין הצדדים עמוקים מאוד: "בהנחה שאפשר להגיע להבנות לגבי הגבול, וזה גם דורש נסיגה ישראלית מחלק או כל שטח סוריה, אני לא יודע אם ישראל מוכנה ולא יודע אם המשטר הסורי יסכים שנישאר בתוך שטח סוריה. בהנחה שאפשר להתגבר על כך אז יש את העניין של הדרוזים - ששם אני לא רואה איך מגיעים לאיזשהו הסדר. אין עוד הבנות בין הדרוזים בהר הדרוזים למשטר, והמתח ישנו ויכול עוד להתפרץ. לישראל יש עמדה שקודם כל היא נותנת חסות לדרוזים. ישראל גם, לפי הדיווחים, מספקת להם נשק ומשכורות. ישראל כנראה רוצה מעבר בטוח בעומק השטח הסורי - 100 ק"מ בתוך הגבול - ולא ברור מה זה".
לגבי הדרישה הישראלית לפירוז אמר זיסר: "לא ברור לי מה זה פירוז דרום סוריה ולא ברור פירוז ממי. לצבא הסורי אין טנקים, יש לו כוחות נושאי נשק. מה הכוונה פירוז? שאף אחד ששייך למשטר לא יהיה שם. אז מי כן יהיה? משטרה? ומה זה דרום סוריה? הגבול? בהסכם הפרדת הכוחות מ-1974 כתוב איפה אפשר לשים כוחות ואיפה לא. אבל דרום סוריה זה עד דמשק, ואני לא חושב שהמשטר יכול להיענות לזה".
זיסר התייחס לדרישה הישראלית למנוע התבססות איראנית וטורקית בסוריה. "הם לא רוצים את איראן לא פחות מאיתנו, כי איראן היא האויב שלהם. כאן אין ויכוח", אמר. "טורקיה זה עניין אחר. מה זה להתבסס? שיהיו קשרים דיפלומטיים או שיהיו מטוסים? להקים בסיסי חיל אוויר, ואיפה, ועד כמה אנו יכולים לקבל. לא יודע איך מקדמים דבר כזה בלי שהאמריקנים פוסקים. אף ממשלה סורית שמכבדת את עצמה לא תחתום על כך שלא תאפשר לטורקים להתבסס. יכולים להשיג אולי הבנות בעל פה על זה. עד היום הייתה הצהרה ישראלית שלא נאפשר התבססות טורקית".
זיסר הוסיף כי לא תהיה נורמליזציה עם סוריה בלי שתהיה התקדמות עם כל העולם הערבי. "דובר על זה בשעתו אבל אחרי מה שעברנו בשנה האחרונה עם הסורים, אני לא חושב שירצו ללכת למשהו בלי שיש מסגרת ערבית, שזה סעודיה - ואנחנו לא שם".
לסיכום מעריך זיסר כי ייתכן שאם השיחות ייקלעו למבוי סתום, ארה"ב תציע פתרון גישור, אך השאלה כמה הנושא הזה חשוב לאמריקנים. "כשאנו מסכמים את כל הדברים, אז עולה שאנחנו מדברים כי האמריקנים רוצים שנדבר. מדברים כי עדיף לדבר מאשר לירות אחד על השני. אבל להגיד שכרגע זה יכול להגיע לאיזשהו מקום - אם טראמפ לא מכתיב אותו? כנראה שנמשיך לדבר, כמו שדיברנו במהלך השנה האחרונה, ולא נגיע לשום תוצאות".
נתניהו נפגש עם השליח האמריקני לסוריה בחודש שעבר
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
נשיא סוריה אחמד א-שרע ושר החוץ שלו אסעד א-שיבאני התבטאו בשנה האחרונה לא אחת בנוגע להתנהלות מול ישראל וליחסים עמה, תוך הבעת אי-שביעות רצון מהתקיפות הישראליות ומהנוכחות הישראלית בסוריה. במסגרת השתתפותו בפורום דוחא בתחילת דצמבר, אמר א-שרע כי ישראל ״פועלת לייצוא משבריה למדינות אחרות כדי לברוח מהטבח שהיא מבצעת ברצועת עזה״, וטען כי סוריה, מאז ״שחרורה״, שלחה מסרים חיוביים לביסוס יציבות אזורית אך נענתה ב״אלימות קיצונית״, שכללה לדבריו יותר מ-1,000 תקיפות אוויריות ו-400 חדירות לשטח המדינה.
עוד אמר א-שרע כי סוריה פועלת עם מדינות בעלות השפעה ברחבי העולם להפעלת לחץ על ישראל לסגת מהשטחים שכבשה לאחר 8 בדצמבר 2024, וכי כל המדינות תומכות בדרישה זו. לדבריו, דמשק מתעקשת על מחויבות ישראל להסכם משנת 1974, וכל הסכם עתידי חייב להבטיח את האינטרסים של סוריה.
