התפשטות החות'ים אל קרן אפריקה מעוררת דריכות בישראל. עבור הזרוע הפרו-איראנית שהשתלטה על צפון-מערב תימן, המדינות האפריקניות הן קרקע נוחה שבה אפשר לפעול כמעט באין מפריע. בתוך הכאוס, המלחמות והעוני, לחות'ים ולאיראנים יש מה להציע עבור האוכלוסיות מוכות הגורל שחיות בשטח האסטרטגי, שמהווה את הקצה השני של מפרץ עדן ומצר באב אל-מנדב - מול תימן - וחלקו האחר משתרע לאורך חופי הים האדום.
עדות מעניינת לניסיונות החות'יים התפרסמה לאחרונה על-ידי ממשלת תימן הלגיטימית. היא תיעדה אזרח אריתריאי בשם עלי אחמד יעידי, שמשתייך לשבט אל-עפאר שמיליונים ממנו חיים בשטח החשוב, מספר כיצד החות'ים הקימו תאי טרור שמשקיפים על הים האדום באזור - וגייסו אנשים קשיי-יום לשורותיהם. הוא תיאר בפירוט כיצד הועבר לתימן, ואיך החות'ים ניסו להטמיע בו וחבריו את האידיאולוגיה האיסלאמית הקיצונית שבה הם מאמינים, וגם שקיבל כסף עבור שליחת אנשים נוספים לשם.
בן השבט שהעיד: כך גויסתי לחות'ים
אז מיהם בני עפאר?
"כשמדברים על 'שבט' בהקשר של אל-עפאר, זה לא מדויק", אומרת ד"ר אירית בק מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. "אמנם מדובר בקבוצה אתנית אחת, אך היא מפוזרת על פני כמה ארצות ובראשן ג'יבוטי, אתיופיה ואריתריאה. נסיבות החיים של כל קבוצה הן שונות - ואין למה שקורה במקום אחד השפעה על בני עפאר במקומות אחרים. הם פרוסים ברב אזור קרן אפריקה, בעיקר באזורים שקרובים לחוף ולמדבר".
לדברי בק, כבר במאות ה-13-12 אימצו בני השבט את האיסלאים, וכיום מרביתם הם מוסלמים סונים. "הם ידועים כנוודים או ככאלה שמשלבים נוודות עם התיישבות חקלאית, והרבה פעמים יש התנגשות בינם לבין יושבי קבע במקומות שונים", היא אומרת. "כיום, זו בעיה מאוד משמעותית בכל אזור קרן אפריקה. ככל שיותר חוסר יציבות ומשאבי הטבע מצטמצמים - גוברים המאבקים על משאבים קיומיים".
עבור איראן ושלוחיה, שניזונים מכאוס ולרוב גם מתדלקים אותו, מדובר היה כאמור במטרה נוחה. בנוסף, בני השבט גם מנהלים מאבק לקבלת עצמאות נגד ג'יבוטי, אתיופיה ואריתריאה - ולפי יעידי, החות'ים הבטיחו להם שאיראן תתמוך בהם כלכלית וצבאית במאבק. בין השאר, הובטח להם להיות "כוח גדול ויעיל" בים האדום, בדיוק כפי שאיראן הפכה את חיזבאללה בלבנון ואת החות'ים בתימן לכוח כזה.
בשלוש המדינות שבהן הם חיים, נחשבים בני העפאר למיעוט. באתיופיה, למשל, אחת המדינות אמנם נקראת "עפאר", אך בני השבט נחשבים קבוצה שולית יחסית לעומת האמהרים, התיגרינים והאורומו. "למרות שבעבר הם תבעו עצמאות מאתיופיה, כיום הם לא נחשבים לקבוצה מרכזית שמאיימת על הסדר הקיים", מחדדת בק. "במדינה שחיים בה קרוב ל-120 מיליון איש, בני העפאר נתפסים כמיעוט מספרי וגיאוגרפי, ולא כאיום מרכזי על המדינה האתיופית. זה רלוונטי גם למדינות האחרות שבהן הם נמצאים. הם קבוצת מיעוט באופן כללי".
"מבחינה אידיאולוגית, בני העפאר לא מזוהים לרוב עם קיצוניות איסלאמית", אומרת בק. "אבל, בהקשר הנוכחי של קרן אפריקה - אזור עם מלחמות וקונפליקטים רבים, לצד משבר אקלים חריף שמאיים על הביטחון התזונתי של מיליוני אנשים - הבטחות לביטחון כלכלי ושייכות ארגונית יכולים למשוך גם צעירים מבני העפאר לארגונים איסלאמיסטיים רדיקליים מעברו השני של הים האדום, כגון החות'ים".
מגייסים פעילים בדרך לסעודיה
אלא שבשיחה עם ynet, טען גורם מהשבט כי החות'ים אמנם מגייסים פעילים באפריקה - אך רובם משתייכים לקבוצות אתניות אחרות, ולא לשבט אל-עפאר. "החות'ים מהווים איום אידיאולוגי על המדינות השכנות", אמר. "הם פועלים בשקט ובצורה סמויה, כפי שעשתה איראן כשייצאה את השיעה לאזור. המטרה שלהם בטווח הרחוק היא להשפיע ולהפיץ את הרעיונות שלהם".
לדברי חבר השבט, "מדי פעם החות'ים מנסים להשיג דריסת רגל בשבט אל-עפאר - בגלל המיקום הגיאוגרפי שלו - אך עד כה הם לא התקדמו בצורה בולטת במאמץ הזה. גם אריתריאה לא נותנת לחות'ים לפעול, למרות שהם מנסים בדרכים שונות. יש למשטר מערכת יחסים עם סעודיה והיא לא מאפשרת להם".
חבר השבט, שנמצא כעת באירופה, הסביר שחיים קשים בקרן אפריקה אינם רק מנת חלקם של בני שבטו. הוא אמר שגם הוא, כמו יעידי, חי באריתריאה ונאלץ להגר ממנה אחרי שהמשטר לא הותיר לו ברירה אחרת. למזלו, התאפשר לו - אחרי מסע חוצה-יבשות שכלל גם מקלט בתימן - להגיע לאירופה. לדבריו, אנשים בני שבטו הגיעו גם לניו זילנד, פינלנד, נורבגיה, שבדיה והולנד. "בני העפאר מאופיינים בחיים שבטיים, וממעטים לצאת אל מחוץ לגבולותיהם", אמר. "אלה שמצטרפים לשורות החות'ים הם בעיקר בני לאומים אפריקנים אחרים. בתימן יש הרבה אנשים מאתיופיה, בעיקר אמהרים, אורומו ואחרים".
חבר השבט הסביר כי רוב האפריקנים שהחות'ים מצליחים לגייס הם כאלה שעוברים בתימן בניסיון להגיע לסעודיה, שממנה - הם מקווים - יצליחו להגיע לחיים טובים יותר מאלה שבארץ מוצאם. אותם אנשים מאותרים בנתיביה ההברחה בשטחים החות'יים, וזוכים להצעות מפתות.
"אנחנו סונים שמשתייכים לאסכולה השאפעית באיסלאם, וזה הופך את הברית עם החות'ים ללא מציאותית", טען הגורם. יעידי עצמו, נזכיר, אמר כי החות'ים ניסו להעביר את אנשי השבט "קורסים" לשינוי עדתי ודתי. בנוסף, החות'ים דווקא מקיימים שיתוף פעולה פורה עם א-שבאב הסוני, שנחשב לשלוחת אל-קאעידה במזרח אפריקה. אלא שלדברי הגורם משבט אל-עפאר, אינטרסים קרים כשלעצמם לא יפתו את אנשיו ליפול לזרועות החות'ים.
"אין גיוס ספציפי של בני השבט", טען הגורם מאל-עפאר. "מספר המגויסים מאיתנו לא גדול. צפיתי בריאיון של יעידי, אבל זה ברור שהוא נאלץ להגיד את מה שאמר כחלק מהאג'נה הפוליטית שמטרתה לעוות את התדמית של השבט. המיקום שלנו, ליד מצר באב אל-מנדב, הופך אותנו למוקד תשומת לב של רבים. הבחור שדיבר היה תחילה בידי החות'ים, ובהמשך נעצר על-ידי השלטון הלגיטימי בדרום תימן. ברור שכל מה שהוא אמר זה תוצאה של לחצים שעבר ונסיבות קשות שאיתן התמודד".
לדבריו, יש המנסים לעוות את התדמית של השבט שלו, כי הם חוששים שתהיה להם מדינה. לכן, גורמים מסוימים מעוניינים שאנשי העפאר יתפסו בעתיד כטרוריסטים, ולא יקבלו סיוע. "אנחנו אנשים שלווים, שלא תוקפים אחרים", מחה.
