כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, האו"ם הוסיף את כוחות הביטחון הישראליים לרשימה השחורה של מבצעי אלימות מינית - וכעת הם נמצאים שם לצד אנשי חמאס, שהואשמו בכך בעקבות טבח 7 באוקטובר.
על פי הדוח שזכה לביקורת רבה בישראל, כוחות ישראליים היו מעורבים בדפוסים מתועדים של אלימות מינית נגד עצורים פלסטינים בשטחים הכבושים של עזה והגדה המערבית. "ההפרות כללו אונס, לרבות באמצעות חפצים, אונס קבוצתי, ניסיון אונס, אלימות פיזית כלפי איברי המין, מקרים של ירי מכוון לאיברי המין, מגע בשדיים ובאיברי המין, חיפושי הפשטה וחיפושים פולשניים (בחללי הגוף) שבוצעו ללא הצדקה ביטחונית נראית לעין, עירום כפוי ואיומים באונס", נכתב.
הדוח מציין כי פגיעות מיניות נעשו על-ידי צה"ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר - ומזכיר ספציפית את הימ"מ, יחידת כת"ר של שב"ס וגם את כוח 100, זכר לתקרית בשדה תימן. עם זאת, חלקה של הימ"מ בטענות של האו"ם אינו ברור, וייתכן כי הארגון הכניס את היחידה המשטרתית המובחרת תחת שב"ס בשוגג.
זמן קצר אחרי פרסום הדוח, ובלי להזכיר אותו, שר החוץ הצרפתי ז'אן נואל בארו קרא לתובע הציבורי בצרפת לפתוח בחקירה בדבר היחס שלו זכו פעילי המשט הצרפתים מהרשויות בישראל. לדבריו, הוא עשה זאת "בהתבסס על הדוח שביקשתי מהקונסול הכללי שלנו בטורקיה, שהודיע לי על אלימות מינית, חשיפה לקור, מכות והשפלות חוזרות ונשנות של אזרחים צרפתים - שעשויות להוות עבירות פליליות". מארגני המשט טענו שעברו התעללות, כולל תקיפות מיניות ואונס, ועורכי דין של פעילים צרפתים אמרו כי יגישו תלונה נפרדת מבארו על האלימות שספגו - "כולל השפלה, אונס ועינויים". עורכי הדין גם סירבו להזמנה לקבינט של בארו כדי לדון בנושא, ואמרו כי "הצהרותיו לא יגרמו לנו לשכוח שממשלת צרפת תמכה במדינת ישראל מאז תחילת רצח העם".
אלימות מינית במתקני מעצר
דוח האו"ם מצביע על חוסר ענישה שיטתי ומתמשך בנושא. לדוגמה, הוזכרו כאמור את חמשת חיילי מילואים מכוח 100 של צה"ל שהואשמו בתקיפה פיזית חמורה במחנה שדה תימן. הדוח ציין כי למרות קיומן של ראיות רפואיות וסרטון שהעידו על החדרת חפץ לפי הטבעת שהובילה לפציעות חמורות, אישום על אלימות מינית או אונס נעדר מכתב האישום, ובמרץ 2026 כל ההאשמות נגדם בוטלו.
לפי הדוח, "ב-2025 המשיכו להיות מתועדים דפוסים של אלימות מינית נגד פלסטינים העצורים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים. המקרים שאומתו על-ידי האו"ם צריכים להיתפס כמצביעים על תקריות ודפוסים לאורך תקופות דיווח מרובות ולא כמקיפים, לאור מניעת הגישה המתמשכת של ממשלת ישראל למתקני כליאה, כמו גם לעזה. אתגרים בדיווח על אלימות מינית נמשכו, עקב, בין היתר, איומים מפורשים מצד כוחות חמושים וכוחות ביטחון ישראליים שאילצו עצורים שלא לדווח על התעללות".
בדוח צוין עוד כי "על פי משרד נציב האו"ם לזכויות אדם (OHCHR), בעוד התוכנית המקיפה הובילה לשחרורם של 1,968 פלסטינים שהוחזקו על ידי הרשויות הישראליות, למעלה מ-9,000 נותרו במעצר, כולל למעלה מ-4,000 עצורים ללא כתב אישום או משפט או עצורים מנהליים, מה שמעלה חששות למעצר שרירותי. בשנת 2025, האו"ם אימת מספר תקריות של אלימות מינית הקשורה לסכסוך, לרבות כסוג של עינויים, שהופעלו נגד 14 גברים, 7 נשים, 9 נערים וילדה אחת מרצועת עזה והגדה המערבית.
"13 ממקרים אלו התרחשו בשנת 2025, ו-18 בשנים 2023 ו-2024. ההפרות כללו אונס, לרבות באמצעות חפצים, אונס קבוצתי, ניסיון אונס, אלימות פיזית באיברי המין, מקרים של ירי מכוון לאיברי המין, מגע בשדיים ובאיברי המין, חיפושי הפשטה וחיפושים בחללי הגוף שבוצעו ללא הצדקה ביטחונית נראית לעין, עירום כפוי ואיומי אונס. אונס ואונס קבוצתי, בחלק מהמקרים באופן חוזר ונשנה, בוצעו נגד תשעה קורבנות, רובם מעזה. המבצעים כללו כוחות חמושים וכוחות ביטחון ישראליים, דהיינו צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר, כולל הכוח המיוחד 'כתר', והיחידה המשטרתית ללוחמה בטרור (ימ"מ)".
בדוח נאמר כי "הפרות אלו התרחשו בעיקר במהלך מעצר וחקירה ובמספר אתרים, כולל מחנות צבאיים (שדה תימן, מתקן המעצר עציון, מחנה מג'נונה ובסיס לא מזוהה); מתקני שירות בתי הסוהר (מגידו, עופר, רמלה, השרון, שאטה, נפחא ודמון); ובתחנת משטרה ישראלית (תחנת משטרת גוש עציון). בנוסף, בוצעו הפרות במחסומים ובמהלך פעולות צבאיות ישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים. השורדים כללו עיתונאים ופעילי זכויות אדם. רוב המקרים היו כרוכים במספר צורות של אלימות מינית שהופעלו במקביל, ובחלק מהמקרים, ההפרות צולמו או הוסרטו, כולל מקרה אחד של אונס.
"אלימות מינית נגד עצורות כללה לרוב איומי אונס, עירום כפוי, מגע לא רצוי וחיפושי הפשטה משפילים או מבזים ללא הצדקה, בעוד שגברים ונערים היוו מטרה לאונס, ניסיון אונס ואלימות כלפי איברי המין, מה שהוביל לכך שחמישה קורבנות גברים סבלו מדימום רקטלי חמור או נפיחות במשך מספר ימים או שבועות, ובחלק מהמקרים, מבלי לקבל טיפול רפואי. ההשפעות ארוכות הטווח של אלימות מינית על עצורים ששוחררו בחזרה לעזה הוחמרו עוד יותר בשל תנאי המחיה הקשים. יתרה מכך, בשל האסון ההומניטרי והעקירות ההמוניות החוזרות ונשנות שנגרמו בעקבות הסכסוך, נשים ונערות בעזה ממשיכות להיות חשופות לסיכונים מוגברים לאלימות מינית".
הדוח קורא למדינות החברות באו"ם לשקול להטיל סנקציות על המדינות והגופים שמופיעים ברשימה למשך חמש שנים או יותר מכך, כל עוד לא יינקטו פעולות "מתקנות".
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, כינה אותו "מביש ואבסורדי", והוסיף: "סיימנו עם מזכ"ל האו"ם הזה. אנטוניו גוטרש שם את ישראל באותה רשימה שחורה יחד עם חמאס, דאעש וארגוני הטרור השפלים ביותר בעולם".
הרשימה השחורה כוללת, כאמור, גם את חמאס. הדוח ציין כי לא ניתן היה לאמת באופן בלתי תלוי רבות מהטענות נגד חמאס, משום שישראל המשיכה למנוע מחוקרי האו"ם את הגישה הדרושה לחקירות. בנוסף לכך, דוח האו"ם הכניס לרשימה - שבה כבר היו נמצאים ארגוני טרור כמו חמאס, דאעש ואל-קאעידה - גם את רוסיה.
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "ההחלטה המבישה והאבסורדית לכלול גופים ישראליים בדוח היא הוכחה נוספת לטבעו האמיתי של האו"ם: ארגון פוליטי ומושחת שנטש את עקרונות היסוד שלו ומתמקד באופן שיטתי בישראל כמשימתו העיקרית. החלטה זו היא דוגמה נוספת לעוינות הממוסדת ארוכת השנים של האו"ם כלפי ישראל. יש להבין את החלטת היום בהקשרה האמיתי: ניסיון ליצור סימטריה מזויפת בין ישראל לזוועות המיניות האמיתיות שביצע חמאס. זהו המניע היחיד שלו.
"האדם שעומד מאחורי הפארסה הזאת הוא אנטוניו גוטרש. זהו אותו גוטרש שביקש 'להכניס דברים להקשר מסוים' בנוגע לטבח 7 באוקטובר, שכיסה את מעורבותם של עובדי האו"ם בזוועות הללו, וגרר את האו"ם לשפל המדרגה שלו. גוטרש מנצל כעת את חודשיו האחרונים כמזכ"ל כדי לבדות האשמות חסרות בסיס נגד ישראל, נטולות כל בסיס עובדתי. ישראל הפריכה באופן מקיף, יסודי וחד משמעי את ההאשמות הללו. בהינתן שאנטוניו גוטרש בחר להפר כל סטנדרט של יושר, יושרה ומקצועיות, ישראל החליטה לנתק כל קשר עם משרד המזכ"ל ותמתין עד למינוי מזכ"ל חדש של האו"ם".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר: "מגבה גיבוי מוחלט את השוטרים ולוחמי הכליאה שלנו. הדוח המביש של האו"ם מוכיח שוב שהארגון המיותר הזה איבד כל מצפן מוסרי. בזמן שחמאס, דאעש והטליבאן מבצעים פשעי מלחמה, רצח, אונס וחטיפות - האו"ם בוחר להכניס לרשימה אחת את המחבלים ואת אלו שנלחמים בהם. כשחמאס ושב"ס נמצאים באותה רשימה - לא ישראל נמצאת על ספסל הנאשמים, אלא האו"ם".
"אות קלון"
גורם ישראלי בכיר, שמעורה בפרטים, אמר בהתייחסו למשמעותיות של הכנסת ישראל לרשימה השחורה: "זה טלאי שחור. מדינה שמתיימרת להיות כמו ישראל לא אמורה להיות ברשימה שחורה כזאת. קודם כל, זה אות קלון. לא משנה שזה חרפה כל העיסוק של האו"ם בנושא הזה. מדובר בוונדטה אישית של מזכ"ל האו"ם גוטרש נגד ישראל. מה שאולי מעלה את התהייה האם זה היה נכון להחרים אותו ולהתייחס אליו בזלזול במשך השנים האחרונות, אבל לדעתי זאת הייתה טעות.
"ברשימה השחורה יהיו לא רק ארגונים וגופים כמו שב"ס ועלולים להיכלל גם אינדיווידואלים. הרבה מאוד מדינות בעולם אוטומטית יעתיקו את הארגונים והאינדיווידואלים ברשימה הזאת לרשימות שחורות שלהם ואז זה יכול להיות איסור כניסה, הקפאת נכסים וכו'. דבר שני, הרבה מאוד מדינות, למשל אם זה שב"ס, לא ישתפו איתו פעולה. לא יזמינו אותם לכנסי עבודה, לימודים, הדרכות, חילופים וכד'".
הגורם הבכיר הוסיף: "בעיקר זה מחזק את הדימוי הנורא והאיום של ישראל בעולם, לא בצדק, אבל זאת המציאות. כי ישראל לא מנסה אפילו להתמודד עם זה למעט הטענה שזה אנטישמיות וששונאים אותנו. יש הרבה דרכים להתמודד עם אתגר כזה ועשינו את זה בהצלחה גדולה מאוד בעשרות השנים האחרונות. הרבה פעמים היינו במצב שבו רצו להכניס את ישראל לרשימות שחורות כאלה ואחרות או אפילו הכניסו, ואז הבירוקרטיה, הפקידות הישראלית, במשרד החוץ, במשרד המשפטים, בצה"ל, במשרד האוצר ואפילו בחקיקה בכנסת, עשו הכול כדי למנוע הכנסתנו לרשימות שחורות.
"ועכשיו הפקידות והבירוקרטיה מאוד רצה להילחם בזה, אבל הדרג המדיני לא אפשר לו. הטענה לאלה שהיו מעליהם היא שלא נתנו להם הרשאה לעשות את זה. היו צריכים לעשות צעדים בתוך ישראל כמו להזמין משלחות לישראל, להזמין מומחים לישראל, לחשוף בפניהם, להראות להם, לשכנע אותם. לדבר עם מזכ"ל האו"ם, לא להחרים. כל הזמן אנחנו מחרימים. חרמות במצבנו לא מביאות אותנו לשום מקום טוב, אלא רק משקיעות אותנו עוד יותר בבוץ הדיפלומטי שאנו נמצאים פה. צריך להצדיע לפקידות שניסתה לעשות כל מאמץ למנוע את זה, אבל בלי תמיכה של הדרג הפוליטי אין כל סיכוי".
