בתום מסע ארוך של 25 שעות, הגיעו לוונצואלה כל חברי המשלחת הישראלית. 32 אנשי מקצוע, מהנדסי מבנים ומומחים מפיקוד העורף התקבצו יחד באזור החוף לה גוואירה, שנפגע משתי רעידות אדמה עוצמתיות, והחלו לסרוק את המבנים הרבים לקראת השיקום. תת-אלוף אלעד אדרי, ראש מטה פיקוד העורף המפקד על המשלחת, סיפר כי "אחרי סיורים בשטח הבנו שאנחנו יכולים לעשות הרבה יותר ממה שתכננו. הצענו תוכנית כוללת לשיקום האזור".
המשלחת הישראלית בוונצואלה
(צילום: דובר צה"ל )

צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
צוות המשלחת בלה גוואירה, ונצואלה
(צילום: דובר צה"ל)
צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
יש כ-1,300 מבנים למפות
(צילום: דובר צה"ל)
צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
תא"ל אדרי עם הרשויות המקומיות
(צילום: דובר צה"ל)
רעידת האדמה הכפולה הכתה בוונצואלה ב-25 ביוני, ומאז חולצו יותר מ-3,340 הרוגים מבין ההריסות. הרעידות הותירו יותר מ-17 אלף בני אדם ללא בית, וכ-16 אלף נפצעו. חלק מהקורבנות עדיין לא זוהו, ותא"ל אדרי אמר כי "ההבנה היא שיש הרבה יותר קורבנות, לצד מספר רב של נעדרים. זה אזור שנפגע קשות. העיר קראקס ממוקמת על רכס גבוה ומתחתיה שוכנים מלונות, שכונות מגורים רגילות ושדה התעופה. זה מאוד דומה לירושלים, שמתחתיה יש את ים המלח".
בשונה ממשלחות קודמות של פיקוד העורף ברחבי העולם (כמו המשלחת שסייעה לחלץ פצועים לאחר רעידת האדמה בטורקיה, ומנתה כ-400 בני אדם), המשלחת לוונצואלה קטנה ומורכבת ממומחים. השלטון המקומי ביקש סיוע בשיקום ולא בחילוץ. מטרתה המקורית של המשלחת הייתה מיון המבנים שנותרו עומדים - להריסה או לשימור - ולהחליט מה יש לפנות מחשש לקריסה או היכן ניתן להמשיך לנהל את שגרת החיים. אלא המציאות בשטח דחפה את המשלחת לגבש תוכנית גדולה יותר לסיוע.
"הצענו תוכנית כוללת לשיקום האזור הפגוע. יש לנו את היכולות האלו", הסביר אדרי. "המקומיים התלהבו מאוד מהרעיון, הם הציגו אותו מיד לנשיאת ונצואלה". אז המשלחת הקימה "בק-אופיס" בישראל, שממנו פועלים מומחי מודיעין אזרחי, הנדסת מבנים ואנשי ציוד מכנסי הנדסי (צמ"ה). הם גיבשו לוחות זמנים, העריכו משאבים ומיפו את הצרכים עד לרמת ה"באגר" הבודד. התוכנית החדשה נותנת מענה לחסימות ברחובות, ניהול ההסברה הלאומית והמקומית ופתרונות מתקדמים לפינוי ומחזור טונות של פסולת בניין.
אדרי הוסיף: "הצגנו את התוכנית לרשויות וההתלהבות הייתה עצומה. הם ישבו עליה כל הלילה וכעת הצוותים שלנו ממפים אזורים לפי בקשתם. כרגע יש כ-1,300 מבנים מסוגים שונים שצריך למיין - ממגדלי מגורים בני 15 קומות ועד לבתי ספר. רעידת אדמה היא אסון נורא והמראות פה קשים מאוד. יש ברחובות המון חסרי בית שמאורגנים במחנות אוהלים, וההגעה שלנו מבהירה להם שהם לא לבד".
הפעילות הישראלית במוקד הרעש
( משרד החוץ)

צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
אדרי בשטח
(צילום: דובר צה"ל )
צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
צוות המשלחת בפעילות מיון מבנים בונצואלה
(צילום: דובר צה"ל)
למרות נקודות האור, ההגעה הייתה מורכבת. חברי הצוות הגיעו בקבוצות קטנות במסע לוגיסטי ממושך, כשגם היעדר היחסים הדיפולמטיים בין ישראל לוונצואלה מאז 2009 מעיב מעל צאת המשלחת. כעת חברי הצוות מסתובבים במקום בגאווה, עם מדי צה"ל וסמלי המדינה, ואף נפגשו עם חברים בקהילה היהודית. גורם במשלחת סיפר כי "הרבה משפחות עברו להתגורר באוהלים ליד המבנים שפונו. כמעט כל מי שאנחנו פוגשים עוצר להגיד תודה. אנחנו מסתובבים עם מדים ואנשים מביעים הערכה גדולה מאוד לכך שבאנו לעזור.
"היו אנשים בקהילה שהתרגשו עד דמעות כשראו אותנו במדי צה"ל. כל חיילי המשלחת מסתובבים במדים, בליווי אבטחה ומשטרה מקומית. לא נתקלנו בשום מחאה. בכל מקום קיבלנו רק הערכה, הוקרת תודה ואמירות שזה לא מובן מאליו שהגענו".
גם אדרי תיאר כי "היו סימני שאלה, אבל אני חייב להגיד שהיינו בהלם חיובי. נחתנו בוולנסיה, שעתיים מקראקס, וקבלת הפנים הייתה חמה במיוחד. כאן אנחנו מסתובבים בין הבניינים ההרוסים ואנשים לוחצים לנו ידיים ומברכים אותנו. כל שוטר שפוגש אותנו רואה את הדגל על הזרוע ואומר 'אתם מישראל? תודה שבאתם'. יש אפס עוינות. ביום שישי האחרון גם ערכנו תפילה משותפת וארוחת שישי עם חברי הקהילה היהודית. הייתה התרגשות עצומה מההגעה שלנו, בטח בצל האסון. שמחנו מאוד ליצור קשר מקרוב".
בינתיים, המשלחת הישראלית תמשיך ללוות את הרשויות המקומיות בימים הקרובים, וביום ראשון תסיים את משימת ותעשה את דרכה חזרה לישראל. "אנחנו עובדים טוב מאוד עם הממשל המקומי. הם מאוד רוצים את הסיוע הישראלי ומשתפים איתנו פעולה באופן מלא", אמר הגורם. "אנחנו ממלאים דוח מקצועי ומעבירים המלצות לממשל. בסופו של דבר ההחלטה אם לפנות, לשקם או להרוס את המבנה היא של הרשויות בוונצואלה".