עם חזרתו מהפגישה עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון מצומצם ורגיש בהשתתפות ראשי מערכת הביטחון. הוא הציג את ההבנות וההסכמות איתן שב מוושינגטון באשר להמשך חופש הפעולה של ישראל בכלל הזירות, איראן, לבנון, עזה, סוריה, תימן ויהודה ושומרון, ובמערכת הביטחון נערכים למצב שבו יידרש צה"ל לפעול בכל אחת מהן - חלקן באופן מדורג וחלקן אף במקביל.
2 צפייה בגלריה


נתניהו כינס דיון רגיש, על הפרק - גם עימות נוסף עם איראן
(צילום: gettyimages, ATTA KENARE / AFP, REUTERS / Ronen Zvulun)
הגורם שמעצב את קבלת ההחלטות: ערעור שלטון האייתוללות. שריפה במפעל אמוניה באיראן
ההתפתחויות באיראן, ובראשן ערעור שלטון האייתוללות, הן בשלב זה הגורם המרכזי המעצב את קבלת ההחלטות בירושלים. אגף המודיעין ממקד את מאמציו באיראן בשלושה מישורים מרכזיים: מעקב הדוק וגיבוש תמונת מצב מדויקת כדי שלא להחמיץ תרחישי קצה - כפי שקרה בעבר עם נפילת משטר אסד; המשך איסוף מטרות איכותי, תהליך שהחל עם סיום מבצע "עם כלביא", כהכנה למערכה עתידית; ומתן התרעה מוקדמת לאפשרות של ירי מסיבי ומפתיע של טילים בליסטיים.
בישראל מדגישים כי כשם שהופקו לקחים מ"מלחמת 12 הימים", כך גם בטהרן הפנימו שמכת פתיחה היא מרכיב קריטי בהכרעת מערכה. בהתאם לכך, עוקבים בישראל לא רק אחר הכוונות האיראניות - אלא בעיקר אחר היכולות.
לצד המודיעין, חיל האוויר משלים היערכות כפולה: בניית תוכניות תקיפה למערכי הקרב וכלי הטיס הבלתי מאוישים של האויב, ובמקביל חיזוק מערך ההגנה האווירית בכל שכבותיו, תוך הפקת לקחים מהעימות הקודם ושילוב פיתוחים חדשים - בהם גם יכולות הלייזר.
בני סבטי על המחאות באיראן
(צילום: ירון ברנר)
אם לא ההתפתחויות האחרונות באיראן, ייתכן כי לא הייתה כלל התלבטות - ותוכנית התקיפה מול חיזבאללה, שהוכנה ונמצאת על המדף, הייתה יוצאת לפועל. נתניהו קיבל למעשה אור ירוק לכך מהנשיא טראמפ, וצה"ל אף הבהיר כי מבחינתו ההכנות הושלמו - וההכרעה כעת היא בעיקר שאלת עיתוי.
בתוך כך, חיזבאללה, כך לפי פרסומים, החל בפריסה חשאית של יחידות לוחמה ואמצעי לחימה אסטרטגיים, מתוך הערכה בארגון שעימות עם ישראל הוא עניין של זמן, וכי המציאות לאחר ישיבת ועדת הפיקוח על הפסקת האש תהיה שונה. אף שארגון הטרור השיעי מלבנון לא פורק מנשקו, בישראל מעריכים כי מצבו נחות משמעותית.
ארגון הטרור פועל בכ-20% מכוחו, צה"ל מחזיק בחמישה מוצבים מעבר לגדר, כוח רדואן אינו מהווה איום פשיטה כפי שהיה בעבר, ויכולות ההגנה האווירית - בשילוב מערכות הלייזר - מספקות מענה אפקטיבי גם לתרחישים קשים. לפיכך, השאלה המרכזית אינה אם לפעול, אלא מתי: להמתין להתפתחויות באיראן, בת בריתו האסטרטגית של חיזבאללה, או לנצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי - ואולי אף להמשיך במדיניות התקיפות היום-יומיות בלבנון, ללא מגבלות, כאשר הארגון נמנע מתגובה גם מול חיסול בכירים בצמרת הצבאית שלו.









