מדינת ישראל נמצאת בקרב מתמשך בעזה ובצפון, אבל עבור ממשלת הימין מלא־מלא אין רגע של נחת מפוליטיקה קטנה ומקטבת. למי יעניקו פרסים ולמי ייאלצו ללחוץ את היד ביום העצמאות? זאת שאלת השאלות. וכשמסתכלים על זה בצורה רחבה, אין דבר שמרתיע את ממשלת נתניהו לדורותיה — שלא לומר את הראש בכבודו ובעצמו — מאשר להתעמת, או במקרה של פרס ישראל, ללחוץ את ידיהם של מבקריו. בהופעות בתקשורת, בבית המשפט, בביקורי פצועי מלחמה, בדיונים עם משפחות החטופים — ביטול הוא הכלל המנחה, ולא יזיק לשדר קצת מסרים של אחדות להרגעת הרוחות.
זאת לא הפעם הראשונה שפרס ישראל מתבזה מהתערבותם של פוליטיקאים ברגעיהם השפלים. הפעם זהו שר החינוך יואב קיש, שהחליט לכאורה לבטל את פרסי ישראל בתחומי המדע לאחר שגילה כי אחד הזוכים הוא איל וולדמן — ממובילי מחאת עובדי ההייטק נגד ההפיכה המשטרית, ומהקולות הבולטים נגד ראש הממשלה נתניהו. וולדמן הוא לא הסיפור. גם קיש לא. והוא ודאי לא המציא את הגלגל ולא ברא יש מאין. דפוס הפעולה הזה של ממשלות נתניהו זהה בכל התחומים — מבית המשפט, דרך התקשורת ועד להשתלטות על רשות החברות. אז למה שלא יהיה זהה גם בפרס החשוב ביותר במדינה?
הפעם האחרונה שפרס ישראל ספג מהלומה הייתה ב־2015, לאחר שנפסלו מינויים של הפרופסורים אריאל הירשפלד ואבנר הולצמן בוועדת פרס ישראל לספרות ושירה. הטענה, אז כמו היום, הייתה שהרכב הוועדה "לא מייצג את מגוון הקולות בעם". "לעיתים קרובות מדי, נדמה היה שחברי הוועדה הקיצונים מחלקים את הפרסים לחבריהם, בשיטת חבר מביא חבר", כתב אז נתניהו נגד מינויים של הירשפלד והולצמן. "מי שלא מזוהה עם הקו שלהם, מי שלא שייך לקליקה שלהם, התקשה מאוד להשתלב בוועדת הפרס או לקבל את הפרס. מצב זה, שבו קבוצה קטנה וסגורה בעלת עמדות קיצוניות מעבירה את המקל מיד ליד ושומרת על השליטה בבחירת מקבלי פרס ישראל, חייב להשתנות".
לטרמינולוגיה המקטבת הזאת של נתניהו יש תמיד חלק שני, והוא, איך לומר, יודע את העבודה. "פרס ישראל הוא של כל עם ישראל", כתב אז ב־2015 מי שהצהיר ביום הבחירות כי 'המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי', והוסיף כאילו כולנו שכחנו: "פרס ישראל חייב לייצג את כל חלקי העם. נשים וגברים. אשכנזים וספרדים. דתיים וחילונים. יהודים ולא יהודים. ותיקים ועולים חדשים. ישראליות וישראלים ממגוון דעות ועמדות המשקף את כל חלקי העם — ללא שום שיקול פוליטי וללא שום הטייה פוליטית לכאן או לכאן".
ללא שום שיקול פוליטי או הטייה פוליטית? עצם התערבות של פוליטיקאי בפרס ישראל מונעת משיקול פוליטי פר אקסלנס. נתניהו הוא גדול המנהיגים המקטבים בתולדות ישראל. השר קיש בסך הכל שליחו. ב־2015 הסאגה הסתיימה בהתפטרותם של כל חברי ועדת הפרס לספרות ושירה ומינויים מחדש על ידי אותה ממשלה שיצאה נגדם. לא מן הנמנע שגם הפעם הממשלה תתקפל, שכן רוח הפרס חזקה מפוליטיקאי כזה או אחר.
ללא שום שיקול פוליטי או הטייה פוליטית? עצם התערבות של פוליטיקאי בפרס ישראל מונעת משיקול פוליטי פר אקסלנס
החודש הוכרז כי פרס ישראל "יוענק השנה רק בקטגוריית תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית". כן, גם הרוח והתרבות התגייסו בצו 8 למילואים. חברה מתחילה להיות חולה כאשר היא משעבדת את נכסי הרוח והתרבות שלה במאבק הלאומי. כך היה בברית־המועצות, בסין ובמקומות אחרים שהשתיקה יפה להם. אם המדינה רוצה להציל את נכסי התרבות שלה, עליה להוציא את פרס ישראל ממדינת ישראל, כלומר לאסור על ממשלת ישראל להיות מעורבת בהחלטות הפרס. איך נעשה זאת? ועדות בלתי תלויות שלא כפופות לאף שר, לאף פוליטיקאי, לאף משרד ממשלתי. זה לא אבוד. זה עוד אפשרי.
אלעד זרט הוא עורך מוסף "ספרות ותרבות" ועורך הספרות של ידיעות אחרונות ו-ynet
