התבטאויותיו האחרונות של שר הביטחון הבהירו את האסטרטגיה הישראלית בלבנון. כוחות צה"ל אמנם תוקפים היום בלבנון, אך הם עושים זאת תחת הגיון מגננתי. היעד הוא הקמת רצועת חיץ גיאוגרפית שתרחיק את חיזבאללה מיישובי הצפון. רוחב הרצועה משתנה לפי הצהרות שונות, מקו הליטאני לפי שר הביטחון ל"קו טווח הנ"ט" לפי התבטאויות היוצאות מצה"ל.
המרדף אחרי כטב"ם בצפון
(צילום: רונן כלפון סגל)
כך או כך מדובר באסטרטגיה שגויה ששורשיה נעוצים, כדברי הקלישאה, במלחמה הקודמת. עוד בשנות ה-90 הוכחה רצועת הביטחון בלבנון כאסטרטגיה כושלת. ברמה המדינית נוכחות צה"ל בלבנון העלתה את חיזבאללה למפה הפוליטית הלבנונית כתנועת התנגדות פופולרית. ברמה הצבאית בכל פעם שהיתה ידו של צה"ל על העליונה במלחמת הגרילה שניטשה בשטח פנה חיזבאללה אל מנוף הרקטות, הפגיז את ישובי הצפון וכפה על ישראל כללי משחק גרועים. כך היו ההבנות שהושגו אחרי המבצעים דין וחשבון (1992) ו"ענבי זעם" (1996).
הרקטות ארוכות הטווח עקפו את רצועת הביטחון והעבירו את הלחימה לישובי הצפון. מאוחר יותר נוספו אליהם טילי הנ"ט שאיזנו מבחינת האויב את חולשתו מול עוצמת צה"ל בהיתקלויות פנים אל פנים והפכו את מוצבי צה"ל בשטח למטרות במטווח, כשהאויב שומר על מרחק בטוח. גם במהלך ההתשה שנמתחה לאורך שנת 2024 עד מבצע "חיצי הצפון", היו טילי הנ"ט של חיזבאללה הנשק העיקרי לפגיעה ביישובי הצפון הריקים והסיכון המרכזי לכוחותינו.
עקב אכילס
נשק ארוך-טווח, אם-כן, הוא עקב אכילס באתגר להגן על תושבי הצפון. אלא שבשנים האחרונות התהווה ממד לחימה חדש שמגדיר מחדש את אופי המלחמות. הממד האווירי החדש, רחפנים וכטב"מים, הוא ארוך טווח, זול וקטלני יותר מעולם הרקטות וטילי הנ"ט. האוקראינים הצליחו בשנתיים האחרונות לבלום את התקדמות צבא רוסיה בשטחם, להסב לו מאות-אלפי הרוגים (!) ולהשמיד עשרות אלפי כלי רכב משוריינים ואחרים באמצעות שימוש המוני ומושכל במיליוני רחפני-נפץ קטנים וזולים.
הרחפנים אדישים לתוואי השטח. הפעלתם באמצעות סיב אופטי מחסנת אותם משיבושים אלקטרוניים ונתיבי הטיסה שלהם אינם צפויים ונמוכים בדרך-כלל. הם מאתרים את מטרותיהם ובוחרים את נתיבי התקיפה האפקטיביים באופן שמנטרל את רוב הטקטיקות המוכרות של תפיסת מחסה ומסתור. למרות שבצה"ל ובעולם פותחו כבר שיטות וטכנולוגיות-נגד מגוונות, האתגר נותר כרגע ללא מענה של ממש. החזית באוקראינה מאופיינת במרחב-מוות ברוחב כ-30 ק"מ שכמעט ואף רכב או אדם מסוגל לזוז בו מבלי להתגלות ולהיתקף מהאוויר. מבצעי רחפנות אוקראינים מיוחדים חודרים גם עשרות ק"מ לעורף השטח הרוסי הכבוש.
ספק את אי פעם תשקוט הארץ 40 שנים. ספק אפילו אם לבנון יכולה להתייצב באופן שימנע הצמחתו ושל ארגון טרור כלשהו בשטחה גם בעתיד. אך גישה הכרעתית מפוכחת עדיין טומנת בחובה יתרונות
אם נניח לצבא חיזבאללה, שעיקר כוחו פרוס בדרום היום, לשרוד את המלחמה הזו ככוח מאורגן נעניק לו מתנה אסטרטגית נדירה. במציאות של החזקת מרחב חיץ על-ידינו מצוקותיו הפוליטיות יפתרו במהרה נוכח מה שהוא יציג ככיבוש ישראלי מתמשך בדרום לבנון. במישור הצבאי מרחב החיץ יהפוך למטווח רחפנות, ותגובות חריפות מצדנו ייענו בהכנסת יישובי הצפון למשוואה, כמו בשנות ה-90. מי שמתגעגע לרצועת הביטחון הישנה שוכח את הדינמיקה שכפתה, למעשה, על ישראל את הנסיגה.
אויב מוחלש מאוד
אך התמונה האסטרטגית אינה שחורה כלל ועיקר. חיזבאללה אמנם הפגין גרף למידה מהיר מאוד בשבועות האחרונים, לרבות בתחום הרחפנות, אך לפי דיווחי צה"ל ותוצאות הקרבות במהלך מרץ הוא עודו אויב מוחלש מאוד. העובדה שהעז לפרוס את כל כוחו בדרום, במצוות טהראן, היא הזדמנות פז לצה"ל. מה שנדרש מהדרג המדיני הוא פקודה ברורה. לעבור ממגננה למתקפה. או-אז יתמקד צה"ל פחות בתפיסת קווי-רכס שולטים ויותר ברדיפת האויב והשמדתו.
ערן אורטלמושג ההכרעה מעולם לא שימש בתורת הביטחון הישראלית לתיאור ניצחון מוחלט או הישג שיעמוד לדורות. הכוונה תמיד היתה לפירוק המערכת הצבאית היריבה המאיימת עלינו כרגע, כפייה של סיום מהיר למלחמה בתנאים שלנו ואילוץ האויב לכמה שנות שיקום צבאי. שנים אלה נועדו לאפשר למדינת ישראל להתכונן לסיבוב הבא.
חיזבאללה תמרן עצמו לעמדת נחיתות מובהקת. מהלך צבאי חכם ונחרץ יביא להשמדת יחידותיו החשובות ביותר ולפיזור האחרות. מהלך כזה גם ידביק לארגון סופית את ריח התבוסה. הבסתו בשדה הקרב היא הסיכוי הטוב ליצירת תנאים שיאפשרו לממשלה הלבנונית, הפעם, לשמר את המצב שיושג ולעמוד במחויבותה לפירוז הדרום.
ספק את אי פעם תשקוט הארץ 40 שנים. ספק אפילו אם לבנון יכולה להתייצב באופן שימנע הצמחתו ושל ארגון טרור כלשהו בשטחה גם בעתיד. אך גישה הכרעתית מפוכחת עדיין טומנת בחובה יתרונות. אסטרטגיה הכרעתית היא הסיכוי הטוב ביותר ליצירת מציאות בה ממשלת לבנון תאכוף את ריבונותה, ולמניעת מלחמת התשה מחודשת בדרום-לבנון בתנאים לא-נוחים. את ההפוגה האסטרטגית ננצל כדי להכין את צה"ל לעידן מלחמות הרחפנות.
תא"ל (מיל) ערן אורטל, מפקד מרכז דדו לשעבר באגף המבצעים, ראש התכנית ללימודים צבאיים במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן
