שנה ושלושה חודשים במעצר, משפט שעדיין לא החל, וכתב אישום ביטחוני שתוקן מן היסוד. לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה לעיון חוזר בנוגע למעצרו של בנימין אשר וייס (25) מבני ברק, שמואשם במסירת ידיעה לסוכן איראני שהייתה עלולה להביא תועלת לאויב. במרכז הבקשה לשחרורו של וייס ממעצר, טענה חריגה למחדל חקירתי חמור של שב"כ. לטענת ההגנה, טעות בסיסית במדידת זמן חיפוש במחשב שינתה את כל התמונה הראייתית והובילה לתיקון דרמטי של כתב האישום.
וייס נעצר על-ידי שב"כ סמוך להגשת כתב האישום נגדו באוקטובר 2024, ובאפריל 2025 הורה בית המשפט להותירו במעצר עד תום ההליכים לאחר שקבע כי מסוכנותו אינה מאפשרת חלופת מעצר. קביעה זו אושרה בערר שהוגש לבית המשפט העליון. מאז הוארך מעצרו של וייס כמה פעמים, ובפועל מאז חלפו כתשעה חודשים מבלי ששלב ההוכחות במשפטו החל. בפנייה שהוגשה אתמול (שלישי) לבית המשפט, מבקשת ההגנה לשוב ולעיין בהחלטה.
סנגוריו של וייס, עורכי הדין אלעד רט ונעם ברקוביץ' מהסנגוריה הציבורית, טוענים כי התשתית הראייתית שעל בסיסה וייס נעצר קרסה. בכתב האישום המקורי יוחסו לצעיר מגע עם סוכן חוץ, מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, ושיבוש מהלכי משפט. האירוע המרכזי יוחס לביקורו במכון ויצמן ברחובות, שבמהלכו תיעד את ביתו של מדען גרעין ושלח את התיעוד לגורם זר. בכתב האישום המקורי נטען כי וייס ידע שמדובר בפרופסור לפיזיקה גרעינית.
כתב האישום המקורי התבסס על נתוני מחשב שלפיהם החיפוש בגוגל אחר שם המדען בוצע לפני התיעוד - נתון שממנו נגזרה המודעות הפלילית. אלא שלטענת ההגנה, כבר מחקירתו הראשונה וייס טען כי לא ידע מי הוא בעל הבית בזמן התיעוד, וכי החיפוש בגוגל בוצע רק לאחר ששב לביתו. לדברי ההגנה, טענה זו נדחתה על-ידי חוקרי שב"כ מבלי שנבדקה לעומק.
רק לאחר חודשים ארוכים, ובעקבות מאבק ממושך של ההגנה לקלת חומרי מחשב, בוצעה בדיקה מקצועית שהעלתה ממצא חריג. מומחה ההגנה קבע כי בפריקת המחשב לא בוצעה התאמה לשעון ישראל, וכי מדובר בפער של שלוש שעות בין זמן החיפוש בפועל לבין הזמן שצוין בכתב האישום. כשנלקחה בחשבון התאמת השעה, עלה כי החיפוש בגוגל בוצע בשעה 17:50, לאחר שהתיעוד כבר הושלם.
העבירה שדינה מאסר עולם הוסרה
בעקבות הצגת הממצאים, פרקליט המחוז הורה על השלמת חקירה שאישרה את טענות ההגנה. בהתאם לכך תוקן באחרונה כתב האישום, העובדות ועבירה הליבה שונו. במקום ייחוס מסירת ידיעה לאויב מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, עבירה שעונשה מאסר עולם, מיוחסת לנאשם החלופה המקילה יותר של מסירת ידיעה שהייתה עלולה להביא תועלת לאויב. בעקבות כך בוטל סיווג התיק כפשע חמור, והוא הועבר מדיון של שלושה שופטים לדן יחיד.
סעיף מרכזי נמחק, אבל גם כתב האישום המתוקן מייחס לו מעשים חמורים שהפרקליטות תצטרך להוכיח אותם בבית המשפט. במהלך תקופה של כחודש, וייס יצר קשר באמצעות טלגרם עם גורם שפעל מטעם איראן או ארגון טרור, וביצע עבורו שורת משימות בתמורה לתשלום במטבעות קריפטוגרפיים בהיקף של עשרות אלפי דולרים.
בין היתר מיוחס לווייס כי הוא תלה והפיץ מאות כרוזים בתל אביב ורמת גן, ריסס כתובות גרפיטי בעלות מסרים מסיתים, רכש טלפון מבצעי לצורך תקשורת חשאית, הצית כלי רכב במספר מוקדים ברחבי הארץ, והשליך חפצים בכבישים מרכזיים במטרה לגרום לשיבושי תנועה. עוד נטען כי הנאשם תיעד תשתיות ודרכים, והעביר את החומרים לסוכן החוץ.
בכתב האישום המתוקן גם מצוינות משימות שוייס סירב לבצע, כמו למשל בקשת סוכן החוץ שינסה לגייס אנשים נוספים לפעילות, והבירור מולו האם הוא יודע לייצר פצצה או בקבוק תבערה. סוכן החוץ אף שלח לנאשם הוראות כיצד לייצר בקבוק תבערה. בנוסף, סוכן החוץ בירר עם הנאשם האם הוא מסוגל להרוג אדם, האם באפשרותו להצית מכשיר כספומט או לרסס עליו כתובת גרפיטי, והאם הוא נכון לרכוש כלי נשק. עוד בירר סוכן החוץ מול הנאשם האם באפשרותו לשלוח חומרים שונים לטורקיה. כאמור, את כל המשימות האלה הנאשם סירב לבצע.
ההגנה טוענת כי חרף השינוי הדרמטי בכתב האישום, וחרף חלוף הזמן הממושך, המדינה ממשיכה לעמוד על המשך המעצר. בבקשה נטען כי התמשכות ההליכים רובצת כולה לפתחה של התביעה, וכי מדובר במחדל חקירתי חמור ומביך של שב"כ, בתיק ביטחוני רגיש שבו לא נעשה מאמץ מינימלי לבדוק טענה פשוטה שניתן היה לאמת בבדיקה טכנית בסיסית. עוד נטען כי גם לפי גרסת הפרקליטות עצמה, המודעות של וייס נוצרה רק לאחר החיפוש בגוגל, כלומר לאחר השלמת היסוד העובדתי, דבר שמעמיד קושי ראייתי ממשי גם בעבירה המתוקנת.
לצד הקשיים הראייתיים, מדגישה הבקשה את חלוף הזמן המשמעותי מאז הגשת כתב האישום, כשנה ושלושה חודשים, מבלי ששמיעת ההוכחות החלה. מועדי ההוכחות נקבעו לחודשים אפריל עד יוני 2026, וגם אז ברור כי המשפט לא צפוי להסתיים. המשמעות, כך נטען, היא שהארכת מעצר נוספת היא כמעט ודאית, באופן הפוגע בזכויות היסוד של הנאשם. על-רקע כל אלה מבקשת ההגנה מבית המשפט להורות על שחרורו של וייס לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני. כעת תידרש המדינה להשיב לבקשה.
עו''ד אלעד רטצילום: אופיר הראל
עו''ד נעם ברקוביץ'מקורב לוייס אמר ל-ynet: "בנימין עבר חקירת שב"כ קשה ודורסנית בתנאי מעצר בלתי אנושיים. נשללו ממנו זכויותיו, נמנעה ממנו הזכות להיפגש עם סנגור, והופעלו עליו לחצים כבדים להודות במעשים שלא ביצע. למרות כל אלה הוא עמד איתן על גרסתו שרק לאחר מעשה גילה את זהות בעל הבית שהתבקש לצלם. למרבה הצער, לשב"כ ולפרקליטות זה לא הזיז והם לא עצרו לרגע לבדוק את גרסתו. נורא לחשוב שככה מתנהלות כיום חקירות במדינת ישראל".
עורכי הדין רט וברקוביץ' מסרו: "החלטת הפרקליטות לתקן את כתב האישום הייתה מתבקשת ומחויבת המציאות. למרות שהתקבלה באיחור - אנחנו כמובן מברכים עליה. לצד זאת, הזדעזענו עמוקות ממחדל החקירה החמור והמביך של שב"כ, שהביא מלכתחילה להגשת כתב אישום שייחס למרשנו עבירה חמורה שכללה כוונה לפגוע בביטחון המדינה. אם כך התנהלה חקירת שב"כ בתיק ביטחוני כה רגיש, מפחיד לחשוב כיצד מתנהלות חקירות שב"כ בתיקים אחרים".
משב"כ נמסר בתגובה: "אשר בנימין וייס נחקר בשב"כ ובמשטרה בחשד לביצוע עבירות ביטחון. בתום חקירתו הוגש נגדו כתב אישום חמור בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ ומסירת ידיעה סודית. משפטו של וייס עוד מתנהל, ולכן לא נוכל להתייחס לדברים".
