מחלון כיתתה בבית הספר היסודי במצפה רמון צופה בתי מדי יום, יחד עם שאר חבריה לכיתה ג', בשלט גדול שקובע "דגל אחד - משפחה אחת". שלטים כאלה, בנוסח כזה או אחר, הפכו נפוצים כאן בשנה האחרונה, מאז פתחו חברי הגרעין התורני-החרד"לי מבית מפלגת "נעם" שהיגר לכאן בקמפיין שנאה מקומי נגד קהילת הלהט"ב ביישוב, ובתוכה אני. את הקרב הזה, שבמסגרתו נאלצת בתי לצפות בשלט השולל את קיום המשפחה שלה, אולי הפסדתי, אבל אני לא מוכנה להפסיד במלחמה. כשהגרעין החרד"לי מריץ לראשונה מועמד מתוכו לראשות המועצה בבחירות הקרבות, זה מאבק של להיות או לחדול על עתיד מצפה רמון, ואולי על עתיד החברה הישראלית כולה.
ברבות השנים התברר שטעיתי. בשנותיו הראשונות של הגרעין התורני סברתי שנוכל לחיות יחד במרקם חיים משותף. הבן של הרב צבי טאו, מנהיגה הרוחני של מפלגת נעם וממקימי הגרעין, היה שכן שלי. הרב צבי קוסטינר, האב הרוחני של הגרעין וגדול המטנפים על קהילת הלהט"ב, היה מברך אותי לשלום ברחוב. רעייתו ואני היינו שותות קפה יחד. כל זה כשהם ידעו שאני לסבית. אבל ככל שחלפו השנים, וככל שהם הפכו לגורם משמעותי יותר ביישוב, הוסרה מעטפת הנחמדות שלהם, עמדותיהם הפנאטיות החלו להתגלות והקשרים האנושיים נעלמו.
קבוצת אנשים שהגיעו לכאן כתושבים חדשים והתפתחו לשותפים, רוצים היום לא רק להיות בעלי הבית, אלא לגרש אותי ושכמותי. בתמימות ונדיבות של הכנסת אורחים חשבתי שהם באו להשתלב, אבל לא השתלבות הם רצו - אלא השתלטות. כל השנים האלה הרדימו אותי.
זה היה תהליך חברתי זוחל. עם התרחבות הגרעין ראינו את חבריו נוגסים עוד ועוד במרקם החיים הסובלני והמכיל שאפיין את המקום. גני ילדים החלו להתנהל בהפרדה ובמקביל התרחבו שעות ההפרדה בבריכה המקומית. אנשי הגרעין אחזו בתפקידים ציבוריים ומשם קידמו את מטרותיהם - לעיתים על חשבון האוכלוסייה הכללית, כפי שיעידו דירות הדיור הציבורי שהעמותות המקושרות לגרעין מחזיקות בהן. בהתחלה הבלגנו. ראינו היגיון בבקשות שהגיעו מכיוון הגרעין לאפשר להם את אורח חייהם. נפלנו בפרדוקס הסובלנות. היום הם מנסים להשתלט ולמחוק את אורח-חיי שלי.
בחודש האחרון התברר שתהליך ההשתלטות לא עוצר. הם מכוונים לראש הפירמידה, לתפקיד החשוב ביותר - ראשות המועצה. מי שירוץ לתפקיד יהיה תלמידו של הרב קוסטינר ובוגר ישיבת הגרעין, אליה וינטר. מדובר בנער הפוסטר היפה והנכון. אין לו חזות חרד"לית כמו רבותיו. הוא הפרונט הנוצץ והקל לעיכול שמסתיר את הדמויות שמאחוריו.
מיכל רומיוינטר מתחזק חזות חביבה ועדינה. את הריצה שלו לראשות המועצה הוא עושה בכלל דרך מפלגת הליכוד - פילטר נוסף שמטשטש את כור מחצבתו ומאפשר לאנשים להזדהות איתו. לא תמצאו ציטוט שלו נגד להט"בים, לא תראו אותו מדבר או משתתף באירועים הרבים שהקהילה שלו קיימה נגדנו. בסרטונים שהעלה לאחרונה הוא בכלל מדגיש את הצורך באחדות סביב "הטוב המשותף". אידיליה. אתם חושבים שגם הרב קוסטינר זוכה ממנו להרצאות האלה?
במצפה רמון אנחנו בעיצומו של התהליך, אבל את הניצנים שלו ניתן לראות בשלבים כאלו או אחרים באינספור יישובים בארץ. כאן אולי התעוררנו מאוחר. אולי נהפוך להיות היישוב הראשון שבו מפלגת נעם זוכה בגביע הקדוש. אבל זה לא יקרה בלי התנגדות עזה. את השיעור שלנו צריך ללמוד הציבור הליברלי כולו. זו ההבנה שמול המשימתיות של הגרעינים התורניים אנחנו צריכים - בעצם חייבים - להציע תנועת נגד. לפני שיהיה מאוחר.
- מיכל רומי היא מייסדת "מקאן ואלי", השלוחה הדיגיטלית הדרומית של משרד הפרסום מקאן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
