"אני מתכנן להגיע לבית המשפט, ולהגיד לשופט לשחרר את המפקד של אהד. שיחזור ללחימה על הגנת המדינה, לחיילים שלו שנלחמים בלבנון", כך הדגיש דוד, אביו של אהד יערי שנהרג מפליטת כדור בלבנון. הוא הוסיף כי "בית המשפט צריך להבין שזו מלחמה ולשחרר אותו. לאפשר לו לחזור להילחם ולעשות את מה שהוא עושה. הוא את העונש שלו קיבל עד סוף ימיו, שיעזבו את המישור הפלילי ויפיקו לקחים מהתחקיר על השימוש בנשק חדש". האב הדגיש כי צריך לחזק את החיילים בעת לחימה.
דוד יערי, אביו של אהד שנהרג מפליטת כדור
(צילום: ליאת לרנר)
עוד אמר דוד כי הערכים שעליהם גדל אהד היו תרומה למדינת הישראל. "החיילים שלנו צריכים להיות עם הראש למעלה, זקופים ולדעת את המטרות של עם ישראל - לנצח להביס את האויב ולהביא שלום פה למדינה, מתוך עוצמה", הדגיש. "לקחת חייל להכניס אותו למעצר ולחקור את זה בהליך הפלילי זה טעות ומחליש את החיילים שלנו. שהצבא יפיק לקחים מבצעיים כן, אבל לא בהליך של ענישה".
הוא שיתף כי אמר לאביו של החייל היורה למסור לו "שירים את הראש". לדבריו, "ביקשתי ממנו שיחזק אותו ובעזרת השם אם אנחנו נוכל להגיע לבית המשפט ביום ראשון אנחנו נגיע, נחבק את הילד ונרים לו את הראש".
אביו של המפקד שעצור כעת בחשד שפלט כדור שממנו נהרג סמל יערי נפגש עם דוד, וסיפר כי "ביקשתי את המפגש להגיע לנחם וגם להעביר את התנחומים של בני. קיבלתי חיבוק מדהים מהאבא, מהאמא ומהאחים. היה חשוב לי לבוא אחרי שקראתי ב-ynet שהאבא אומר שהוא רוצה לחבק את החייל. באתי לחזק ויצאתי מחוזק".
ע', אביו של המפקד, תיאר כי "מדובר בתקלה מבצעית בנשק חדש בצה"ל", והוסיף: "זה חמור ויש לתחקר, אבל למה הבן שלי צריך להיות במעצר? הוא כבר את העונש שלו קיבל ויקח את זה כל חייו. עכשיו צריך להחזיר אותו ללחימה בלבנון".
הוא סיפר כי בנו היה חייל במסלול ישיבת הסדר, ועם תחילת הלחימה ב-7 באוקטובר עזב את המכינה הקדם צבאית והתגייס לשירות מלא. "הוא אמר לנו, 'אני לא יכול לשבת במכינה בזמן שחיילים נלחמים ומוסרים את נפשם'. הוא התגייס לגבעתי מתוך רצון לתרום כמה שיותר, עם מוטיבציה בשמיים", שיתף האב.
הלווייתו של אהד בבית העלמין ברחובות
בעוד פחות מחודש אמור היה להשתחרר, אבל כבר תכנן להמשיך כמה חודשים נוספים במילואים. ״הבן שלי לא רצה לצאת לקצינים, הוא אמר לי 'לא אבזבז שמונה חודשים בקורס קצינים, אני רוצה להילחם עם החיילים שלי בעזה ובלבנון'", אמר האב. "הוא רצה להמשיך במילואים בהתנדבות כי הוא הבין את המחסור הגדול בלוחמים והרגיש שהוא מעדיף לתרום בצבא מאשר להסתובב בתאילנד".
עוד שיתף האב כי בנו חווה קושי רב מהסיטואציה שנקלע אליה. "הוא מתייסר עד עמקי נשמתו על האסון. בסוף המשימה שלו הייתה לשמור על החיילים שלו - שהיו כמו הילדים שלו. הוא מרגיש שכשל במשימה הראשונה, לשמור על ילד שלו, על אהד. זה משהו שילווה אותו כל החיים, אבל עכשיו צריך להחזיר אותו לנורמליות, לחזור להילחם.
"הוא לחם בגזרות הכי סוערות ומסוכנות בעזה ובלבנון, הוא איבד חברים ומפקדים לכל אורך המלחמה", הוסיף האב. "הוא תכנן להתגייס לזרועות הביטחון ולפתח קריירה ביטחונית, תמיד חיפש את התרומה למדינה ולחברה. ילד אחראי, רציני, ממושמע, האחרון שהייתי יכול לחבר לכזה אסון, השהייה הממושכת שלהם בלבנון, החשש מרחפנים, ההתמגנות, והדריכות, כל אלה נתנו את אותותיהם".
האב הדגיש כי חשוב לבנו "לשמוע שהצבא רוצה אותו ולא ויתר עליו". לדבריו, "הוא כל הזמן דואג לנו ולמשפחה השכולה, אמרתי לו שאני מתכוון לנחם אותם והוא ביקש לחבק אותם חזק חזק בשמו ולהגיד להם כמה הוא מבקש סליחה, מצטער ומתייסר על האסון הנורא".
עו"ד ואסים דאהררס"ן במיל' ואסים דאהר, שמייצג את החייל מטעם הסניגוריה הצבאית, מסר: "מדובר באירוע טרגי ועצוב, שמתרחש במהלך לחימה עצימה, קשה ומאתגרת בחזית הלבנונית. פגשתי לוחם, מלח הארץ, שעזב מכינה כדי להתגייס ליחידה קרבית ולוחמת, הוא בטראומה קשה מהאסון, הוא חי את האסון. המסלול הפלילי אינו מתאים לסיטואציה הזו, טוב יעשה הצבא אם יעטוף אותו במעטפת שיקומית בריאה ויחזיר אותו במהירות ללחימה כפי שהוא מבקש. הלוחם מבקש בכל מפגש שלנו לשלוח את השתתפותו הכנה בצער המשפחה השכולה ועל רצונו להגיע אליהם ולנחם אותם".
