חוק הפטור מגיוס של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט מופץ אחר הצהריים (חמישי) לחברי הוועדה, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהיגי הזרם הליטאי נתנו "אור ירוק" לקידומו בכנסת כבר בשבוע שעבר. ביסמוט מסר: "זהו זה, יוצאים לדרך - עם חוק גיוס מאוזן, אחראי, וטוב לעם ישראל".
• לנוסח החוק המלא - לחצו כאן
במענה לביקורת נגד החוק שהוא מקדם, שנועד להכשיר השתמטות של צעירים חרדים, טען ביסמוט כי "החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה. בעזרת ה' נעשה ונצליח".
בטיוטה שפורסמה נכתב כי שירות אזרחי ביחידות סמך של משרד רה"מ נחשב כשירות, וחרדי מוגדר בה כמי שלמד במוסדות החרדים לפחות שנתיים בין גילאי 14 ו-18. כלומר, החוק קובע את יעדי הגיוס לא מקרב תלמידי ישיבות - אלא מרחיב גם לכדי "בוגרי חינוך חרדי".
היעדים לפי הנוסח גדלו מבטיוטה שדלפה - 8,160 צעירים יגויסו לשירות צבאי ואזרחי, בשנה הראשונה - שמוגדרת למעשה כשנה וחצי, עד יוני 2027. לאחר מכן ירידה - 6,840 בשנה השנייה, 7,920 בשלישית, וברביעית לא פחות מ-8,500. בשנה החמישית ואילך, לפי הנוסח, יגויסו 50% מכל מחזור גיוס שנתי של בוגרי החינוך החרדי. אולם, זאת כאשר מחשיבים גם את אלו שיגויסו לשירות אזרחי ולא צבאי בלבד, עד למגבלה של 10% מהיעד השנתי.
גם בנוסח של יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין, נזכיר, שירות צבאי נחשב במסגרת המכסות רק למי שמתגייס לקרבי או לתומכי לחימה - בעוד שכל שירות אזרחי אחר לא נחשב במכסת הגיוס. בשבוע הבא יתקיימו בנושא שני דיונים בוועדת החוץ והביטחון, בימים שני ושלישי.
באישור הרבנים: הסנקציות בנוסח חוק ההשתמטות
הסנקציות המובאות בנוסח שפורסם כוללות הפחתת תקציב לישיבות לפי תלמיד שקיבל צו ולא התגייס, אם לא עמדו ביעדים, לפי התחשיב הבא - בשנה הראשונה אם לא עמדו ב-75% מהיעד, בשנה השנייה 80%, ובשנה שלישית ואילך 90%. שלילת התקציב, אם כך, אינה מלאה, אלא רק בגין התלמידים שחייבים בגיוס. הסנקציות בחוק והיעדים המוגדלים הם בתיאום עם בתי הרבנים ואישורם. המטרה היא שהחוק לא יפול בבג"ץ.
בתחום הסנקציות האישיות, מי שישתמט ולא קיבל דחייה או פטור בתחולה מיידית - לא יהיה זכאי לרישיון נהיגה עד גיל 23, למלגת סטודנט, לצאת לחו"ל עד גיל 23 בכפוף לוועדת חריגים, לנקודות זיכוי במס הכנסה ולמשרה בשירות המדינה בייצוג הולם לחרדים. לפי ההצעה, תוקף הסנקציות הן עד להגעה לגיל הפטור - 26.
סנקציות נוספות במידה והיעד לשנת הגיוס הראשונה לא יושג - כל חייב בגיוס יחויב בדמי ביטוח לאומי כאילו יש לו הכנסה מזערית גם אם אין לו הכנסה כזו, הוא לא יהיה רשאי להשתתף בתוכנית של המדינה או הרשויות לקבלת דיור מוזל, לא יקבל סבסוד מעונות ולא יקבל הטבות בתחבורה ציבורית.
בנוסף, אם לא יושגו היעדים בשנה השנייה, תתווסף סנקציה אישית של אי קבלת סיוע כספי מהמדינה ברכישת דירה. בשנה השלישית, תתווסף גם סנקציה של אי זכאות לפטור על מס רכישה בדירה.
ועדת חריגים שיקים הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר תוכל להחריג מקרים בסנקציות של שלילת הוצאת הרישיון ואיסור היציאה לחו"ל. הוועדה תורכב משני קצינים בדימוס ונציג ועד הישיבות.
החרדים בוחנים, אדלשטיין: זה לא חוק גיוס
בכירים באגודת ישראל מסרו כי "הנושא מצוי כעת בעיון, ובשעות הקרובות נעלה אותו להכרעת גדולי ישראל". נציין כי הדרך לאישור החוק במליאת הכנסת עוד ארוכה, וישנה קבוצת מתנגדים גם בקואליציה - כך שהרוב עבורו כלל לא מובטח.
ח"כ אדלשטיין מסר בתגובה כי "כמי שהוביל במשך השנתיים האחרונות את המאמצים להרחיב את בסיס הגיוס לצה״ל - אני אומר בצער רב, זהו איננו חוק גיוס. אחרי המחדל הנורא של 7 באוקטובר הבטחנו לציבור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. בניגוד לנוסח שהצעתי, החוק המוצע לא עונה על צרכי צה״ל בשום צורה. זהו עוד פלסטר פוליטי במקום חוק היסטורי. אנחנו לא נוותר. ניאבק עד הסוף למען חוק גיוס אמיתי".
אדלשטיין: "פלסטר פוליטי". בנט: "הכרזת מלחמה"
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט תקף: "אנחנו לא ניתן לדבר הזה לעבור. זה סופי, זה רגע האמת. הממשלה קיבלה החלטה סופית להעביר את חוק ההשתמטות בקריאה שנייה ושלישית. זהו החוק הכי אנטי-ציוני שחוקק בתולדות המדינה, והכרזת מלחמה של הממשלה על כל מילואימניק, על כל חייל צה"ל ועל כל הציבור המשרת. זה לא ייאמן - המשמעות של החוק זה שכל המילואימניקים יצטרכו לעשות 100 עד 120 ימי מילואים בשנה מעכשיו ואילך".
יו"ר ישר! גדי איזנקוט מסר: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה. הצעת חוק ההשתמטות של ביסמוט היא חרפה לאומית. במקום לחזק את צה"ל בשעה קשה, החוק מציע להרחיק את החרדים משירות צבאי ומבדיל בין דם לדם. זו ממשלה שאיבדה קשר לעם ישראל ואת הלגיטימציה של בוחריה. ממשלה שתאמץ את החוק לא ראויה לאזרחי ישראל, ללוחמינו ולנופלנו". מישראל ביתנו נמסר בקצרה: "ימין אמיתי לא תומך בחוק ההשתמטות".
