יותר משנה אחרי שאושר, בג"ץ החל לדון הבוקר (ראשון) בהרכב מלא בעתירות נגד התיקון לחוק היסוד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שנחשב אחד המרכזיים ביותר במהפכה המשפטית. צפו בדיון בשידור ישיר:
בג"ץ דן בעתירות מדוע לא יבוטל תיקון לחוק יסוד ועדת בחירת שופטים
הרכב השופטים הורחב ומונה 11 שופטים, בהם נשיא העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ, חאלד כבוב, יחיאל כשר ורות רונן. ח"כ טלי גוטליב וחברת הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד-ביחד) נמצאות באולם.
השופטת ברק-ארז אמרה בדיון כי "השינוי בחוק היסוד ביחס לחברי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים הוא רדיקלי, ככל שהוא באמת נועד למנוע את ניגודי העניינים הנטענים. בדרך כלל ישנם פתרונות אחרים לצמצום ניגוד עניינים ככל שיש כזה".
עמית: "בגופו של כל שופט יושתל שבב פוליטי"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
חלק מהשופטים תהו מדוע נקבע בחוק כי נציגי לשכת עורכי הדין לא ייקחו חלק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. הנשיא עמית אף תהה האם הדבר קשור בשחיתות כלשהי של חבריה, ונציג הייעוץ המשפטי של עו"ד יצחק ברט טען כי את מקומם של חברי לשכת עורכי הדין ימלאו משפטנים אחרים.
הנשיא עמית שאל אם הכוונה היא לראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, וציין כי "האירוע שהיה עם נוה בשעתו, למדתי ממנו שכל הכוח שלו נבע מהפוליטיקאים בוועדה. היו שם השרה שקד, השר כחלון, חברי הכנסת. אפי נוה לבדו לא יכול היה לעשות כלום בלי הפוליטיקאים. מי שמכיר היה מגיע למסקנה הפוכה, אולי שבמקום שני נציגי לשכת עורכי הדין צריך להוציא שני פוליטיקאים".
השופט גרוסקופף שאל: "למה טענה לשחיתות של לשכת עורכי הדין מובילה להוצאה מהוועדה? שמעתי שיש גם שחיתות של נבחרי ציבור שאפילו הוכחה בבית משפט - אז גם אותם יש להוציא?".
השופטים ברק-ארז וכבוב תהו אם השינוי בהרכב הוועדה לא יפגע בעצמאות השפיטה. ברק-ארז אמרה: "הבעיה שאדוני צריך להתמודד איתה שגם אם הפוליטיקאים בוועדה מפעילים שיקול דעת עצמאי - כולם, כך לפי התיקון, באים מהמקום הפוליטי".
"יש גם שחיתות של נבחרי ציבור"
(צילום: דוברות הרשות השופטות)
ברט השיב: "ברור שהוא לא מגיע 'טאבולה ראסה' (דף חלק - נ"ב), לחבר וועדה יש ערכים יש מדיניות שהוא חושב, הוא מגיע עם דברים".
הנשיא עמית הקשה וביקש מכל הנוכחים להתמקד בשאלה האם התיקון פוגע בעצמאות מערכת המשפט: "אם תוך שנה מהיבחר הכנסת עומדים להיבחר שני שופטים שיהיה כתוב להם על המצח 'אנחנו נבחרנו אחד על ידי אופוזיציה או על ידי קואליציה'. השופטים יהיו מזוהים פוליטית - גם אם לא ירצו את זה".
לדבריו, "אסור לנו להסתכל על החוק בטווח של שנתיים-שלוש. מידי שנה יוולדנו לנו שופטים שנבחרים רק על ידי גורם פוליטי. וכך יתמלאו ספסליו של ביהמ"ש העליון - כך שתוך 15 שנה מערכת המשפט בישראל תשתנה לחלוטין, אני אומר את זה כשאלה, ובגופו של כל שופט יושתל שבב פוליטי אם ירצה או לא, האם זה לא פוגע בעצמאות מערכת המשפט - זו השאלה".
"ימנו שופטים בגלל שיקולים פוליטיים - בחזקת ארבע"
עוד אמר עמית: "אדוני דיבר על ספקולציות ועל תרחישים עתידיים, איך אמרו במקורותינו הגשש החיוור - 'זה היה היום בבוקר'. כאשר לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים - 'זה היה היום בבוקר'. אז כאשר התיקון ייכנס לתוקף זה יהיה בחזקת ארבע".
השופטת וילנר אמרה כי "החוק לא נותן תמריץ למינוי שופטים בהסכמה רחבה כי הוא בהיעדר הסכמה. הוא מאפשר לאופוזיציה והקואליציה למנות מי שהם רוצים".
נציג הייעוץ המשפטי של הכנסת, עו"ד ברט טען כי התיקון מקדם הסכמה רחבה, והוסיף כי "הביקורת השיפוטית לא צריכה להתבסס על השערות עתידיות או על ספקולציות. החוק מקדם הסכמות, קשה לחלוק על זה".
השופט כשר טען מצידו כי קל לחלוק על ההנחה הזו, משום ש"ההסכמה הרחבה" לשיטתו תביא לכך שכל צד לא יסכים לשום הצעה, וכך יביא לשולחן את הבחירה הכי קיצונית. "זה חוק אנטי-הסכמה רחבה", אמר.
ברט טען כי אי אפשר להישען על מה יהיה בעתיד משום שאף אחד לא יודע, והוסיף כי ההנחה המוקדמת שנבחרי ציבור לא פועלים למען הציבור היא הנחה שגויה: "לציבור חשוב שתהיה מערכת משפט מקצועית וגם לנציגיו. חלק מהשיקולים ששוקל כל חבר ועדה הוא גם עמדות מדיניות ועמדות שיפוטיות, בשביל זה החברים בוועדה נמצאים שם". בהמשך סייג כי "כל עובד ציבור לוקח בחשבון במקום הראשון שיקול של מקצועיות".
נציג הממשלה: "אלו נבחרי הציבור שלנו - הם ממנים את כולם"
נציג הממשלה, ד"ר יעקב בן שמש, אמר כי "פוליטיקאים" אינם מילת גנאי: "אנחנו רוצים לשמור על עצמאות מערכת המשפט ויסודות המשפט. אין סתירה אם רוצים להביא שופט מגוון מסוים אז זה גוזר שלא אכפת לנו ממקצועיותו". בן שמש הוסיף כי "כפי שאנחנו לא חושדים בבכירי הצבא, המשטרה והשב"כ שלנו שהם לא מתנהלים באופן מקצועי - גם את החשד צריך להסיר לגבי פוליטיקאים. אלו נבחרי הציבור שלנו - הם ממנים את כולם".
עמית אמר מצידו כי "השופטים ועורכי הדין יודעים מי השופט הטוב ביותר, הפוליטיקאים לא יודעים, הם לא באולמות בית המשפט". השופטת רונן הוסיפה כי "החוק קובע כללי משחק והם משפיעים בהגדרה על התנהלות השחקנים. גם לשופטים יש אינטרס להתקדם, אנחנו רוצים שהאינטרס יהיה להיות מקצועיים ככל האפשר. אנחנו לא רוצים שהם ינסו לנקוט בטקטיקה הנכונה לשיטתם כדי להתקדם".
החוק מעביר את הדגש בבחירת השופטים מוועדה שהעניקה לשופטים את עיקר הכוח להרכב פוליטי יותר. החקיקה מיישמת את המתווה של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער, שלפיו בוועדה יהיו תשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (עם ניסיון של עשר שנים לפחות כעורכי דין) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבג"ץ נגד החוק טענה אז כי "המטרה של הממשלה היא להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס-מנים' החייבים את בחירתם וקידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים".
גם מפלגת יש עתיד של ראש האופוזיציה יאיר לפיד עתרה לבג"ץ. בעתירה, שהוגשה על ידי חברי הכנסת קארין אלהרר ויואב סגלוביץ', נכתב אז כי "התיקון החדש ייצר פוליטיזציה במערכת המשפט. הפוליטיקאים יבחרו את השופטים לפי אידיאולוגיה ונאמנות ולא לפי מקצועיות, מה שיוביל לקריסת אחד הבלמים האחרונים של הדמוקרטיה בישראל".
מנגד, נציגי הממשלה והכנסת טוענים כי דין העתירות להידחות, בין היתר בטענה כי לבית המשפט העליון אין סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד. עוד הם טוענים כי יש להמתין עם הביקורת השיפוטית בעניין משום שהחוק ייכנס לתוקף החל מהכנסת הבאה.
