ממשלו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע היום (רביעי) על סבב סנקציות חדש נגד יותר מ-30 אישים, חברות וכלי שיט המעורבים במכירת נפט איראני באופן בלתי חוקי ובתמיכה בתוכניות הטילים הבליסטיים והנשק הקונבנציונלי המתקדם של הרפובליקה האיסלאמית. המהלך בוצע על-ידי המשרד לבקרת נכסים זרים (OFAC) של משרד האוצר האמריקני, במסגרת מדיניות "הלחץ המקסימלי" על טהרן.
1 צפייה בגלריה
 טראמפ וחמינאי. לחץ על טהרן
 טראמפ וחמינאי. לחץ על טהרן
טראמפ וחמינאי. לחץ על טהרן
(צילום: REUTERS/Jonathan Ernst, Office of the Iranian Supreme Leader/WANA (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS, INSS)
לפי הודעת משרד האוצר בוושינגטון, הסנקציות מתמקדות בין היתר ב-12 כלי שיט נוספים הפועלים כחלק מ"צי הצללים" של איראן - רשת מכליות וחברות קש המשנעות נפט ומוצרי נפט איראניים לשווקים זרים תוך הסוואת מקורם. בוושינגטון טוענים כי הכנסות אלה מהוות את מקור המימון המרכזי של המשטר האיראני לדיכוי פנימי, למימון שלוחות טרור אזוריות ולקידום תוכניות נשק.
שר האוצר האמריקני סקוט בסנט אמר כי איראן "מנצלת מערכות פיננסיות כדי למכור נפט בלתי חוקי, להלבין את הרווחים, לרכוש רכיבים לתוכניות הגרעין והנשק הקונבנציונלי שלה ולתמוך בשלוחות טרור". לדבריו, תחת הנהגתו של הנשיא טראמפ ארצות הברית תמשיך להפעיל לחץ מרבי של המשטר האיראני.
לפי משרד האוצר האמריקני, כלי השיט שעליהם הוטלו סנקציות הובילו בשנים האחרונות מיליוני חביות של נפט, גפ"מ (גז פחמימני מעובה) ומוצרי פטרוכימיה איראניים לאסיה, לדרום אסיה ואף לטורקיה. חלקם פעלו במסגרת רשת ההובלה האיראנית כבר מ-2020.
הסנקציות חלות גם על החברות שרשומות כבעלות או כמפעילות של כלי השיט, ופועלות בין היתר בפנמה, איי מרשל, ליבריה ואיי הבתולה הבריטיים. כל נכסיהן שבתחום השיפוט האמריקני יוקפאו, ואזרחים וחברות אמריקניות ייאסרו מלקיים עימן קשרים עסקיים.

פגיעה ברשתות אספקה לתוכניות הטילים והמל"טים

בנוסף, הוטלו סנקציות על תשעה אישים וחברות באיראן, בטורקיה ובאיחוד האמירויות, אשר לפי וושינגטון סייעו להשגת חומרים כימיים ומכונות רגישות עבור משמרות המהפכה ומשרד ההגנה האיראני, לצורך ייצור טילים בליסטיים ונשק מתקדם.
במוקד המהלך עומדות רשתות שפעלו עבור חברת Oje Parvaz Mado Nafar, המייצרת מנועים למל"טים. לפי ההודעה, חברות טורקיות שימשו כמתווכות פיננסיות בעסקאות לרכישת ציוד רגיש. כמו כן הוטלו סנקציות על חברות שסייעו לרכש של נתרן פרכלורט – חומר מוצא לייצור אמוניום פרכלורט, רכיב מרכזי בדלק מוצק למנועי טילים בליסטיים.
עוד נכללו ברשימה ארבעה בכירים בחברת Qods Aviation Industries, זרוע של משרד ההגנה האיראני, החשודה בייצור ופיתוח מל"טים שסופקו, לפי ארה"ב, גם לרוסיה ולוונצואלה.

הרחבת הלחץ הכלכלי

המהלך הנוכחי מבוצע מכוח צווי נשיאות אמריקניים המאפשרים להטיל סנקציות על מגזרי מפתח בכלכלה האיראנית ועל גורמים המעורבים בהפצת נשק להשמדה המונית ונשק קונבנציונלי. לפי משרד האוצר האמריקני, ב-2025 בלבד הוטלו סנקציות על יותר מ-875 אישים, כלי שיט וכלי טיס במסגרת הקמפיין הכלכלי נגד טהרן.
המשמעות המעשית של הסנקציות היא הקפאת נכסים בארה"ב, איסור על עסקאות עם גורמים אמריקניים, וסיכון להטלת "סנקציות משניות" על מוסדות פיננסיים זרים שימשיכו לקיים קשרים משמעותיים עם הגורמים המיועדים.
בממשל האמריקני הדגישו כי מטרת הסנקציות אינה ענישה כשלעצמה, אלא שינוי התנהגות מצד המשטר האיראני והפסקת מימון פעילות טרור ופיתוח נשק - נושאים שלדבריהם זוכים לעדיפות על פני רווחת אזרחי איראן.