בצל המלחמה שנמשכה יותר משנתיים ברצועת עזה - וההרס הרב שנותר בה - תושבי הרצועה מתמודדים בחודשים האחרונים עם מצוקת דיור ממשית. בעוד התושבים מנסים לחזור לבתיהם ולגלות מה נותר מהם, אם בכלל, בעיתון "א-שרק אל-אווסט" הסעודי דווח אמש (שלישי) כי בעלי הדירות הקשיחו את תנאי השכירות לרמה חסרת תקדים.
בין היתר, כך דווח, המשכירים החלו לבדוק את זהות הדיירים, אוסרים על אירוח - ואף לעיתים דורשים כחלק מהתשלום כמות מסוימת ממכסת המים שהשוכרים מקבלים מדי יום מהסיוע שנכנס לרצועה.
מצוקת הדיור ברצועה החריפה. ההרס ברחובות עזה
(צילום: רויטרס)
תושב שכונת שייח' רדואן שבצפון הרצועה, המתגורר כיום באוהל בחאן יונס, סיפר לעיתון הסעודי כי כבר כמה ימים שהוא מחפש במשך שעות ארוכות דירה לשכור לו ולמשפחתו. אך לדבריו, "החיפוש הסתיים פעם אחר פעם באכזבה".
בעיתון צוין כי מרבית הבתים ברצועה נהרסו או נפגעו במהלך הלחימה, והמצוקה הקשה הפכה את מציאת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית. אך למרות ההרס העצום, הקושי המרכזי הוא לאו דווקא המחסור - אלא התנאים שמציבים בעלי הנכסים בפני השוכרים הפוטנציאליים.
לפי "א-שרק אל-אווסט", במקרים רבים הדיירים נדרשים להציג תעודת זהות לבעלים כדי שיוכל לערוך בירור על אודותיהם - בין אם באזור מגוריהם המקורי ובין אם באמצעות גורמים אחרים - כתנאי מוקדם לאישור השכירות. "לא פעם הבקשה נדחתה בלי שניתן הסבר", סיפר תושב מצפון הרצועה.
במקרה אחר, לאחר שכבר סוכם המחיר בין הצדדים, הציב בעל הדירה תנאי חריג - איסור מוחלט על אירוח גברים, לרבות אחים וקרובי משפחה. הסיבה שנמסרה הייתה החשש כי אחד מהם יכול להיות מזוהה עם פלג פלסטיני כלשהו, מה שעלול להפוך את הדירה ליעד לתקיפה ישראלית. השוכר סירב לתנאי - והעסקה בוטלה.
3 צפייה בגלריה
הבניין שחוסל בו בכיר בג'יהאד. "בניינים שלמים ומשפחות שלמות נפגעו בגלל אדם אחד"
(צילום: AP)
כמו כן, תושב שכונת שייח' רדואן טען כי "גם במחירים גבוהים מאוד קשה למצוא דירה". לדבריו, "אני מבין את החשש של המשכירים, אבל יש תחושה של הגזמה בתנאים, במיוחד כשאין לי או לבני משפחתי כל קשר לארגונים".
לפי הנתונים שפורסמו בכתבה, לפי הדיווח בהתאם לנתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), כ-92% מיחידות הדיור ברצועת עזה נהרסו או נפגעו. כ-436 אלף דירות הושפעו מהלחימה: כ-160 אלף מהן נהרסו כליל ו-276 אלף נפגעו חלקית, ולעיתים אף ניזוקו באופן ניכר.
עוד צוין כי יותר מ-1.8 מיליון בני אדם זקוקים לפתרונות דיור זמניים ולציוד ביתי בסיסי. על רקע הנתונים הללו, גובר החשש מפני תקיפות נוספות, במיוחד לנוכח העובדה שהפסקת האש שנכנסה לתוקף באוקטובר האחרון שברירית למדי. כמו כן, מאותו החשש ישנם בעלי דירות רבים שנמנעים מהשכרה לעיתונאים, אנשי רפואה ומרצים באוניברסיטאות.
"לא אקריב בניין שלם בשביל אדם אחד"
פאדל א-שנטי, בעל בניין מגורים בן שש קומות במערב העיר עזה, אמר לעיתון כי אינו משכיר דירות מבלי לבדוק היטב את זהות השוכרים. "לא אקריב בניין שלם בשביל אדם אחד - זו זכותי הבסיסית כדי להגן על הבניין ועל חיי משפחתי שגרה בו", הסביר.
לדבריו, "צה"ל לא מבקש רשות כשמחליט לתקוף יעד. היו מקרים שבניינים שלמים ומשפחות שלמות נפגעו בגלל אדם אחד. האחריות על חיי הדיירים היא עליי".
א-שנטי התייחס לעליית מחירי השכירות, וסיפר כי הוא עצמו העלה את המחיר מ-500 דולר לפני המלחמה לכ-800 דולר, בעוד שבשוק הדירות שהשטח שלהן נע בין 130 ל-170 מ"ר מוצעות ב-1,500-1,000 דולר. זאת בהשוואה למחירים שלפני המלחמה שעמדו אז על 500-200 דולר.
ואם לא די בהעלאת המחירים, התנאים שמציבים בעלי הדירות אינם מסתכמים כאמור בזהות השוכרים בלבד. חלקם מסרבים להשכיר למשפחות גדולות, אחרים מגבילים את מספר הדיירים - ולעיתים אף מחייבים את השוכרים לחלוק את מכסת המים של הבניין, שהם מקבלים מהסיוע ההומניטרי, בשל המחסור החמור.
הית'ם עומר, שחיפש דירה להשכרה, סיפר כי הופתע מגובה המחירים ומהתנאים שהוצבו בפניו. "ביקשו ממני 1,300 דולר לדירת שני חדרים", אמר. "אני מרוויח 550 דולר בחודש - זה בלתי אפשרי". גם דירות שנפגעו מהפצצות מוצעות להשכרה במחירים גבוהים. לדברי עומר, עבור דירה שניזוקה ונאטמה ביריעות פלסטיק נדרש ממנו לשלם כ-600 דולר. "זה עוול", אמר.
אימאן אל-עטאר, מתווכת דירות הפועלת ברשתות החברתיות, אמרה ל"א-שרק אל-אווסט" כי חלק מהתנאים הפכו לשגרה. היא הסבירה כי בעלי דירות חוששים שהשוכרים יארחו קרובי משפחה עקורים, דבר שמכביד על שירותי הבניין והתשתיות.
היא התייחסה לתנאי האוסר על השוכרים לארח בדירה, וטענה כי חלק מבעלי הדירות אף אוסרים על אירוח גם של גברים וגם של נשים - זאת לדבריה משום שגם נשים הותקפו בשל קשרי משפחה לפעילים. "לא מעט שוכרים מסרבים לתנאים האלה", אמרה.
כמו כן היא ציינה כי בחלק מהחוזים - האיסור על אירוח גברים הפך לסעיף קבוע. "רבים מנצלים את חוסר הוודאות ואת היעדר אופק ברור לשיקום הרצועה - כדי להחמיר תנאים ולהעלות מחירים בצורה מופרזת", הסבירה.
פורסם לראשונה: 21:37, 23.12.25
