אלפים הגיעו הערב (שבת) לעצרת בכיכר הבימה בתל אביב, בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי טבח 7 באוקטובר והמלחמה, ועמדו לצד משפחות שכולות ומשפחות שורדי שבי מ"מועצת אוקטובר". גם מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך הצטרף למשפחות: "זו דרישה לקיום חובה מוסרית עליונה". במקביל, מאות השתתפו בהפגנה במרכז חורב שבחיפה.
המפכ"ל לשעבר הוסיף: "במקום למנף הישגים בקרבות לכדי הישגים אסטרטגיים, הדרג המדיני נצמד למחדלי העבר השוחק אותם, הוא ממשיך לפעול בניגוד לאינטרס הישראלי וצרכי הביטחון הלאומי. תיקון של כשלים יסודיים לא יכול להתממש עד שלא חושפים את שורשיהם ומבינים אותם. ועדת חקירה היא הדרך היחידה לחשוף את השורשים. ועדת חקירה ממלכתית היא הדרך היחידה להבטיח שהתהליך לא יזדהם בשל חלק מהאשמים במחדל, שרועדים מפחד שתיחשף האמת לגביהם, ולכן היא הדרך היחידה לאפשר את תיקון הכשלים שהובילו ל-7 באוקטובר. אם לא נתעורר - נמצא עצמנו מוקפים בטרור בצבעי דאעש בכל החזיתות".
אב התצפיתנית קורע את מסמך החלטת הממשלה: "מלחמת התקומה? נראה לך נתניהו?"
(צילום: satview)
רפי בן שטרית, אביו של סמ"ר אלרואי בן שטרית, שנהרג מפגיעת נ"ט בקרב הגבורה של הבלונאים בבסיס נחל עוז, אמר כי "יותר מ-1,200 איש ואישה נרצחו ונפלו, תינוקות נרצחו בעריסותיהם. משפחות שלמות הושמדו מול עינינו. מתוך הכאב הזה אנחנו חייבים לקום ולדרוש את הדבר האחד שחשבנו שהוא המובן מאליו - חקירה עמוקה ויסודית של התהליכים, המחדל, ההפקרה. אם לא נחקור את האמת עד הסוף - לא נוכל לתקן. ועדת חקירה ממלכתית היא לא נקמה או מסע ציד. היא ההבטחה שלנו לאימהות השכולות, לאלמנות, ליתומים - לא נשכח את יקיריכם.
"אלרואי היה לוחם וחולם, יפה תואר ויפה מראה, ערכי, ציוני, פטריוט אוהב אדם אוהב הארץ. הוא נפל יחד עם חבריו לוחמי הבלון: נטע ברעם, אמיר אייל, שמעון לוגסי ודניאל שפרבר. בכל הזדמנות אנחנו נדרשים לדבר ולספר על יקירנו, עד כמה הם היו ערכיים, גיבורים מוכשרים, חכמים, מוזיקאים או ספורטאים טובים. אחים ואחיות, הלב כואב אבל אנחנו לא נשברים. נשמת האומה ונצח ישראל מפעמים בקרבנו, דורשים אמת וצדק. תנו לנו את ועדת החקירה הממלכתית".
אלי אלבג, אביה של שורדת השבי התצפיתנית לירי אלבג שנחטפה מבסיס נחל עוז, ביקש לעמוד דקת דומיה בתחילת דבריו. "אין פה ימין ואין פה שמאל. אני יודע רק מה זה מדינת ישראל", אמר. "צריך ועדה יותר קשוחה, כי אין ממלכתיות במדינה שבה נרצחו 2,000 אנשים. אני אומר לכל אזרחי מדינת ישראל, מכל הצדדים, צריכים לחקור את הצבא, את המודיעין וגם את הממשלה. לדאוג שלא יחזור היום הארור הזה למדינת ישראל. אני שואל את הממשלה, תגידו, אתם חושבים שאנחנו מטומטים? ראש הממשלה, אל תקרע את העם".
הילה אביר, אחותו של לוטן אביר שנרצח במיגונית שממנה ניצלה יובל רפאל, אמרה כי "אני עומדת כאן כאחות שאיבדה את אחיה הקטן, הטוב, היפה. זה שרק מפזר אהבה. ועדת חקירה לא תחזיר לי את לוטן, אבל ועדת חקירה אמיתית כחוק יכולה להציל את החיים של כולנו. היא יכולה לפרק מנגנוני כשל, לנסח נהלים מחייבים, לשנות תרבות ארגונית, ולהחזיר אמון בין העם למנהיגות. אנחנו לא מבקשים נקמה. אנחנו דורשים אחריות".
איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל, שנספתה בחמל בבסיס נחל עוז לאחר שדיווחה על מתקפת חמאס, קרע על הבמה את החלטת הממשלה לשנות את שם המלחמה ל"מלחמת התקומה". "נראה לך אדון נתניהו? נראה לך שתחלק פה צל"שים ותספר עלילות גבורה - ולא תחקור את המחדל הנורא בתולדות ישראל? שנתיים אני מתהלך בעולם שבו הילדה שלי איננה, אבל כל מי שהיה אחראי להגן עליה עדיין שם - בתפקיד, בכיסא, במצלמות, בכותרות. מי שהפקיר את רוני לא יברח מהאחריות. המחדל הזה אכל מדינה שלמה מבפנים, והיה אמור לזעזע את יסודות ההנהגה, הוא היה אמור להביא לשולחן התפטרויות. במקום זה קיבלנו תיאטרון בושה, קיבלנו ספינים. מדינת ישראל מתנהלת כקרקס הכי עלוב ומושפל", אמר.
סיגל מנצורי, שבנותיה נורל ורויה נרצחו במסיבת הנובה, אמרה בנאומה כי "בבוקר שמחת תורה דם נשפך כמו מים והאדמה רעדה. נותרנו לבד, המומים, כואבים וחסרי אונים. 779 ימים חלפו מאז שנפתחו עלינו שערי הגיהינום - ואתם המנהיגים שלנו משאירים אותנו שם. הזעקה שלנו מפריעה לכם למחוק את התאריך הארור הזה מהתודעה. הבנות שלי, נורל ורויה, שגידלתי באהבה אינסופית, יצאו לרקוד, לחגוג את החיים בפסטיבל אהבה, פסטיבל הנובה ברעים - אך לא שבו. בנותיי אינן כאן כדי לזעוק, אך אני כאן כדי לזעוק את קולן: כיצד הבנות שלי נרצחו באכזריות על ידי אויב מרושע? הן נרצחו כל כך באכזריות, שהתבקשנו לא לזהות אותן, אלא לזכור אותן יפות".
יורם יהודאי, אביו של רון שנרצח במסיבת הנובה, סיפר את סיפורו של בנו: "רון הסתתר מעל ארבע שעות במכולת האשפה הצהובה, דיווח מיקום, התקשר, כתב לכל מי שיכול היה - הוא האמין בכוחות הביטחון, היה בטוח שיגיעו לחלץ אותו. אך אף אחד לא הגיע. בשעה 11:39 קיבלנו את ההודעה האחרונה: 'יהיה בסדר, אוהב אתכם , נתעדכן'. שמונה דקות אחר כך נכנס מחבל ארור לתוך מכולה ורצח את רון שלי ועוד שמונה פרחים. רון וחבריו הופקרו לגורלם, ללא הגנה, ללא סיוע, הופקרו למותם", תיאר.
הוא הוסיף כי "מעל שנתיים חלפו ועדיין אין ועדת חקירה ממלכתית למחדל הגדול בתולדות המדינה. האם מתקבל על הדעת שמה שתיארתי קרה ולא נחקר עדיין? בנימין נתניהו, אמרת שנחקור אחרי המלחמה. הסתיימה המלחמה! איך נמנע מ-7 באוקטובר הבא אם לא נחקור?".
מחר אמורה הממשלה לדון בהקמת ועדת חקירה ל-7 באוקטובר, בהתאם לדרישת בג"ץ. בעיני היועמ"שית, הוועדה היחידה שצריכה לקום היא ועדת חקירה ממלכתית.
השתתפו בהכנת הכתבה: איתן גליקמן
