ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים), התכנסה היום (שני) לדיון מעקב בנושא הסדרי קבורה לחיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, כלומר ללא רשת משפחתית תומכת, בעוד החוק הקיים מקנה למשפחה את הסמכות לבחור היכן ייטמן החלל ובאיזה אופן.
בעקבות הדיון הקודם, הוועדה פנתה לשר הביטחון ישראל כ"ץ בבקשה להנחות את גורמי צה"ל למציאת פתרון שאיננו תלוי בהליך חקיקה ממושך. הוועדה דנה בין היתר באפשרות שחייל שמתגייס לצה"ל, יבחר עוד בחייו את האופן שבו ירצה להיקבר, אם חלילה ייפול במהלך שירותו.
הדס ארנברג, שגדלה במשפחה בחרדית, החליטה להתגייס לצה"ל והוכרה בתור חיילת בודדה ללא עורף משפחתי, אמרה ל-ynet כי "לוחמים שחיו חיים חילוניים נמחקים וחוזרים להיות חרדים ברגע שהם מתים - נגד כל הבחירות שלהם בחיים והמהות שלהם שהשתנתה".
בנוסף, ציינה: "מורשת של חיילים נמחקת בשניות. חשוב שחייל ללא עורף משפחתי יבחר עם גיוסו איפה ואיך להיקבר, וכן איך יונצח אם חלילה ייפול בקרב. אני מקווה שיחזירו את הבחירה לידיים של החיילים. אתם נותנים להם למות בקרב, אבל לא מאפשרים להם לבחור בחייהם איך יזכרו אותם".
"צו מצפוננו הורה לנו לבחור בקבורה מהירה במקום לוויה צבאית באיחור"
מנגד, היבט אחר בא לידי ביטוי בסיפורו של סמל דוד מיטלמן, שנפל ב-7 באוקטובר בקרב בכיסופים. דוד, שנולד וגדל במשפחה חרדית - יצא בשאלה, החליט להתגייס ושירת בתור לוחם בחטיבת גולני. עם קבלת הבשורה על מותו, משפחתו החליטה שייקבר בבית עלמין אזרחי, משום שהבינה כי שבשל המצוקה שנוצרה אחרי 7 באוקטובר, הלוויתו הצבאית תיאלץ להידחות בכמה ימים.
"היה חשוב לנו שלא תהיה הלנת המת, ובחרנו לקבור אותו בבית עלמין רגיל כמה שיותר מהר. ההתלבטות שלנו הייתה בין קבורה מיידית ומהירה לבין לוויה צבאית בדחייה של כמה ימים - צו מצפוננו הורה לנו לבחור בקבורה מהירה", סיפר אברהם, אביו של דוד.
לדבריו, "אי אפשר להביא את סיפור קבורתו של דוד כאילו החברה החרדית מתנגדת לקבורה צבאית. דוד החליט להצהיר על עצמו כחייל בודד בגלל הנסיבות שנוצרו, תמכנו בהחלטה שלו וליווינו אותו ואת משפחתו המאמצת לכל אורך הדרך. לא הייתה לנו התנגדות עקרונית להלוויה צבאית, אבל בנסיבות שנוצרו לא הייתה לנו ברירה. המציאות של חיילים שהם יוצאי החברה החרדית היא רגישה מאוד וצריך לדעת לטפל בה בדרך הטובה ביותר".
סא"ל שיר נדל, רע"ן נפגעים בצה"ל, אמרה בדיון: "אנחנו מבינים שיש לנו יכולת של פרשנות במסגרת החוק הקיים. בהתאם לכך אנחנו מנסים להעמיק את הבחינה של קרובי המשפחה שיהיו קשורים לסידורי הלוויה. אנחנו בוחנים כל מני אלמנטים נוספים שקשורים לבחירת המשפחה לאחר המוות, כמו למשל כיתוב על המצבה. בימים אלה נערכת עבודת מטה בנושא בניסיון לתת מענה שלם וכולל למשפחות השכולות. אנחנו מנסים למצוא דרך לתת לחיילים בודדים דרך לבחור את מקום קבורתם עוד בחייהם".
שאול, מעמותת "נצח יהודה", הסביר כי "יכול להיות חייל שהוא חסר עורף משפחתי שעדיין מקיים קשר עם משפחתו למרות שהוא בחר בדרך חיים שונה משלהם, צה"ל מבין את האתגר הקיים ופועל לאורו. צריך לתת לאנשים את האפשרות לבחור ולא לכפות את הבחירה שיכולה לקרוע משפחות".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) אמר כי "בתי העלמין צריכים להיות שווים בפני כל מי שנטמן בהם. צריך לדעת להישמע לבקשת המשפחות ובמקביל לשמור על הנהלים הקיימים. יש כאן מתח מובנה וצריך לדעת לשמור על כבוד החללים וכבוד המשפחות, ולטפל בסוגיה הזאת ברגישות המתבקשת".
לבסוף, חתם יו"ר הוועדה קריב: "צריך לסגור את הפער בין החוק ופקודות הצבא לבין המציאות בשטח. אנחנו חלילה, לא מערערים על החלטות שהתקבלו בעבר שנגזרו מלשון החוק הקיים. אנו מבקשים לשנות את המציאות ולהאיר את הנקודות שזקוקות לכך. צריך לעסוק בסוגיה העקרונית של קבורת חיילים בודדים בחרדת קודש מבלי להיכנס למקרה המיוחד של הלוויתו של מיטלמן ז"ל. צה"ל צריך לקחת את כולם בחשבון. צריך לדעת להתחשב בכל הנסיבות ולפעול ברגישות הנדרשת".
