2 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
כשנתיים וחצי חלפו מאז שנכנסה הקורונה לחיינו. מאז חווינו גם שביתות במערכת החינוך, לעיתים מצוקה תעסוקתית וכלכלית, סבבים נוספים של לחימה, אירועי טרור ובעיקר חוסר ודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק. כל הטלטלה הזו מקבלת כעת ביטוי במחקר חדש, שחושף את העלייה במצוקת ההורים ואת ההידרדרות בחוסן הנפשי שלהם, עקב השינויים בחייהם. על פי עורכי המחקר, כמעט מיליון בני אדם בישראל נזקקו או יזדקקו לטיפול נפשי.
המחקר נערך על ידי הפורום הפסיכולוגי "אמפטיה" בקרב 240 פסיכולוגים ומטפלים קליניים, שכל אחד מהם פגש עשרות עד מאות הורים. 90% מאנשי המקצוע דיווחו במחקר על עלייה במצוקת ההורים, בזמן שהתמודדו בשנתיים וחצי האחרונות עם הפרה של השגרה.
עורכי המחקר הם הפסיכולוגים הדס רון גל, ד"ר דרור אורן ופרופסור אסתר כהן. הם ציינו כי למתן מענה להורים חשיבות קריטית משום שהתנהגותם ורווחתם הנפשית משפיעות גם על תפקוד הילדים. "ההורים מושפעים מהקורונה, מהשביתות במערכת החינוך, מהמשברים הביטחוניים וגם מחופשת הקיץ שבה במקרים רבים הם נמצאים לאורך כל שעות היממה עם ילדיהם", אומרים מחברי המחקר, "שוב ושוב יש להם תחושה שהשגרה חוזרת, שהם מצליחים להתמודד - ואז משהו קורה".
אנשי המקצוע התייחסו בתשובותיהם במחקר להגברת המודעות ותשומת הלב של ההורים לקשיים אצל הילדים (72%). הם העלו גם את הקשיים של האמהות והאבות בהורות עצמה (69%) וציינו חרדה ומתח כללי במשפחה (55%). על פי דיווחי הפסיכולוגים, 32% מההורים חוו קשיים זוגיים (32%). באופן כללי, רק 11% מהמשיבים ציינו כי להתרשמותם הבעיות אצל ההורים דומות באופיין לתקופה שלפני הקורונה.
במחקר עלו הנושאים שמהם מוטרדים ההורים ביחס לילדיהם. הקשיים שמרבית המטפלים ציינו הם חרדה (83%), בעיות חברתיות (75%), בעיות התנהגות (65%) ודיכאון (55%). עוד עלו קשיים לימודיים (33%), הפרעות שינה (25%), הפרעות אכילה (22%) והתמכרויות (17%).
הדס רון גל, מעורכות המחקר, אומרת ש"הורים רבים מוצאים את עצמם בדילמות שקשורות לעבודה. כך, למשל, על אף שהעבודה מהבית מאפשרת לכאורה יותר נוכחות הורית, היא מוסיפה מורכבות רבה שיוצרת בלבול ומקשה לתאם בין המשימות הצולבות של העבודה וההורות, ומובילה לקונפליקטים עם הילדים. הורים גם כועסים יותר על מערכת החינוך, כי הסדר התערער והילדים יצאו מהתלם. הורים מדווחים כי הם עצמם לא חזרו לתלם, וניכר שהם נתונים בחרדה סביב ילדיהם ומחפשים את מי להאשים".
2 צפייה בגלריה
ד"ר דרור אורן, הדס רון גל ופרופ' אסתר כהן
ד"ר דרור אורן, הדס רון גל ופרופ' אסתר כהן
"ההורים מותשים, רואים החמרה במצב הילד ובזוגיות". עורכי המחקר ד"ר אורן, רון גל ופרופ' כהן
רון גל מוסיפה ש"ההורים מרגישים מותשים יותר מבעבר, רואים החמרה במצב הילד ובזוגיות, ומבטאים יותר ייאוש ותחושת כישלון בהורותם. הם התמודדו עם קשיים רגשיים וחרדות עוד לפני הקורונה, אבל המגפה העצימה אותם וכעת הם מתמודדים עם ההשלכות".
ד"ר אורן מציין כי יש עומס עצום על מטפלי הורים עקב מצוקות הורים והגברת המודעות שלהם לקשיים של הילדים: "העומס מתבטא גם במגזר הפרטי וגם הציבורי. יש לדאוג כי הממשלה וקופות החולים יתנו מענה רחב יותר של מטפלי הורים במרפאות והכשרה לטיפול בהורים בשטח".
פלורנסיה מיצ'לי, בת 38, תושבת תל אביב, אדריכלית ואמא לשני ילדים, אומרת שאכן השנתיים האחרונות הביאו אותה לכדי תשישות נפשית. "זו הייתה תקופה מאוד קשה", היא אומרת, "הייתי צריכה לתמרן בין העבודה לילדים. כשהגיע אוגוסט ושוב הם בבית, אז יש מלחמה. כולם בחרדה, גם ההורים וגם הילדים. השנתיים האלה הוציאו אותי מאיזון. הרבה עצבים וחוסר סבלנות".
נינה פוקס השתתפה בהכנת הכתבה