שם, באוקראינה, גלים של פליטים מתנפצים על גבולות המדינה בניסיונות לצאת מאזור המלחמה, להציל את בני המשפחה, הילדים, ההורים המבוגרים, כשבראשם מנקרת מחשבה איומה: האם אספיק לצאת? האם אספיק להציל את משפחתי?
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• אוקראינה היא התחלה: 5 סיבות לאנרכיה הבינלאומית
• אם אוקראינה, סליחה, ישראל, רק תצא מהשטחים
• הדרך הייתה חתרנית, אבל המינוי של רינאוי זועבי מבורך
• ועד הקהילה הולך בין הטיפות / עפר שלח
אירופה ראתה ב-1010 השנים האחרונות גלים רבים של פליטים עוברים דרכה, מחפשים בה מקלט, בעודם נמלטים ממדינות מוכות מלחמה, רעב, מגיפות או שלטון דיקטטורי. הם הגיעו לבסוף לאנגליה, לצרפת, לספרד, לארה"ב ועוד, ובנו שם חיים טובים יותר, חיים של תקווה, חיים של אמונה. כיום, הם וצאצאיהם מהווים חלק בלתי נפרד מהמדינה שקיבלה אותם בזרועות פתוחות. הם הפכו לאנשי עסקים, אנשי חינוך, אקדמיה, הייטק, משפיענים, כוכבי פופ ורוק, ממציאים ועוד.
אלה ששם. בארץ מצויים כיום אזרחים אוקראינים רבים המחזיקים במקביל גם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, והם הותירו מאחור קרובי משפחה שאינם זכאים לאזרחות. האוקראינים הללו, המצויים כיום על סף מצב פליטות, נמצאים בקשר עם בני משפחותיהם בישראל בתקווה שאלה יוכלו לסייע להם להגיע לארץ ולתת להם מקלט בתקופה זו. נניח שהם יצליחו לצאת מאוקראינה למדינה שתאפשר להם להגיע ממנה לישראל בטיסה, מה יהיה עליהם בהגיעם למעבר הגבול בישראל או לנתב"ג? מה יהיה עליהם מול משטרת ההגירה?
מדינה הבנויה כמעט כולה על מהגרים וצאצאי מהגרים לא יכולה להמשיך לאטום אוזניים ולעצום עיניים לנוכח ההידרדרות ההומניטרית באוקראינה
מדינת ישראל, כמו מדינת ישראל, מסרבת לקבוע מדיניות ברורה בנושא. שר החוץ יאיר לפיד מביע בכלי התקשורת סימפתיה ואמפתיה למצבה של אוקראינה, אבל באופן מעשי המדיניות הישראלית בנושא לא השתנתה. אין שום מדיניות אמיצה או שונה, אין נוהל זמני או חירום, אין כל תקנה או הנחיה שאומצה על רקע המשבר הנוכחי.
ללא מדיניות – קבועה או זמנית – לטיפול בפליטי המלחמה באירופה, כל פקיד מרשות האוכלוסין וההגירה יכול לקבל החלטה בעניינו של כל אזרח אוקראיני המגיע לארץ, לחומרה או לקולא. ולא מדובר בפליטים "רגילים", ללא קשר ישראלי, אלא בכאלה שקרובי משפחותיהם החיים כאן מצפים למדיניות הומניטרית עוטפת ודואגת כלפיהם.
אלה שכאן: במדינת ישראל, כיום, חיים כמה אלפי שוהים בלתי חוקיים שהגיעו מאוקראינה. שוהים אלה הגיעו לארץ מסיבות שונות. חלקם מטעמים פוליטיים, חלקם מהגרי עבודה, חלקם פשוט מחפשים לתת לעצמם ולמשפחתם תקווה במדינה יציבה, דמוקרטית ומערבית. אותם שב"חים מביטים בחשש ובאימה על כל מה שמתרחש היום באוקראינה. גם הם הותירו שם משפחות, הורים, בני זוג וילדים.
האנשים הללו נמצאים במצב איום, שבמסגרתו גם מעמדם היום אינו חוקי ואינו מוסדר, וגם - אם חלילה ייתפסו - מולדתם אינה מקום בטוח. לאן יישלחו? ברור שלא ניתן להשיבם חזרה לאוקראינה המצויה במלחמה. לכן נשאלת השאלה, מה צריכה מדינת ישראל לעשות כדי להסדיר את מעמדם של השב"חים האוקראינים, שהפכו בין לילה לפליטים בתחומה?
התורים במעבר הגבול בין אוקראינה לפולין
(צילום: אלכס ליטובצ'יק)
מדינת ישראל הוכיחה פעם אחר פעם כי אינה יכולה ואינה מסוגלת להתמודד עם הצפה של בקשות למקלט ולפליטות מדינית. ועדות למעמד פליטות מושכות רגליים, לא מסוגלות לקבל החלטות, ומתמודדות עם מספר בקשות אפסי. במצב דברים זה, כאשר ברור שהמלחמה באוקראינה מייצרת מצב פליטות לאזרחיה, אין סיבה שמדינת ישראל תתמודד, שוב, עם אלפי הבקשות בחוסר הצלחה.
במסגרת עבודתי כעו"ד ראיתי מקרים רבים של שוהים בלתי חוקיים שסירבו לחזור למולדתם. הם נאחזו בישראל כבקרש הצלה. רק מעטים מהם הגיעו ממדינה שבה מלחמה פעילה המאיימת על צביונה הכולל. ראוי שמדינת ישראל, אולי לראשונה בתולדותיה, תפעל ותתקין תקנות לסיוע הומניטרי לפליטים במהירות.
עו"ד חיים זובידהזהו מצב חירום שמחייב את מדינת ישראל להודיע באופן גורף שכלל השב"חים האוקראינים הנמצאים בישראל יוכלו לנוע בחופשיות ולעבוד בחופשיות, עד אשר יעבור זעם. ראוי שמדינת ישראל תיקח אחריות לאומית על בני משפחותיהם של אזרחי ישראל הנושאים אזרחות אוקראינית ותדאג לכך שכניסתם לא תסורב. ראוי לפעול ביעילות ובמהירות לסייע לכל הזוגות המעורבים, ישראלים ואוקראינים, שמעמדם נדון בלשכות האוכלוסין וההגירה, להתאחד בישראל.
מדינה הבנויה כמעט כולה על מהגרים וצאצאי מהגרים לא יכולה להמשיך לאטום אוזניים ולעצום עיניים לנוכח ההידרדרות ההומניטרית באוקראינה. לנו יש חוב לאומי ומוסרי, וזה זמנו להיפרע.
- עו"ד חיים זובידה מתמחה במשרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה. לשעבר מנהל המחלקות הקונסולריות בשגרירויות ישראל במצרים, קפריסין וטורקיה. בעבר מנהל פרויקט חינוכי-טכנולוגי בגאנה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
