השייח המוסלמי-סוני יוסף אל-קרדאווי, שנחשב בעבר למוסלמי המשפיע בעולם, מת היום (שני) בגיל 96. אל-קרדאווי, מנהיג איסלאמיסט מצרי, נחשב במשך שנים לאחד מחשובי הפוסקים המוסלמים ולסמכות רוחנית שאין לערער עליה בקרב מאות מיליוני מאמינים. הוא היה ידוע בתמיכתו בפיגועי טרור נגד ישראלים מחד - ובעמדות מתונות יחסית כלפי המערב מאידך.
אל-קרדוואי תמך לאורך השנים בחמאס ובפעולות טרור נגד מטרות ישראליות, כולל נגד אזרחים, וטען שמדובר ב"בביטוי לגיטימי של התנגדות", מכיוון שישראל היא "חברה מיליטריסטית" שבה כל אזרח הוא חייל בפוטנציה. בעבר התיר לפלסטינים לבצע פיגועי התאבדות, אך באוגוסט 2015 ביטל את ההיתר בטענה שכעת יכולים ארגוני הטרור הפלסטיניים להשתמש בטילים וברקטות. הוא גם פרסם פסק הלכה המתיר לתקוף יהודים בכל רחבי העולם, והבהיר כי "אין כמעט שום הבדל בין יהדות לציונות" ולפיכך כל מטרה יהודית היא "שוות-ערך" למטרה ישראלית. ב-2009, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", אף שודרה דרשה שבה הצדיק אל-קרדוואי את היטלר וטען שהשואה הייתה עונש שניתן ליהודים מאלוהים.
2 צפייה בגלריה
חרף עמדותיו כלפי ישראל, הוא נחשב למתון כלפי המערב. אל-קרדוואי עם הנייה ב-2013
(צילום: AP)
חרף תמיכתו בפעולות טרור נגד ישראל, אל-קרדוואי התבטא בעבר נגד פעולות טרור איסלאמיות אחרות בעולם - כמו למשל פיגועי 11 בספטמבר. הוא אף תמך בפלישה האמריקנית לאפגניסטן בעקבות הפיגוע, ואמר כי "חובתו של כל מוסלמי לסייע להביא את מפגעי 11 בספטמבר לדין". בנובמבר 2018 הוא הודיע על פרישה מ"האיחוד הבינלאומי של חכמי הדת המוסלמים", שאותו הקים ב-2004.
אל-קרדוואי נולד במצרים ב-1926 וכבר בנעוריו הצטרף לתנועת האחים המוסלמים, שייסד מורו חסן אל-בנא. קרדאווי למד באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר והפך למורה הלכה. על רקע המאבק של השלטון המצרי בתנועת האחים המוסלמים הוא גלה לקטאר בשנות ה-60, ומשם החל לבסס את מעמדו ברחבי העולם המוסלמי.
אל-קרדאווי כתב עשרות ספרי הלכה והגות, והם תורגמו והופצו בעולם בשלל שפות. מלבד כתיבת ספרים הוא השקיע רבות בתחום המדיה, מתוך הבנה שאמצעי התקשורת הם הכלי שבאמצעותו ניתן להגיע למאות מיליוני מוסלמים. הדרשה השבועית שלו מהמסגד בדוחא הועברה בשידור ישיר, וברשת הטלוויזיה "אל-ג'זירה" הייתה לו תוכנית שבועית בשם "ההלכה המוסלמית והחיים", שזכתה עשרות מיליוני צופים. את התמונה השלימה רשת אתרי אינטרנט שסיפקה פסיקות הלכתיות און ליין.
את כל הפעילות הזאת עשה קרדאווי מתוך חזונו לאחד את האומה האסלאמית. זו גם הסיבה לכך שהקים את "האיחוד הבינלאומי של חכמי הדת המוסלמים", שחברים בו יותר מ-90 אלף מלומדים מוסלמים, שיעים וסונים. קרדאווי היה מייסד הארגון וגם נשיאו מתוך רצון להעמיד את עצמו כסמכות עליונה לכלל המוסלמים בעולם, מעין חליף, פוסק-על.
אל-קרדוואי שייך את עצמו לזרם באיסלאם שנקרא "ווסטיה", כלומר - דרך האמצע, וזו הייתה גם שיטתו בפסיקת ההלכה. חרף יחסו לישראל, הוא התנגד לקיצוניות דתית ולהחמרה, והעלה על נס את עיקרון ההקלה בפסיקה ("תייסיר"). הוא פרסם פסיקות הלכתיות מקילות שהתאימו לחייהם של מוסלמים במערב, מתוך תפיסה שהם מתמודדים עם אתגרים רבים - ויש לסייע להם לשמור על זהותם הדתית. מתוך תפיסה זו שינו הפסיקות של קרדאווי את השריעה לבלי היכר: הוא התיר למוסלמים לקחת הלוואות נושאות ריבית, האסורות על פי הקוראן, לצורך רכישת בית למגורים, והנהיג הקלות מפליגות בחוקי השחיטה האיסלאמית, התפילה והנישואים.
הרצון להקל על המוסלמים במערב נבע גם, ובעיקר, מחזונו הפוליטי של אל-קרדאווי. שאיפתו הייתה שהאסלאם ינהיג את העולם, לכן בעיניו התיישבות מוסלמים במערב הייתה בגדר מצווה כדי לעסוק שם בהפצת האסלאם ("דעווה") בקרב הנוצרים. הוא סבר שהמערב יקבל את האסלאם אם האסלאם יראה לו את פניו היפות, בדרך של הטפה ושכנוע מסבירי פנים. לכן התנגד אל-קרדאווי לפיגועים במערב נוסח דאעש: הוא האמין שאלה מבאישים את ריחו של האסלאם בעיני המערביים וגורמים לתוצאה ההפוכה.
