יונתן שמריז, שאחיו אלון נורה למוות בשוגג בידי לוחמי צה"ל ברצועה, אמר כי "היום לפני שנתיים החזקתי ביד אחת את הידית של הממ"ד וביד השנייה סכין. אחרי כמה שעות אחי הקטן אלון כתב לי שנכנסו אליו מחבלים לדירה. הספקתי לכתוב לו שאני אוהב אותו, ומאז לא דיברנו". בטקס הזיכרון של משפחות קורבנות 7 באוקטובר הוא אמר כי "כבר שם, בממ"ד, הבטחתי לעצמי: אנחנו נקום! יצאנו לתוך מדינה שהדבר היחיד שתפקד בה היה העם. הוא היה שם כשאף מנהיג לא הגיע. ה-7 באוקטובר הוא לא רק יום זיכרון לאנשים שאיבדנו, זהו יום זיכרון להפקרות, לחוסר מנהיגות ולבריחה מאחריות. ביום הזה נולדה מחויבות גדולה: להוביל את מדינת ישראל למציאות טובה יותר. הרבה יותר. זה מה שנפל בחלקנו".