מחריפים את העיצומים - וזה ממש לא צפוי להיות הסוף: שני מיליון ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים יחלו הבוקר (ראשון) את הלימודים ב-10:00. לאחר שבשבוע האחרון השביתה הסתדרות המורים את הלימודים לשעתיים בכל יום, ובכל פעם במחוז אחר, הבוקר ההשבתה תהיה בכל הארץ. במוסדות החינוך המיוחד הלימודים יתקיימו כרגיל.
הסתדרות המורים מתכננת להחריף את המאבק ולנצל את לוח הזמנים הקצר שנותר לה עד ליציאה לחופשת הקיץ - מחר תסתיים שנת הלימודים בחטיבות הביניים, ועשרה ימים לאחר מכן בגנים וביסודיים. לפיכך, ועל בסיס דברי המזכ"לית יפה בן דויד, תיתכן גם שביתה ליום שלם באחד הימים בשבוע הקרוב. בהסתדרות המורים אמרו כי העיצומים הוחרפו לאחר שפקידי האוצר הגיעו לישיבת משא ומתן נוספת לא מוכנים, וללא מסגרת תקציב.
בארגון הדגישו כי רק הסכם שכר ימנע את נטישת הגננות והמורים, שמובילה לדבריהם לקריסת מערכת החינוך. "אם לפיד, בנט וליברמן לא יתעוררו מהר, הם ימצאו את עצמם לבד בלי מערכת חינוך ועם צבא של הורים זועמים ומתוסכלים שכועסים על הזלזול וחוסר היכולת שלהם לנהל משבר פשוט", אמרה המזכ"לית בן דויד. "אפשר להגיע להסכמות עד סוף החודש, אם רק יפסיקו לנהוג ברפיון וינחו את הפקידים לבצע את תפקידם".
הפערים בין האוצר להסתדרות המורים גדולים וישיבת המשא ומתן שהתקיימה ביום חמישי הסתיימה במשבר, ובמה שהוגדר על ידי הסתדרות המורים כ"פיצוץ" בין הצדדים. באוצר לא ממהרים להגיע להסכמות, דנים עדיין בעקרונות ולא בהצעות קונקרטיות, ובן דויד האשימה אותם בגרירת רגליים ובסחבת מכוונת.
המאבק שמנהלים המורים להעלאת שכרם זוכה לתמיכה רחבה בציבור, שנחשף לשכר הנמוך שמקבלים צוותי ההוראה - בעיקר המתחילים - אבל המחלוקת המרכזית היא על דרך המאבק. רבים מההורים תומכים במאבק המורים, אך מבקשים לכרוך זאת במהלכים נוספים כמו התאמת ימי החופשה של המורים לימי החופשה במשק וביצירת מנגנון שיאפשר פיטורי מורים גרועים.
מירום שיף, אב לתלמיד בכיתה ט' ויו"ר הנהגת ההורים הארצית, אמר: "יש קונצנזוס של כלל הגורמים במשק שחייבים להעלות את שכר המורים, אבל יש לנו מחלוקת גדולה מאוד לגבי הדרך להשגת היעד. להשבית את מערכת החינוך בשבוע הקרוב זה לפגוע בילדים רגע לפני סיום שנת הלימודים. לנהל על גבם של ילדינו ועל גב הוריהם מאבקי כוח מול משרד האוצר זו טעות".
שני מזרחי, אם לילדה בכיתה ג' מרמת גן, תומכת בדרישות המורים אך מתנגדת להשבתות. "השבתת הלימודים אולי תכופף את האוצר, אבל גורמת לנו ההורים לסלוד מהמאבק הזה", היא אמרה. "לצערי יפה בן דויד, בתמיכת משרד החינוך שאינו פועל למנוע את השיבושים והשביתות על ידי הוצאת צווי מניעה, רומסת ציבור שלם של ילדים והורים ברחבי הארץ. אם ההורים יתאחדו ולא ישלחו את הילדים כבר מחר - אולי אז יפסיקו להשתמש בנו ובילדים שלנו. אף אחד לא יקרא לילדה שלי נטל. זוהי זכות לחנך אותה ולא חובה".
שלומית מצליח, מורה בבית הספר היסודי הרצל בבת ים, אמרה כי "השביתה של צוותי ההוראה היא זעקת כל הציבור הישראלי - אימהות ואבות, סבים וסבתות ובוודאי כל תלמידות ותלמידי ישראל. אין מקום לשסע ופילוג, אלא לאחדות ושיתוף פעולה למען מטרה משותפת - מערכת חינוך טובה יותר, מועילה יותר ומשמעותית. השביתה היא אילוץ, אבל היא כורח השעה לנוכח המצב. חשוב שכולנו נהיה שותפים למאבק, והוא לא רק על תוספת שכר או ימי חופשה. בואו תקשיבו לעדות צוותי ההוראה על מצוקות המערכת. בני אדם, מקום, זמן, תנאים ומשאבים".
איילת סגל, מורה לחינוך מיוחד ורכזת חברתית בבית הספר אילנות בנהריה, סיפרה על ההתמודדות הקשה: "17 שנים אני פוגשת אותם בכל בוקר - ילדים עם מוגבלות שכלית ועד לקות תקשורתית. בכל יום הייתי חוזרת הביתה עם עצב ומועקה. 17 שנים אני מלמדת ולומדת מהם על עוצמת החיים. 17 שנים של מסע נפשי מפרך, של אתגר יומיומי - להעמיד לרשותם כלים שיאפשרו להם לבטא את העוצמה הנפלאה הזאת, את האנרגיה החיובית. למרות הקושי, למרות המגבלות".
7 צפייה בגלריה
איילת סגל: "17 שנים אני שואלת את עצמי איך אני גומרת את החודש. 17 שנים שיש בי הרהורי כפירה"
"אבל כמו בכל משוואה, ישנו צד שני. זה הפחות נעים. הזלזול המערכתי והממשלתי בעבודת הקודש שלנו", הוסיפה סגל. "כן, 17 שנים אני פותחת את תלוש השכר ומתחילה להריץ מחשבות איך לעזאזל אני גומרת את החודש עם הסכום העלוב שנקוב בשורה התחתונה. 17 שנים שיש בי הרהורי כפירה. האם ישראל ויתרה על החינוך? האם ויתרנו על איכות השירות שיקבלו הילדים שכל כך זקוקים לכך? האם הם 'ילדים של החיים' רק בשירים? החרפת העיצומים היא התשובה המוחצת. לא ויתרנו, ולא נוותר".
יואב ריינהורן, מחנך כיתה ו' בבית הספר היסודי רמון בשערי תקווה, אמר כי "מורה עני הוא שחוק ומותש, וזה מורה שלא רוצה לראות את הבן שלכם - אלא חייב. הוראה איכותית היא לא סיסמה, אלא מציאות יומיומית שעולה לי בזמני האישי תוך פגיעה במשפחה ובהתפתחות האישית והמקצועית שכה חיונית להוראה איכותית. מורי ישראל הנושאים בנטל הבלתי אפשרי הזה מרימים דגל שחור: אנחנו לא ניתן להמשיך ולפגוע בנו, להתעמר ולזלזל".
"אנחנו רוצים לראות את הכסף", דרש ריינהורן. "האם למורה אסור לקנות רכב בלי לבקש עזרה מהמשפחה? לחסוך לילדים שלי בלי לעבוד בעבודה נוספת? לא עוד כסף למשרד החינוך, למפקחים שלא עוזרים לנו ולצוותים חיצוניים שלא יכולים בעצמם להתמודד עם העבודה שלנו אפילו שבוע אחד. אם אני לא אראה עלייה משמעותית בשכר - פשוט לא אשאר בבית הספר".
פורסם לראשונה: 23:30, 18.06.22
