כשברקע גובר הלחץ בעולם על ישראל להימנע מפגיעה באזרחים בהפצצות הנרחבות שלו ברצועת עזה, ב"ניו יורק טיימס" חושפים הלילה (בין שני לשלישי) מערכת מעקב של צה"ל שמאפשרת לו לעקוב אחר תנועת הפלסטינים ברצועה וכך לדעת היכן "בטוח" יותר לתקוף באופן שיביא לפגיעה פחותה יותר בחפים מפשע.
4 צפייה בגלריה
פלסטינים
פלסטינים
פלסטינים בעזה, לצד ההרס בעקבות הפצצות צה"ל
(צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
ה"טיימס" קיבל גישה מיוחדת לבסיס בדרום הארץ שבו חדר הבקרה של המערכת, שאוספת מידע מהטלפונים הניידים ברצועה, ומספקת לצבא הערכה בזמן אמת של מספר התושבים העזתים שעזבו את צפון רצועת עזה וברחו דרומה – אחרי שצה"ל קרא להם לעשות זאת כדי להציל את חייהם. אתמול אחר הצהריים עמד המספר על 700 אלף מתוך 1.1 מיליון תושבים.
לכתבה, שעליה חתום עיתונאי "ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, התראיין אחראי הפרויקט תת-אלוף אודי בן-מוחה: "זו לא מערכת של 100%, אבל היא נותנת מידע כשצריך לקבל החלטה", אמר. המערכת מאפשרת להפיק מפה מתעדכנת עם כמה צבעים: אדום ולבן מסמלים שכונות ואזורים שבהם יש עוד תושבים רבים, ומנגד ירוק וצהוב מעידים על כך שרוב תושבי האזורים הללו כבר עזבו. לפי הדיווח, במפה שמוצגת בחדר הבקרה בבסיס שבו ביקר צוות העיתון, ניתן היה להבחין כיצד יותר ויותר אזורים נצבעים בצבעי ירוק וצהוב – כלומר מתרוקנים מתושבים.
4 צפייה בגלריה
חאן יונס
חאן יונס
מכתש אחרי הפצצה בחאן יונס
(צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
"הצבעים אומרים מה אפשר לעשות ומה לא", אומר תא"ל בן-מוחה. לדבריו, כששכונה הופכת לירוקה במפה, בידי הקצין באזור מרחב פעולה גדול יותר – בגלל הסיכוי הנמוך לפגוע באוכלוסייה האזרחית. "אם אתה מפקד חטיבה ואתה רואה את הצבעים, זה אומר לך כמה אזרחים באזור. אתה יודע אם אתה יכול להשתמש בטנק או בחיילים", הוסיף בן-מוחה.
צה"ל כבר השתמש בשיטה הזו בתקיפות חיל האוויר בשכונת רימאל – שבה האוכלוסייה העשירה בעזה. ב-10 ימי המלחמה המטיר עליה צה"ל אש גדולה, והותיר בה הרס רב. בן מוחה סיפר ל"ניו יורק טיימס" שלקראת התקיפות ברימאל, החיילים שמתפעלים את המערכת התקשרו לכמה אזרחים וביקשו מהם לעזוב את השכונה. בהמשך הם עדכנו את חיל האוויר שרימאל הפכה ל"ירוקה", אחרי שפחות מרבע מהאוכלוסייה של השכונה נותרה בה.
דרישת צה"ל מהפלסטינים בצפון הרצועה, אזור שבו התגוררו כאמור ערב המלחמה 1.1 מיליון איש ושכולל את העיר עזה, עוררה התנגדות מצד האו"ם וארגוני סיוע בינלאומיים, שהביעו חשש מכך שהנהירה ההמונית לדרום הרצועה תחריף את המצב ההומניטרי שם. חמאס עצמו קרא לתושבים להימנע מלהיענות לדרישת צה"ל, ובישראל האשימו שניסה למנוע באופן אקטיבי מהפלסטינים לברוח. פלסטינים רבים מביעים גם חשש שמדובר למעשה בניסיון "לעקור" אותם מהאזור ולדחוף אותם לעבר מצרים, באופן שמזכיר עבורם את "הנכבה", הכינוי שלהם למלחמת העצמאות שבסיומה לא הורשו הפליטים הפלסטינים שברחו או גורשו לחזור לבתיהם.
ישראל מסבירה מצדה שדרישת הפינוי נועדה להציל את חיי האזרחים לקראת התמרון הקרקעי שאליו היא נערכת בצפון הרצועה, וכדי לשכנע את התושבים שם לעזוב מטוסי חיל האוויר מטילים עלונים שבהם הם מתבקשים להתעלם מדרישות חמאס להישאר באזור.
4 צפייה בגלריה
כוח צה"ל ליד גבול רצועת עזה
כוח צה"ל ליד גבול רצועת עזה
כוח צה"ל ליד גבול רצועת עזה
(צילום: EPA/MARTIN DIVISEK)
לאנשיו של תא"ל בן-מוחה יש גם רשימות ארוכות של מספרי הטלפון של מנהיגי קהילה מקומיים, מנהלי בתי חולים ומנהלי בתי ספר, ולדבריו לפני חלק מהתקיפות החיילים בחדר הבקרה מתקשרים לתושבים באזור היעד ומפצירים בהם לעזוב אותו. כאשר האזור נבצע במפה בצבע ירוק, חיל האוויר מקבל על כך עדכון, אבל לדברי בן-מוחה לפני שמטוס מטיל בפועל את הפצצה חיל האוויר עורך בדיקה משלו בכל הנוגע לאפשרות של פגיעה באזרחים.
בדיווח ב"טיימס" ציינו כי ההמתנה לפינוי האזרחים מצפון הרצועה מתאפשרת בצל העיכובים שמסתמנים לקראת תחילתה של הפעולה הקרקעית בעזה. אחת הסיבות לפי הדיווח לעיכוב האפשרי היא ביקורו מחר של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בישראל. שלושה קציני צבא בכירים אמרו ל"טיימס" כי בין היתר, העיכוב מספק לצה"ל זמן רב יותר כדי לאמן את המוני חיילי המילואים שגויסו בלוחמה קרקעית בעזה – כשהפעם האחרונה שישראל ניסתה בפועל להשתלט על שטחים ברצועה ולאחוז בהם זמן רב הייתה לפני 15 שנה, במבצע "עופרת יצוקה".