ב-17 בספטמבר נפתח באופן רשמי המשרד הקבוע בביירות של "קרן הצדקה הקטארית", "קטאר אל-חיריה". בפתיחה החגיגית השתתף בין היתר ראש ממשלת לבנון נואף סלאם. הנוכחות הקטארית בלבנון הייתה קיימת גם לפני הצעד הזה, אך מדובר בחיזוק אחיזה נוסף בלבנון של אותה מדינה שסייעה לחמאס. קרן "קטאר אל-חיריה" עצמה הוכרזה ב-2008 כהתאגדות בלתי מותרת בישראל, מה שמעלה שאלות לגבי השלכות ההתחזקות הקטארית בלבנון על ישראל.
קטאר שולחת זרועות ללבנון. לא בטוח שזה רע, אבל זה עוד יכול להתהפך עלינו
(צילום: ירון ברנר)
באירוע הפתיחה של משרד הקרן בביירות נאמו שגריר קטאר בלבנון, סעוד בן עבד א-רחמן אל ת'אני, ויו"ר מועצת המנהלים של הקרן, חמד בן נאסר אל ת'אני, שאמר: "קרן הצדקה של קטאר בחרה להיות קרובה לקהילות שאליהן היא מכוונת ולטפל ישירות בצורכיהן באמצעות רשת משרדים בשטח, משרדים שמכסים היום 34 מדינות ברחבי העולם, ובאמצעות שותפויות עם ארגוני האו"ם, ארגונים בינלאומיים ומוסדות מקומיים ביותר מ-70 מדינות. המשרד בלבנון מחזק כיום את הנוכחות, מגלם את מחויבותנו לעבודה הומניטרית ומעניק לנו יכולת גדולה יותר לתגובה יעילה, תכנון משותף והשפעה חיובית".
אל ת'אני הדגיש כי ההתערבות ההומניטרית של קטאר בלבנון אינה חדשה. היא החלה בשנות ה-90, יחד עם ארגונים מקומיים, ונמשכה בצורה רציפה. לדבריו הפרויקטים הקודמים, בין היתר בתחומי החינוך, הבריאות, הדיור והכלכלה, סייעו ליותר מ-483 אלף איש, וכיום התקווה היא לפתח, יחד עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, תוכניות התואמות את סדר העדיפויות הלאומי של לבנון. הוא דיבר על יותר מ-70 פרויקטים עבור יותר מ-360 אלף איש – לבנונים ופליטים סורים ופלסטינים.
2 צפייה בגלריה
אמיר קטאר, שייח תמים בן חמד אל-ת'אני, בעצרת האו"ם. יודע למצוא ואקום משילותי - ולהיכנס
(צילום: TIMOTHY A. CLARY / AFP)
ראש ממשלת לבנון, נואף סלאם, התייחס בנאומו באירוע לתקיפה הישראלית בדוחא, גינה אותה שוב, והוסיף: "מה שקרה אינו מכוון רק לקטאר, אלא משפיע על כל המדינות הערביות והאיסלאמיות ומהווה איום ישיר על הביטחון והיציבות באזור. עמידתנו עם קטאר היום בביירות מדגישה את גורלנו המשותף". במסגרת הנאום דרש סלאם תמיכה ערבית, איסלאמית ובינלאומית כדי ללחוץ על ישראל לסגת מלבנון, להחזיר את האסירים הלבנונים ולעצור את התקיפות.
"אנחנו לא שוכחים שבמהלך התקיפות הישראליות קטאר מיהרה להשיק גשר אווירי וימי עמוס סיוע ושקרן הצדקה של קטאר פתחה בקמפיין סולידריות רחב מדוחא לתמיכה בלבנון", אמר סלאם. "אנחנו רואים בפתיחת המשרד היום מחויבות מתמשכת לתמוך בלבנון".
אופורטוניזם וה-DNA הקטארי
לפי ד"ר יואל גוז'נסקי, איש המל"ל לשעבר, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ ב-INSS, פתיחת המשרד בביירות היא עניין נקודתי אך ביטוי להשפעה. "אני חושב שמאז שג'וזף עאון הוא נשיא לבנון, ההשפעה הקטארית התחזקה", אמר. "הוא היה בן טיפוחים שלהם. לבנון היא דוגמה מצוינת לכך שקטאר בעצם עושה הכול, לא רק בתיאום עם האמריקנים, אלא לבקשת האמריקנים. עאון היה מגיע לדוחא הרבה בעבר. קטאר חיזקה אותו מול חיזבאללה. זה היה נכון עד המלחמה וזה נכון אחריה".
לדברי גוז'נסקי, בנוכחות הקטארית בלבנון אפשר לזהות שותפות אינטרסים חלקית עם ישראל. "כל מה שקטאר עושה בלבנון זה בשליחות האמריקנים: חיזוק צבא לבנון, חיזוק מוסד הנשיאות והנשיא, הסיוע ההומניטרי. היא לא מזרימה את זה לחיזבאללה. יש ניסיון לחזק את המדינה הלבנונית על פני חיזבאללה". לדבריו קטאר מרוויחה מכך השפעה: "יש תחרות סמויה מסוימת ולעתים גם שיתוף פעולה עם הסעודים. לקטארים יש רף נמוך יותר מהסעודים: קטאר מוכנה לשלוח יד ולהתערב בכל מני מקומות. לקטאר אין תנאים, היא רק רוצה לדחוף את עצמה. זה ה-DNA הקטארי - פרגמטיזם ואופורטוניזם, יותר מאשר אידיאולוגיה. היא דוחפת את עצמה כדי להגביר את ההשפעה ולגזור דיבידנדים כמתווכת וכמפשרת, בעיקר עבור האמריקנים".
האם ניתן לומר שההתחזקות של קטאר בלבנון, שלא כמו במקומות אחרים, פחות מסכנת את ישראל?
"בעקרון ישראל רוצה שהמדינה הלבנונית תתחזק וחיזבאללה ייחלש, זה אינטרס ישראלי מאד ברור, אבל ישראל פועלת לפעמים ותוקפת, ולכן יכולות להיות מחלוקות בהקשר הזה. גם האמריקנים לא אוהבים את כל מה שאנחנו עושים בלבנון. קטאר העבירה מסרים עוד לפני המלחמה. ישראל ידעה לנצל את קטאר בכל מני מקומות ואחר כך להתלונן שקטאר תומכת טרור. לכן יש מקומות שבהם האינטרסים חופפים, אבל זה לא אומר שישראל צריכה לשמוח שקטאר מגבירה את ההשפעה שלה. יש בישראל רבים שרואים את הגברת השפעה הקטארית כמשחק סכום אפס, כמשהו לרעת ישראל, אבל החיים יותר מורכבים".
על השאלה מה ישראל צריכה לעשות השיב ד"ר גוז'נסקי כי יש להבין שקטאר היא שחקן אזורי ונפגוש אותו בהרבה מקומות: "לא בכולם אנחנו צריכים ויכולים להילחם. הייתי מציע לבחור את הקרבות והמלחמות טוב. אנחנו נסבול הרבה מהתקיפה בדוחא. לא צריך להיבהל מהמעורבות הקטארית שם, ויש להבין שזה חלק מ'האתגר הקטארי'. הוא לא רק בעזה – הוא בכל המזרח התיכון, אפילו בירדן ובסוריה".
ד"ר מורן זגה, חוקרת מדינות המפרץ באוניברסיטת חיפה וב"מיינד ישראל", מוסיפה כי הפעילות של קרן הצדקה של קטאר במדינות השונות תואמת את האינטרסים בכל מדינה וכי "הפעילות שלהם בלבנון מזיקה פחות לישראל". ד"ר זגה מזכירה מעורבות נוספת של קטאר בלבנון: ב-16 בספטמבר דווח כי גוף חינוכי קטארי, יחד עם קרן קטאר לפיתוח והארגון הלא ממשלתי הלבנוני Teach For Lebanon, משיק יוזמה שתתמוך ביותר מ-23 אלף תלמידים בלבנון. היוזמה נקראת "חוסן באמצעות חינוך" ומטרתה להעצים תלמידים מוחלשים בלבנון. "הם הולכים להיכנס לאזורים אזרחיים שכנראה חיזבאללה היה זה שנתן את השירותים בהם", אומרת ד"ר זגה ומוסיפה: "זו המומחיות של קטאר, למצוא את הוואקום המשילותי ולשם להיכנס".
לגבי המשמעות של ההתחזקות הקטארית בלבנון הוסיפה: "לקטאר יש כמה מנופים שהיא צוברת בלבנון שכרגע מתאימים לאינטרסים שלנו אבל עלולים להתהפך עלינו. העובדה שקטאר מממנת צבא פירושה שלקטאר יש זרוע צבאית מעבר לגבול שלנו. הם מממנים להם משכורות, ציוד ודלק. היום יש לנו אינטרס לחזק את צבא לבנון, כי זה קונטרה לחיזבאללה, הוא תחת מדינה ומול ארגון שהוא מספיק חלש, צבא שאפשר להתמודד מולו, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה מחר".
