ביקור בחממת קנאביס באמצע שטחי האש
(צילום: ניצן דרור)
הסתיו שהגיע לנגב הוכיח באופן פרדוקסלי את התגשמות חזונו של ראש הממשלה הראשון. המדבר הצחיח התמלא במאות שדות ירוקים בשיא תפארתם, אבל לא מדובר בהפרחת השממה אלא בגידולים לא חוקיים של צמחי קנאביס. עונת הקציר של המריחואנה המדברית החלה וארגוני הפשיעה השונים החלו בתהליך הקציר, הייבוש ועיבוד החומר למכירה ברחבי הארץ.
מדובר בגידול ושיווק סמים בקנה מידה תעשייתי, ממש כמו בסדרות "נרקוס" על קולומביה ומקסיקו. חקלאות פלילית עבריינית שפורחת כמעט ללא הפרעה מצד גורמי החוק השונים, ומשמשת מנוף כלכלי מדרגה ראשונה למימון פעילות של ארגוני פשע, סחר בנשק ובבני אדם ולעידוד האלימות.
"מדינה בתוך מדינה"
כדי לא לחפש מחט בערימת שחת קבענו בשעת בוקר סתווית בכניסה למושב נווה שבחבל שלום, הנושק לגבול מצרים, עם מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים. אחת הכניסות לשטחי האש של בסיס צאלים המפורסמים נמצאת בקרבת המושב.
אנחנו יורדים עם הג'יפ באיטיות מהכביש הסלול אל חולות המדבר הפרוע לנסיעת שטח מאתגרת, והאדרנלין דופק חזק בכל הגוף. באופן מפתיע לוקח לנו פחות משלוש דקות כדי להגיע לשדה הקנאביס הראשון שלנו.
דויטש עוצר את הג'יפ ומצביע לכיוון ואדי קטן מצד שמאל. מדובר בקפל קרקע זעיר שבמרכזו חממה מוקפת בבד יוטה ועוקב מים חדיש. מהמרחק שבו אנחנו נמצאים קשה לזהות את המין הבוטני המדויק של הצמח הירוק המשגשג, אבל הריח הכבד והמתקתק של פרחי המריחואנה ממלא את המדבר ואת נחירינו, וחושף בקלילות את הסוד.
אנחנו יוצאים בדריכות מהרכב, חוששים מתצפית בקרבת מקום, כדי לצלם במהירות האפשרית את צמחי המריחואנה שהגיעו לשיא פריחתם. מדובר בחקלאות מודרנית ומתקדמת במיוחד. הצמחים גדלים בתוך עציצים על מצע משובח ומערכת השקיה חדשה מהניילון מרושתת על פני כל השטח.
סימני הצמיגים הטריים של מכלית המים שעברה כאן בבוקר מראים לנו את הדרך המהירה לשדות קנאביס נוספים שפועלים במרחב. קשה להאמין שבמדינת ישראל בשנת 2021 ארגוני פשיעה מפעילים שדות קנאביס בלתי חוקיים באופן חופשי, ממש כמו באפגניסטן או במדבר סיני הסמוך.
"ברוכים הבאים לבדואיסטן – מדינה בתוך מדינה", אמר דויטש. "בנגב אין חוקים ואין הגבלות, אם אתה רוצה לגדל סמים – תגדל סמים, מי שרוצה לבנות בית בונה איך שבא לו, מי שרוצה לקחת כמה נשים לוקח איך שבא לו. הדוגמה הטובה לאובדן המשילות בנגב היא שדה הקנאביס הבלתי חוקי שאנחנו נמצאים בו".
דויטש דרוך מאוד. למרות השקט המוחלט שעוטף אותנו הוא עוצר מדי פעם את השיחה ומקשיב אל המדבר, בודק אם מגיע רכב שיכול להציב אותנו במצב של סכנה מוחשית.
"המון כסף מעורב בתעשייה הזאת", אמר. "אם המגדלים חוששים לחממה שלהם מבחינתם זה נזק של מאות אלפי שקלים אם לא יותר, ולכן הם גם מאוד אלימים. למגדלים פה אין אלוהים".
"פשיעה ישראלית לכל דבר"
שדות הקנאביס הבלתי חוקיים שמציפים את הנגב מטרידים לא מעט גם את התושבים הבדואים באזור. "זה לא נכון להגדיר את התופעה המצערת כפשיעה בדואית טהורה, אלא פשיעה ישראלית לכל דבר. משפחות פשע יהודיות וערביות מכל רחבי הארץ שותפות למיזמים ומספקות מימון, אמצעי הפצה, אבטחה והלבנת הון".
"הקמת המכשול החדש בגבול שבין ישראל למצרים, הגדר שחוסמת כמעט הרמטית את הברחות הסמים המסורתיות מסיני, שינתה לגמרי את תנאי המשחק", אמרו תושבים בדואים בעילום שם. "אם בעבר המבריחים הבדואים הרוויחו 5-12% משווי הסחורה הבלתי חוקית, היום העבריינים הבדואים הופכים למגדלים, יצרנים ויזמים – וזוכים בכל הקופה".
בעידן הרחפנים והאמצעים הטכנולוגיים קשה להבין מדוע המשטרה לא מצליחה לאתר את שדות הקנאביס הבלתי חוקיים שצובעים את הנגב בירוק, או מדוע אינה עושה מספיק כדי למגר אותם. דויטש טוען שהמשטרה "עושה הרבה, אבל זה לא מספיק".
הביקור בשדות הקנאביס נקטע באחת כשאנחנו שומעים רעש עמום של מכונית מתקרבת. אנחנו מתחילים לרוץ במעלה השלוחה אל הג'יפ, דויטש שם גז ואנחנו מסתלקים במהירות מהמקום.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל להבטחת הרציפות המבצעית בבסיסים בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל ובאמצעות 'הסיירת הירוקה' כדי למנוע פלישה לשטחי האש ולמגר את גידול הסמים בשטחים אלו. שיתוף הפעולה השתפר והתחזק לאחרונה באופן משמעותי ואנו פועלים בכל העת כדי להמשיך ולשפר את האכיפה בנושא".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה בשילוב צה"ל מנהלים מאבק רצוף בנגע הסמים המסוכנים בשטחי האש ורחבי הנגב. מתחילת 2021 הושמדו 1,175 שטחי גידול קנאביס, רובם בשטחי האש של צה"ל, נתפסו 1,961 קילוגרמים של פרחי קנאביס מיובשים ומוכנים להפצה והושמדו 786,979 צמחי קנאביס.
"המשטרה פועלת כיום על פי מודל ייחודי שלפיו הסמים מושמדים בו במקום, דבר המביא ליעילות המאבק המתמשך. פעילות זו הינה חלק ממגוון פעילויות, חלקן ביירוט קווי סמים מהדרום למרכז, בסיכול הברחות גדר, וחלקן בחשיפת גידולים ביתיים".
