עומאן, שמתווכת במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, אישרה הערב (יום א') כי הסבב הבא של השיחות - שלישי במספר - ייערך ביום חמישי הקרוב בז'נבה. שר החוץ העומאני בדר אל-בוסעידי הביע תקווה שבשיחות הקרובות תיעשה "דחיפה חיובית לצעד נוסף לקראת סיום העסקה".
השיחות נערכות בצל היערכות השיא של צבא ארה"ב לקראת מתקפה על איראן, ולא מן הנמנע שאם לא תירשם בהן פריצת דרך הנשיא דונלד טראמפ יממש את איומיו לתקוף את משטר האייתוללות. הנשיא הציב ביום חמישי האחרון דד-ליין של "10 עד 15 ימים" לעסקה, ולכאורה המועד האחרון יפוג ב-3 במרץ, אם כי טראמפ טרם הכריע כיצד לפעול - ובהחלט יכול להורות על תקיפה לפני, או לחלופין לחכות גם לאחר מכן.
וויטקוף: "הנשיא סקרן למה איראן לא נכנעה"
(צילום: Fox News)
לקראת חידוש השיחות, הערב כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו את הקבינט המדיני-ביטחוני, אחרי שקיים קודם גם דיון ביטחוני מצומצם יותר. בישראל הביעו בשבועות האחרונים שוב ושוב דאגה מכך שארה"ב תתפשר בסופו של דבר במגעים, ועל רקע סירובה של איראן לדון בהגבלות על תוכנית הטילים שלה - שנתפסת כאיום מיידי על ישראל - תסתפק בהסכם מוגבל יותר שיעסוק רק בתוכנית הגרעין האיראנית.
את החשש הזה מגבירה אולי העובדה שבהצהרותיו האחרונות הנשיא טראמפ לא מזכיר את סוגיית הטילים, ומדגיש רק כי איראן צריכה להגיע להסכם שימנע ממנה גישה לנשק גרעיני. איראן מצהירה כי היא מוכנה להגבלות משמעותיות בתחום, אך דחתה את הדרישה האמריקנית לאיסור מוחלט על העשרת אורניום. גורמים איראנים ואמריקנים דיברו ביממה האחרונה על אפשרות של הסכם ביניים זמני בנושא הגרעין, ומי שמוביל את המגעים מהצד האמריקני, השליח סטיב וויטקוף, נוטה לפי דיווח מסוף השבוע ברשת CBS לדחות את דרישת ישראל לשלב את הדרישה להגבלות על התוכנית הטילים במגעים על תוכנית הגרעין - ותומך בהפרדת הסוגיות הללו.
צפו במפת הפריסה של הכוחות האמריקניים:
וויטקוף עצמו הביע הלילה פליאה מכך שאיראן לא נכנעה חרף איום התקיפה האמריקני - עם ריכוז הכוחות הגדול ביותר של ארה"ב במזרח התיכון מאז ימי הפלישה לעיראק ב-2003, הכולל מאות מטוסים, שתי נושאות מטוסים ו-12 משחתות טילים. בריאיון לרשת "פוקס ניוז" אמר וויטקוף כי הנשיא טראמפ "סקרן לדעת" מדוע איראן לא נכנעה למרות תגבור הכוחות. "אני לא אשתמש במילה 'מתוסכל' כי הוא יודע שיש לו הרבה חלופות, אבל הנשיא סקרן לדעת מדוע הם לא נכנעו", אמר וויטקוף, "מדוע תחת לחץ מהסוג הזה עם כמות הכוח הימי שיש לנו שם, מדוע הם לא באו ואמרו 'אנחנו מצהירים שאנחנו לא רוצים נשק, וזה מה שאנחנו מוכנים לעשות'".
לדברים הללו הגיב הערב מי שמנהל מול וויטקוף את השיחות בצד האיראני, שר החוץ עבאס עראקצ'י. "סקרנים לדעת למה לא נכנענו? בגלל שאנחנו א-י-ר-א-נ-י-ם", הוא צייץ ברשת X, לצד מפת איראן שנצבעה בצבעי הדגל האיראני. עראקצ'י עצמו הביע מוקדם יותר תקווה שניתן יהיה להגיע להסכם עם ארה"ב: "פתרון דיפלומטי עדיין ניתן להשגה", הוא אמר בריאיון ל-CBS.
עראקצ'י טען כי הסיכויים לכך טובים, וציין כי בטהרן ממשיכים לעבוד על האלמנטים שישלבו בהסכם עם האמריקנים, על רקע דיווח באתר החדשות "אקסיוס" שבארה"ב מצפים להצעת-הנגד של איראן להסכם בתוך 48 שעות. לדברי עראקצ'י, אם ארה"ב מעוניינת בפתרון לתוכנית הגרעין האיראנית, הדרך היחידה היא דיפלומטיה. "הוכחנו זאת בעבר, ואני מאמין שיש עדיין סיכוי טוב. אין צורך בצבירת הכוח הצבאית, והיא לא יכולה לעזור בכך. זה לא יכול ללחוץ אותנו", הוא הוסיף בריאיון.
"הסלמה משמעותית" בהפגנות באוניברסיטה
המגעים, והאיום הצבאי של טראמפ, מגיעים כשברקע נראה שנמשכת התסיסה החברתית והפוליטית ברפובליקה האיסלאמית: המתיחות כולה, נזכיר, החלה בעקבות מחאת הענק בחודש שעבר והדיכוי האכזרי שלה על ידי כוחות משטר האייתולות, וכבר אז טראמפ איים לתקוף עם איראן תהרוג מפגינים, והבטיח להם ש"העזרה בדרך". את ההבטחה הזו הוא לא מימש, אבל מאז הוא ממשיך לאיים בתקיפה ודורש מהמשטר להגיע מולו להסכם שיגביל כאמור, לכל הפחות, את תוכנית הגרעין שלה - אבל יותיר אותו על כנו. ברויטרס כבר דווח החודש, מפי גורמים איראנים, כי בצמרת המשטר ישנו חשש רב מחידוש המחאה, בפרט אם ארה"ב תתקוף, באופן שעלול אף לפגוע בשרידותו של המשטר.
תיעוד: הניפו את דגל השאה בהפגנה באוניברסיטת שריף
בדיכוי המחאה נהרגו לפי ארגוני זכויות אדם לפחות 7,000 איראנים, אם כי המספר האמיתי לפי כל ההערכות גבוה בהרבה, וטראמפ עצמו טען בסוף השבוע שמדובר ב-32,000 הרוגים. כך או כך, בימים האחרונים, בצל אירועי הזיכרון לקורבנות שבאיראן השיעית נערכים 40 יום אחרי המוות, כבר נשמעו לא אחת קריאות בגנות המשטר - ומאז אתמול גם פרצו הפגנות חדשות, הפעם על ידי סטודנטים באוניברסיטאות.
מאוניברסיטת שריף ואוניברסיטת אמיר כביר בטהרן פורסמו היום תיעודים של עימותים של הסטודנטים מתנגדי המשטר כשהם מנסים להשיב מכות ואגרופים לאנשי הבסיג' שהגיעו כדי לפזרם. לעימותים הצטרפו גם סטודנטים תומכי המשטר, ולפי דיווחים בכלי התקשורת המזוהים עם המשטר בטהרן, סטודנט אחד נפצע בעינו מזריקת אבנים של סטודנטים אחרים. בחלק מהתיעודים שפורסמו נראים חפצים באוויר בזמן הפגנות תומכי המשטר שנופפו בדגלי הרפובליקה האיסלאמית.
גולדי גמרי, פעילת זכויות אדם קנדית ממוצא איראני, אמרה הערב ל-ynet כי היא מאמינה שהמצב שם רק יסלים: "המצב כבר הסלים. סטודנטים קוראים לסיום הרפובליקה האסלאמית הטרוריסטית הכובשת את איראן. הם מניפים את דגל האריה והשמש עם הכתר עליו". היא ציינה כי באוניברסיטת שריף הסטודנטים שהפגינו קראו למוסד הזה בשמו הקודם, "ארמיהאר", לפני ששונה על ידי האייתוללות כשעלו לשלטון אחרי המהפכה האיסלאמית ב-1979. ארימהר הוא שם נוסף של מוחמד רזא פהלווי, השאה המודח של איראן. "היום הסטודנטים קראו שהם רוצים שהשם המקורי יחזור. זו הסלמה משמעותית ולא ראינו דבר כזה קודם לכן", אמרה גמרי.
סימה שיין, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ובכירה במוסד לשעבר, התייחסה בשיחה עם ynet לדיווחים האחרונים מאיראן: "אני חושבת שהדבר העיקרי שאפשר להגיד זה שהשטח מבעבע, שום דבר לא נהיה שקט באיראן, רק יותר גרוע. מה שאנחנו רואים באוניברסיטאות זה רק בימים האחרונים, אבל גם ראינו זאת באזכרות לציון 40 יום (להרוגי המחאות). האוניברסיטאות היו סגורות, הלימודים היו בזום הרבה זמן. הן נפתחו כעת ולכן יש הזדמנות. אי אפשר לדעת האם זה יתפשט עכשיו כי עדיין יש את הפחד מכמויות ההרוגים שהיו, אבל אין ספק שזה מוכיח עוד הפעם שהשטח מבעבע והציבור ממש עצבני על המשטר".
סימה שייןעוד היא מוסיפה: "אני חושבת שאחד הדברים שמטרידים את המשטר בהקשר של אפשרות של תקיפה, זו ההבנה שיכול להיות שאם תהיה תקיפה יהיה ציבור שיצא החוצה, והם (במשטר) יצטרכו להתמודד גם עם משהו מבפנים וגם עם משהו מבחוץ".
יוזמה נגד ארה"ב וישראל?
המשטר האיראני דאג במסגרת הדיווחים מטעמו היום להציג את המחאות באוניברסיטאות כיוזמה של סטודנטים שרצו להביע את סלידתם מארה"ב וישראל. בסוכנות "מהר" האיראנית המזוהה עם המשטר פרסמו תמונות וסרטונים של סטודנטים איראנים שורפים את דגלי ישראל וארה"ב. על כך מוסיפה שיין כי המחאות נמשכות כבר כמה ימים, כך שאנחנו יודעים בבירור שהן לא מטעם המשטר. "המשטר לא רוצה עוד הפעם להתחיל להרוג. הם מבינים מה זה יעשה ובסוף יש להם את טראמפ על הראש ואת הפחד הגדול מה יהיה עם התקיפה. אני חושבת שכרגע המשטר מנסה כמה שאפשר להכיל ולהרגיע, אבל אנחנו באמת לא יודעים. זה אירוע מתגלגל, כל פעם במקום אחר".
הדיווחים האחרונים מאיראן על מחאות באוניברסיטאות מגיעים על רקע תחילתו של חודש הרמדאן, חודש משמעותי מאד עבור איראן, כמו בכל העולם המוסלמי. בין הדיווחים בסוכנויות המזוהות עם המשטר האיראני, העוסקים בפוליטיקה הפנים איראנית, במשא ומתן עם ארה"ב, במחאות, ובאיומים של הבכירים, ניתן גם למצוא דיווחים הקשורים לאירועי חודש הרמדאן באזורים השונים במדינה, למאכלים השונים המאפיינים את החודש וגם עיסוק רב בימי הרמדאן ברצועת עזה. יש לציין כי באותן סוכנויות יש עיסוק חיובי בחודש הרמדאן באיראן עצמה, אך החודש מביא אתו גם לא מעט אתגרים.
לרמדאן יש מצד אחד אלמנט מרגיע של תפילה וצום. מהצד השני, הוא מציב מול תושבי איראן מראה של מצבם הכלכלי הקשה. החודש מאופיין בקניות ובארוחות משפחתיות מדי יום, עם שבירת הצום, מה שמאלץ את התושבים, בשיא המשבר הכלכלי, להביא אוכל הביתה. בתשובה לשאלה האם מדובר בגורם נוסף שמתסיס את האווירה כעת, מוסיפה שיין: "זה גם זה וגם זה. בסוף אנחנו לא יודעים להעריך מבחוץ את הדברים בפנים. זו מדינה עם 90 מיליון איש. אנחנו רואים עצבנות באזורים שהם יותר כורדים. אין לנו באמת דרך לדעת האם יהיה עוד הפעם איזשהו רגע שהדברים יתחברו ויצאו החוצה, אבל הדבר העיקרי זה שהשטח מאוד לא רגוע ומה שקרה עם כמות ההרוגים והציפייה לטראמפ, הכול ביחד מאוד מאוד מבעבע ויכול להתפרץ".
