שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, מייק הרצוג, הביע היום (ראשון) דאגה מהמהלך הצפוי במועצת עיריית דבלין, המבקשת לשנות את שם הפארק הנקרא על שם אביו, נשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג, ל"פלסטין חופשית". בראיון לאולפן ynet הוא אמר: "זו לא בעיה פרטית של משפחת הרצוג. זה צריך להטריד כל ישראלי וכל יהודי. זו דה-לגיטימציה למדינת ישראל ופגיעה במורשת יהדות אירלנד". צפו בראיון המלא:
מדובר בפארק בשכונת ראטגאר בדבלין שממוקם סמוך לבתי הספר היסודי והתיכון היהודיים היחידים באירלנד. הוא נחנך ב-1985 תחת השם Orwell Quarry Park. עשור לאחר מכן, לרגל חגיגות 3000 שנה לירושלים, שונה שמו ל-Herzog Park, לכבוד הנשיא השישי, שנולד בבלפסט וגדל בדבלין, ולכבוד אביו, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שכיהן כרב הראשי של אירלנד ולימים כרב הראשי הראשון לישראל.
הדיון בשינוי השם נעשה בלחץ של גורמים פרו-פלסטיניים, ועורר סערה בקהילה היהודית במדינה. הבן מייק, אחיו של הנשיא הנוכחי יצחק הרצוג, אמר בריאיון: "בחירת השם החדש אמורה לעלות להצבעה מחר במועצת העיר דבלין, אבל ועדת השמות החליטה להסיר מהפארק את שמו של אבינו ז"ל. השם ניתן לו בגלל שהוא מונה לנשיא ישראל. כלומר, כמקור גאווה על כך שמי שגדל בדבלין הגיע לגדולה במדינת ישראל. עכשיו אותה סיבה הופכת למקור לחרם. זה יהיה אות קלון לאירלנד ולדבלין.
"אנחנו רואים כרגע קמפיין נגדי והרבה לחץ כדי שההחלטה הזאת לא תעבור מחר. ממשלת אירלנד כבר הודיעה שהיא מתנגדת לה. אין לי מושג כמה השפעה יש לה על מועצת העיר דבלין, אבל אני מאוד מקווה שההחלטה המבישה הזאת לא תעבור. אירלנד הפכה לאחת המדינות הכי עוינות לישראל באירופה ומעבר לה. אני בקשר עם יהודים באירלנד, והם מרגישים מותקפים, הם מרגישים תחת לחץ. אם ההחלטה הזאת תעבור זה יהיה אות קלון לאירלנד ולדבלין".
גורם רשמי באירלנד או בדבלין, ניסה לדבר איתכם? אתם פניתם למישהו? "היינו בקשר עם גורמים בממשלת אירלנד. אני הייתי בקשר עם השגרירה שלהם בארה"ב, שאותה אני מכיר אותה היטב מתקופת כהונתי שם. מה שאנחנו שומעים מהם זה שהם מתנגדים להחלטה. בכירים כמו סגן ראש ממשלה ושרת החוץ צייצו נגדה. אבל זו החלטה סוברנית של מועצת העיר ואני לא יודע עד כמה הדבר הזה ישפיע".
1 צפייה בגלריה
מועצת העיר דבלין מסירה את שמו של חיים הרצוג מהשם פארק הרצוג בעיקר
מועצת העיר דבלין מסירה את שמו של חיים הרצוג מהשם פארק הרצוג בעיקר
הפארק בדבלין שנקרא ע"ש הנשיא המנוח חיים הרצוג
( צילום: לע"מ)
מה השתנה באירלנד במרוצת השנים? גם בעבר היא לא הייתה ידועה באהדה שלה כלפי ישראל, אבל לפחות פתחה דלת. היום נראה שהיא נועלת אותה לחלוטין. "הגענו לשם ב-2018 לציון מאה שנה להולדתו של אבינו, ופגשנו את נשיא אירלנד מייקל היגינס. הוא היה עוין לישראל, והפגין נגד ישראל בכאפייה, אבל פגש אותנו. אני די נכנסתי בו באותה פגישה. המחליפה שלו הגדירה את ישראל כמדינת טרור. יש שם מגמות של חבירה של שמאל עמוק עם גורמים איסלאמיסטים שמציגים את ישראל כמדינה בלתי לגיטימית".
אפילו בתום המלחמה לא נראה שסימני ההתנגדות לישראל נעלמים. כמה זמן היא תמשיך ללוות אותנו? "היא בהחלט תמשיך ללוות אותנו. בעקבות הפסקת המלחמה ישראל יכולה לשפר במידה מסוימת את מצבה, אבל יש לנו בעיה בסיסית ברחבי העולם. המלחמה פגעה בדימוי של ישראל ונתנה מרחב לקמפיין אנטישמי נגדה. חוויתי אותו בארה"ב ואנחנו חווים אותו ברחבי העולם. זה אתגר ארוך טווח. להערכתי מדינת ישראל לא ערוכה כראוי להתמודד מולו".
אני לא יודעת אם יש לכם קבוצת ווטסאפ משפחתית, אבל אני מניחה ששוחחת על כך עם אחיך יצחק, נשיא המדינה. מה שמעת ממנו? "בהחלט. הוא ואני צייצנו נגד האקט הזה והציוצים זכו למאות אלפי צפיות. קיבלנו המון תגובות מרחבי העולם, גם מאירלנד וארה"ב. ראינו כבר כמה אישים ציבוריים אמריקנים יוצאים נגד האקט הזה, כמו השגריר מייק האקבי, הסנאטור לינדזי גרהאם ואחרים".
אתה חושב שלעובדה שגם לנשיא הנוכחי של ישראל קוראים הרצוג יש קשר לעובדה שהם רוצים לשנות את שם הפארק? "אני לא חושב שזה העניין. לדעתי היינו רואים אותו דבר גם אם היה מכהן נשיא אחר".
מוקדם יותר יצאו ראש ממשלת אירלנד מיהאל מרטין וסגנו סיימון האריס נגד הכוונה לשנות את שם הפארק. מרטין כתב: "יש לבטל את ההצעה. היא תמחק את התרומה הייחודית והעשירה של הקהילה היהודית לחיים האיריים במשך עשורים רבים, כולל השתתפות בפועל במלחמת העצמאות האירית ובמדינה המתהווה. ההצעה היא הכחשה של ההיסטוריה שלנו, וללא ספק תיתפס כאנטישמית. היא מפלגת באופן גלוי ושגויה. אני מבקש מכל חברי מועצת העיר דבלין להרהר ברצינות בהשלכות המהלך הזה".
האריס כתב: "אני מתנגד לחלוטין לתוכניות. זה לא נכון. אנחנו רפובליקה מכילה וההצעה פוגעת בעיקרון הזה. אני קורא לכל ראשי המפלגות להצטרף אליי בהתנגדות לכך".