המקרה שמטלטל את ספרד: צעירה בת 25, שניהלה מאבק משפטי ממושך מול אביה כדי לממש את זכותה להמתת חסד, הלכה לעולמה בשבוע שעבר (חמישי) בברצלונה לאחר שההליך אושר סופית. סיפורה, שעורר עניין ציבורי רחב בספרד ומחוצה לה, הצית מחדש את הדיון סביב חוק המתת החסד ושאלות מורכבות של אוטונומיה אישית, בריאות הנפש, אחריות המדינה והגבולות של הזכות לבחור כיצד לסיים את החיים.
נואליה קסטיו, תושבת ברצלונה, קיבלה את התרופה שסיימה את חייה לאחר שבית המשפט דחה ערעור אחרון של משפחתה, שניסתה למנוע את ההליך. בכך הסתיים מאבק משפטי ממושך שנמשך כ-18 חודשים, וכלל גם פנייה לבית הדין האירופי לזכויות אדם, שסירב להתערב.
1 צפייה בגלריה
נאבקה באביה עבור הזכות לעבור המתת חסד. נואליה קסטיו
(צילום: צילום מסך מהתוכנית "Y ahora Sonsoles", (Atresmedia))
לפי הדיווחים, קסטיו סבלה במשך שנים ממחלה נפשית והייתה בטיפול מאז גיל צעיר. בשנת 2022 ניסתה לשים קץ לחייה לאחר שעברה תקיפה מינית, ככל הנראה אונס קבוצתי. ניסיון זה הותיר אותה משותקת ונזקקת לכיסא גלגלים, כשהיא סובלת מכאבים מתמשכים.
פרופ' יחיאל בר אילן, רופא פנימי ומרצה לאתיקה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מותח ביקורת חריפה על המקרה וטוען כי מדובר בהחלטה בעלת אופי ערכי-פוליטי יותר מאשר רפואי. "על פניו זו הכרעה משפטית, אבל בפועל מדובר בהחלטה ערכית ופוליטית", הוא אומר. "אני מזועזע מהמקרה ומהמגמה שמקדשת את 'הזכות למות'".
לדבריו, יש להבין את המקרה בהקשר הרחב של נסיבות חייה של קסטיו. "מדובר בסיפור מורכב מאוד - צעירה שיצאה מבית הוריה לרווחה, קיבלה אבחנות פסיכיאטריות, וניסתה לשים קץ לחייה בעקבות אירועים של תקיפה מינית, לדבריה. ניסיון ההתאבדות הותיר אותה עם נכות וכאבים, והבקשה למות נובעת גם מהשיתוק והסבל הפיזי וגם מהרקע הנפשי".
פרופ' יחיאל בר-אילןצילום: אלבום פרטיהוא מוסיף כי המתחים המשפחתיים במקרה כזה אינם חריגים. "כשמדברים על אישיות ועל סיטואציה משפחתית מורכבת, עימותים עם ההורים הם דבר צפוי. אבל הרעיון שאדם צעיר, עם טראומה מינית ונכות, 'פותר' את הבעיות באמצעות מוות - הוא מסר שלילי ומצער מאוד". לדבריו, גם ההקשר הפוליטי בספרד אינו מקרי. "ספרד היא מדינה מקוטבת בין ימין לשמאל, עם מתחים אידיאולוגיים עמוקים. יש שם מגמה אנטי-דתית ונטייה לפרוגרסיביות, ולעיתים החלטות כאלה משדרות מסר לבוחרים - אך אינן באמת פותרות בעיות חברתיות".
"אני רק רוצה ללכת בשקט, לא לסבול"
בקשתה של קסטיו להמתת חסד אושרה כבר ב-2024 על ידי ועדה רפואית-משפטית בקטלוניה, לאחר שנקבע שהיא סובלת ממצב חמור ובלתי הפיך שגורם לה סבל מתמשך ובלתי נסבל. עם זאת, אביה התנגד להליך וטען כי מצבה הנפשי פוגע ביכולתה לקבל החלטה חופשית ומודעת. לדבריו, על המדינה להגן על חייה, במיוחד משום שמדובר בצעירה עם בעיות נפשיות.
המאבק המשפטי נמשך כ-18 חודשים וכלל דיונים בבתי משפט אזוריים ולאומיים, עד שלבסוף כל הערכאות פסקו לטובתה. גם בית הדין האירופי לזכויות אדם דחה את בקשת האב לעכב את ההליך.
בריאיונות שנתנה בימים שלפני מותה הבהירה קסטיו כי מדובר בהחלטה אישית. "אני רק רוצה ללכת בשקט ולהפסיק לסבול", אמרה בריאיון לטלוויזיה, כפי שדווח ב"גרדיאן". "אין שום דבר שאני רוצה לעשות. אני לא רוצה לצאת, לא רוצה לאכול, לא רוצה לעשות כלום". עוד סיפרה כי לאורך חייה הרגישה לבד וכי לא הרגישה שמבינים אותה. לדבריה, "לפני שהגשתי בקשה להמתת חסד, העולם שלי היה מקום מאוד חשוך". היא הדגישה כי אינה רוצה לשמש דוגמה לאחרים: "החיים שלי הם החיים שלי. אני לא דוגמה לאף אחד".
בריאיון נוסף אמרה כי אביה "לא כיבד את ההחלטה שלי, ולעולם לא יכבד", וכי היא מבקשת "לנוח סוף סוף". עוד הוסיפה: "האושר של אב או אם לא צריך לבוא לפני האושר של בת", כך דווח ב-BBC. מנגד, אמה של קסטיו אמרה כי היא אינה מסכימה עם ההחלטה, אך מכבדת אותה.
"כישלון של המדינה"
לפי עדותה, היא עברה תקיפות מיניות בכמה הזדמנויות, כולל מצד בן זוג לשעבר ובאירוע נוסף במועדון. היא גם תיארה ילדות קשה, שחלק ממנה עבר עליה במוסדות. המשפחה, שיוצגה על ידי הארגון השמרני "עורכי דין נוצרים", המשיכה להתנגד להליך גם לאחר ההכרעה. נשיאת הארגון אמרה כי מדובר ב"כישלון של המדינה", וכי "מוות הוא האפשרות האחרונה, במיוחד כשמדובר באדם צעיר". הארגון אף קרא לבטל את חוק המתת החסד.
מותה של קסטיו התרחש במוסד רפואי במחוז ברצלונה, לאחר שאושרה בקשתה למוות בסיוע רפואי. לפי החוק בספרד, שנכנס לתוקף ב-2021, ניתן לאשר המתת חסד לאנשים בגירים הסובלים ממחלה קשה וחשוכת מרפא או ממצב כרוני בלתי נסבל, בכפוף להערכות רפואיות ואישורים של ועדות מקצועיות. החוק מאפשר שתי דרכים לביצוע ההליך: מתן ישיר של חומר קטלני על ידי צוות רפואי, או אספקת חומר למטופל לצורך שימוש עצמי.
מאז כניסת החוק לתוקף, יותר מ-1,100 בני אדם עשו שימוש בזכות הזו, לפי נתונים רשמיים. בשנת 2024 בלבד אושרו מאות בקשות להמתת חסד, כך דווח ב-BBC. המקרה של קסטיו היה חריג גם מבחינה משפטית, שכן מדובר באחת הפעמים הראשונות שבהן סוגיית המתת חסד הגיעה להכרעה שיפוטית ממושכת בעקבות התנגדות של בני משפחה.
"במשך כמעט שנתיים היא עברה שורה של הליכים משפטיים, מה שהפך את הסיפור גם לעינוי ציבורי וגם למוקד מרכזי בחייה", אומר פרופ' בר אילן. "במקום להפנות משאבים לשיקום ולסיוע, כל האנרגיה הושקעה במימוש הבקשה למות". בהתייחסות למצב הנפשי, הוא מדגיש כי יש גם זווית רפואית נוספת. "בספרות הרפואית ידוע שאנשים עם הפרעות אישיות סובלים מאוד בצעירותם, אך אצל חלקם חל שיפור עם השנים. אני מכיר מקרים כאלה באופן אישי".
לסיכום, הוא מבקר את עצם ההכרעה המשפטית. "השאלה היא האם זה באמת ניצחון - ואני סבור שלא. בעיניי זו תוצאה אכזרית, שלא מקדמת את האנושות לשום מקום. לעזור לאדם בן 25 למות אינו פתרון. זה מסר בעייתי מאוד, במיוחד כלפי אנשים עם מוגבלות. במקום להשקיע בשיקום ובעזרה - משקיעים בליווי למוות".
לדבריו, יש כאן גם סכנה רחבה יותר: "כמו בדיונים אחרים שנשמעים 'פתרון קל', זה עלול להסיט את תשומת הלב מהתמודדות אמיתית עם בעיות עמוקות יותר. אני מאוד מקווה שמגמות כאלה לא יגיעו לישראל".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בווטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או www.headspace.org.il
