גורמים בכירים במשטרה אמרו בצהריים (יום חמישי) כי חרף מסמך המדיניות החדש של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שנחשף ב"ידיעות אחרונות", "הכרעות לגבי פיזור הפגנה או חסימת ציר תנועה חייבות להישען על שיקול הדעת של הקצינים בשטח".
לדברי הבכירים במשטרה, "אין תחליף לשיקול דעת מקצועי, ולא ניתן לקבוע לכך הנחיות גורפות מראש".
בן גביר מתכנן להכניס לתוקף תוך חמישה ימים את מסמך המדיניות המשטרתית שגיבש נגד מחאות. המסמך שפורסם היום במלואו כולל איסור הרמטי על חסימת כבישים מרכזיים, הגבלת חופש ההפגנה בקרבת בתיהם של נבחרי ציבור והגדלת כוחה של המשטרה מול מחאות.
השר לביטחון לאומי פרסם את המסמך כחלק מהתחייבות שלו במסגרת ההסדר שאליו הגיע עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. מאז היא כבר אמרה שבן גביר לא בהכרח עומד בו, אך בסיכום בין השניים אז נקבע כי "המדיניות תהיה שוויונית, ולא תיקבע, תפורסם או תשונה אגב אירועי מחאה קונקרטיים". היועמ"שית מסרבת למסמך המדיניות של בן גביר - אך הוא כאמור מתכנן להכניסו לתוקף תוך חמישה ימים.
"חסימת עורקי תנועה ראשיים או חיוניים מסכנת את משתמשי הדרך, פוגעת בתשתיות המדינה, משבשת את מרקם החיים, מונעת מיולדות ומחולים להגיע לבתי רפואה, מכוחות הביטחון לנוע בחופשיות ומיתר הציבור לממש את חרותו וזכויותיו", נכתב במסמך. "על כן, במסגרת האיזון הנדרש בין זכות המחאה לבין החוק, הסדר הציבורי וחופש התנועה של אזרחי ישראל להלן פרטי המדיניות המחייבת".
עוד נכתב במסמך: "ככלל, אין לאפשר כל חסימה של כבישים וצירים אלו: צירי גישה לבתי חולים; צירי חירום; צירי גישה לנתב"ג; צירים שחסימתם מבודדת ישובים; כבישים מרכזיים: ארציים או אזוריים או מהירים. כבישים אלו חייבים להישאר פתוחים בכל עת ואין לאפשר את חסימתם בשום שלב. אין לאפשר הנחת חפצים מכל סוג שהוא על הכביש או השלכת חפצים אליו".
באחד מסעיפי המסמך נכתב, במה שנראה כפתח להגבלת המחאות בקרבת בתיהם שרים וחברי כנסת, על "הזכות לפרטיות ל'שקט' ולקניין. באזורי מגורים יש לאזן ככול הניתן בין זכות המפגינים לקיים את ההפגנות ולהפיץ את מסריהם, לחירות של התושבים לקיים את שגרת חייהם ללא הטרדה, הצקה ורעש בלתי סביר, זאת על דרך הטלת מגבלות של מקום, זמן ועוצמת הרעש".
ההתחייבויות שהפר בן גביר - והמגעים עם היועמ"שית
החלטתו של בן גביר לשנות את מדיניות האכיפה של המשטרה במהלך ההפגנות עומדת בניגוד להתחייבותו מלפני כמה חודשים בפני היועמ"שית ובג"ץ.
במסמך ההבנות שנקבע בין בהרב-מיארה לבין השר לביטחון לאומי, ושהופקד בפני בג"ץ, נכתב ש"העקרונות נועדו לעגן הגנות על פעילותה התקינה, המקצועית והממלכתית של המשטרה והיחידות הכפופות לה, לשם יישום הדין ופסיקת בג"ץ".
בפרק מיוחד שנועד ל"חופש ביטוי, מחאות והפגנות" נכתב כי "מדיניות השר בעניינים בעלי השפעה על הזכות לחופש הביטוי, המחאות וההפגנות תפורסם מראש, לאחר היוועצות עם מפכ"ל המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה. המדיניות תהא צופה פני עתיד, פומבית, כללית, שוויונית, ולא תיקבע, תפורסם או תשונה אגב אירועי מחאה קונקרטיים, כנדרש ככלל בקביעת מדיניות על ידי השר. השר לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בנושאי מחאה והפגנה נגד השלטון".
כמו כן, צוין: "השר לא יהיה מעורב, במישרין או בעקיפין, בהיערכות המשטרה לטיפול באירועי מחאה והפגנה, לרבות קביעת תנאים לקיום הפגנה, בהקצאת סדר הכוחות או בטיפול בהם בפועל. אין באמור כדי לגרוע מאפשרותו של השר לקבל עדכונים באשר לאירועים חריגים שיש בהם סכנה ממשית לביטחון הציבור; השר לא יתייחס במישרין או בעקיפין לאירועי מחאה קונקרטיים ולאופן טיפול המשטרה בהם, לרבות האישורים וההנחיות, גם לא בדיעבד או בדרך של אזכור מדיניותו באופן שעלול להשפיע על הטיפול באירוע קונקרטי".
בעתירה שהוגשה לבג"ץ לפני שנה, העותרים מ"תג מאיר" ביקשו מראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את בן גביר בטיעון שהוא מסכן את המדינה ואת הדמוקרטיה. בהרב-מיארה הגישה בזמנו לנתניהו מסמך שכלל שורת מקרים שבהם חרג השר לביטחון לאומי מסמכותו ועסק בהתערבותו בפעילות מבצעית של המשטרה ובמינויים.
אף שליועמ"שית אין סמכות לפטר את בן גביר, אלא רק לראש הממשלה, הממצאים שהגישה הביאו אותה לומר שעל נתניהו "לשקול" את העברתו מהתפקיד. בין הראיות שהגיש בהרב-מיארה נכללו בין היתר ההנחיות המבצעיות הישירות שהוריד לדרג המבצעי כיצד לפזר את הפגנות המחאה, בעיקר בתל אביב; פיטורי מפקד מחוז תל אביב עמי אשד מאחר שלא סר להנחיותיו; והצעדים שנקט בהפגנות נגד ובעד העברת מזון לרצועת עזה. בינתיים, העתירה נתייתרה שכן בן גביר עזב בזמנו את הממשלה, אך היא התחדשה עם שובו אליה.
כדי שהיועמ"שית תוכל להגן על בן גביר בבג"ץ החלו בחודש אפריל מגעים בניסיון להגיע לפשרה בין צוותים מטעמם, לקראת מתן תשובת המדינה. סלע המחלוקת העיקרי היה סירובו של השר לביטחון לאומי לקחת על עצמו מגבלות ניכרות בתחום השפעתו על מינויים בצמרת המשטרה.
על אף המחלוקת בעניין, בן גביר הסכים לשתי מגבלות נוספות - שאותן כבר הטילו עליו הן בג"ץ והן היועמ"שית - בתחום התערבות בחקירות ובתחום התערבות בשיקולי המשטרה בטיפולה המבצעי במחאות ההמוניות. הוא הסכים גם להכיר בהנחיות בג"ץ, שפסק כי יש לשמור על עצמאות המשטרה כגוף אוכף חוק. המשטרה צריכה לעבוד למען האזרח ולא למען השלטון.
