לקראת יום המאבק באלימות נגד נשים שיצוין ביום שישי הקרוב, פרסם הבוקר (ראשון) מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח המציג נתונים על נשים שהיו קורבנות לאלימות - בדגש על אלימות בהקשר הזוגי-משפחתי - כפי שהם משתקפים בתיקי החקירה של המשטרה. מהנתונים עולים פערים משמעותיים בפענוח והרשעה במקרים של רצח נשים מהחברה הערבית לעומת נשים יהודיות.
עוד עולה מנתוני הדוח כי מקרב 29 הנשים היהודיות שנרצחו מתחילת שנת 2020 עד 8 באוגוסט 2022, 93% נרצחו על ידי קרוב משפחה - כאשר 59% נרצחו על ידי בן זוג ו-34% על ידי קרוב משפחה אחר. רק 7% נרצחו על ידי אדם שלא הייתה לו זיקה משפחתית אליהן.
בתקופה זו, מתוך 40 תיקי רצח של נשים ערביות, ב-23 לא נרשמה זהות הרוצח או המניע לרצח. קרבת משפחה תועדה באשר לשליש מהנשים הערביות שנרצחו - שמונה מהן נרצחו על ידי בן זוג ואילו חמש נרצחו על ידי קרוב משפחה אחר. "לפי המשרד לביטחון הפנים, הגשת כתב אישום היא אינדיקציה לפענוח תיק חקירה", הסבירו כותבי הדוח. "בחברה הערבית יש שיעור נמוך של פענוח תיקים בכלל ושל תיקי רצח בפרט". בהקשר זה, בדיון שהתקיים בוועדה לביטחון הפנים של הכנסת בינואר האחרון, אמר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים תומר לוטן כי בסוף שנת 2021 שיעור הפענוח של מקרי הרצח בחברה הערבית עמד על 24% - הרבה פחות מהשיעור המקביל בחברה היהודית - 68%.
"שיעורים אלו חושבו בעניינם של כלל הנרצחים", ציינו כותבי הדוח. "מטבע הדברים, תהליך החקירה ואיתור הרוצח עשויים להיות שונים כשמדובר ברצח על ידי קרוב משפחה - בעיקר במקרים שבהם ידוע על תלונות של האישה למשטרה בגין אלימות במשפחה - לעומת רצח שבו המשטרה אינה חושדת בקרבת משפחה בין הקורבן לרוצח", הסבירו הכותבים את החלטתם להפריד בין נתוני הנרצחות שבעבורן תועדה קרבת משפחה לחשוד לנתוני הנשים שבעבורן לא תועדה זיקה כזו.
לפי הנתונים, בשנים 2021-2020 נרצחו 22 נשים יהודיות - 20 מהן היו קשורות לחשוד בזיקה משפחתית. ב-14 מהתיקים הללו הוגש כתב אישום, ובשישה מהם לא הוגש אישום עד מועד הפקת הנתונים, 8 באוגוסט 2022. בתוך כך, בשני התיקים שבהם נרצחה אישה יהודייה על-ידי אדם זר, הוגש כתב אישום. בשנים אלו נרצחו 33 נשים ערביות - 11 מהן בעלות קשר משפחתי לחשוד. ב-10 תיקים הוגש כתב אישום - וב-22 התיקים הנוספים הוגשו ארבעה בלבד.
עוד עולה מהדוח כי בבחינת נשים נפגעות אלימות בין בני-זוג, בין השנים 2020-2019 גדל מספר הנשים שהיו קורבנות לאלימות מצד בן זוגן בשלושת סוגי העבירות, אולם במידה שונה בשתי קבוצות האוכלוסייה: בעבירות נגד גוף גדל מספר הנשים הקורבנות ב-5% (בקרב יהודיות ב-7% ובקרב לא-יהודיות בכ-2%), בעבירות איומים גדל מספרן ב-11% (בקרב יהודיות ב-13% ובקרב לא-יהודיות בכ-6%), בעבירות מין גדל מספרן ב-14% (בקרב יהודיות ב-19%, בעוד שמספר הנשים הלא-יהודיות שנרשמו כקורבנות לא גדל).
"אפשר לקשור את הגידול במספר הנשים שהיו קורבנות לעבירות בין בני זוג בין שנת 2019 לשנת 2020, להגבלות התנועה והסגרים שהוטלו בשנת 2020 בעת מגפת הקורונה", הסבירו הכותבים. "בהקשר זה נזכיר שבשנה הראשונה למשבר הקורונה אכן נרשם גידול במספר תיקי האלימות במשפחה שנפתחו במשטרה, ובמקביל לכך נרשם גידול גם בפנייה או בהשתתפות במעני רווחה. עם זאת, גם בשנת 2021 - שבה הַגְבלות הקורונה הוסרו בהדרגה - מספר הקורבנות לעבירות נגד גוף ואיומים לא קטן, ואף גדל במידת מה בעבירות נגד גוף ואיומים כלפי נשים יהודיות".
עוד צוין כי בשנים 2021-2019 שיעור הנשים הלא-יהודיות מקרב הנשים נפגעות עבירות אלימות בין בני זוג היה גדול משיעורן באוכלוסייה: 30% מהנשים נפגעות עבירות נגד גוף, 23% מהנשים נפגעות עבירות איומים ו-24% מהנשים נפגעות עבירות מין. לצורך ההשוואה נזכיר כי שיעור הלא-יהודיות בקרב כלל הקורבנות היה נמוך יותר: 26% בעבירות נגד גוף, 24% בעבירות איומים ורק 10% בעבירות מין.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "האלימות בחברה הערבית היא נגע חברתי פסול ואנו פועלים למגרה ולהיאבק בה בכל האמצעים הקיימים ברשותנו למען שלום הציבור וביטחונו. חקירות מקרי רצח מנוהלות במשטרה באופן יסודי ומקצועי תוך חתירה בלתי מתפשרת להגיע לחקר האמת ולהבאת הרוצחים לדין. משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים בפענוח של כלל מקרי הרצח והנתונים המוצגים בפנייתכם אינם מדויקים שכן, במהלך השנים 2020-2022 (נכון לאוגוסט 2022) התרחשו 35 אירועי רצח נשים בחברה הערבית והוגשו 16 כתבי אישום, לעומת החברה היהודית שבה התרחשו באותן תקופות 25 אירועי רצח נשים והוגשו 18 כתבי אישום. אין ספק שעלייה בשיתוף הפעולה מצד המגזר הערבי יסייע למשטרת ישראל בפענוח וצמצום אירועי האלימות בחברה הערבית.
"יחד עם זאת, בשנים האחרונות המשטרה שמה דגש ומתן קשב רב לנשים המגיעות להתלונן על אלימות במשפחה, באמצעות חוקרים ייעודים שעברו הכשרה מיוחדת בטיפול באלימות במשפחה בהתאם לנוהל סדור שכולל הנחיות מפורטות לחוקר לגבי משך החקירה וקצב הטיפול בה, בדגש לחקירה ברגישות המתבקשת, בפרטיות וההתאמה לתרבות המתלוננות, לצד שיתוף וטיפול גורמי רווחה. עוד בשנים האחרונות, חל עיבוי מערכים והוספת תקנים למערכי החקירות בתחנות המשטרה, כמו כן, הוקמו מרכזי 'אלומה' ומחלקי משפחה בתחנות משטרה ביישובים הערביים הכוללים חוקרים ועו"ס, אשר נותנים מענה הוליסטי ככל שניתן באירועי אלימות במשפחה. נמשיך במאבק הנחוש נגד האלימות בחברה הערבית, במטרה למנוע את הרצח הבא ולהגן על האזרחים ולשמור על ביטחונם".
