רוג'ם אל-הירי (גלגל רפאים) נחשב לאחד המונומנטים הארכאולוגיים המסתוריים ביותר בישראל, מה שהעמיד אותו בלב מחקרים רבים מזה למעלה מ-50 שנים. במהלך השנים, האתר שזכה לכינוי "סטונהנג' הישראלי" וסביבתו נסקרו, נחפרו, נידונו ונחקרו, אולם נותרו כמה שאלות קריטיות בנוגע לגילו של האתר, תפקידו ועוד. מכיוון שלא זוהו מבנים דומים, הוא ניצב בבידוד יחסי, יוצא דופן בעיצובו, בהיקף שלו וחסר הקבלות ברורות בסביבתו הקרובה ואף הרחבה יותר.
אסף קמר בגלגל רפאים
(צילום: אלי סגל)
ההתקדמות הטכנולוגית בצילום לוויינים וחישה מרחוק מאפשרת לארכאולוגים תצפיות מסוג אחר המאפשרות לגלות אזורים נרחבים, כולל כאלה שאינם נגישים ברגל, בין היתר בשל שטחים קשים או עקב אילוצים גיאופוליטיים מקומיים. באמצעות בחינת תמונות מעונות שונות, מצבי צמחייה ותאורה שונים, חשפה קבוצת מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב אתרים ומבנים ארכאולוגיים שונים כגון קירות שדה, מבני מכלאות ומבנים אחרים, ערימות אבנים וכן מעגלי אבן גדולים – שרבים מהם לא תועדו בעבר.
ד"ר מיכל בירקנפלד, מהמחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם ד"ר אולגה חברובה מאוניברסיטת לוקסמבורג, פרופ' לב אפלבאום מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת אזרבייג'ן ואורי ברגר, דוקטורנט באוניברסיטת בן-גוריון וארכאולוג חוקר ברשות העתיקות, חשפו קרוב ל-30 דוגמאות דומות של מבני אבן עגולים מעין אלה, שלא תועדו בעבר. כל אלו נמצאו ברדיוס של 25 קילומטרים סביב האתר רוג'ם אל הירי הממוקם ברמת הגולן.
כל האתרים שנמצאו במחקר שפורסם בכתב העת PloS One הינם בעלי עיצוב דומה. כלומר, מבנים עגולים גדולים, בקוטר של יותר מ-50 מטרים, הבנויים מאבני שדה מבזלת מקומית וכוללים קירות עגולים, קירות מחברים ומחיצות. רוב האתרים הללו לא נחפרו ואף לא תועדו בסקרי שטח. בהתחשב בשימורם הנמוך והעובדה שחלק ניכר מחומרי הבנייה שלהם נוצל מחדש בתקופות מאוחרות יותר, הנראות שלהם מוגבלת באופן משמעותי.
מאפיין בולט של אתרים אלה הוא מיקומם בתוך הנוף. כל האתרים ממוקמים על מדרונות מתונים או מישורים קטנים הסמוכים לניקוז טבעי קטן. באופן מעניין, רבים מהאתרים שזוהו, בדיוק כמו רוג'ם אל-הירי עצמו, ממוקמים במרחק קצר, אם לא בסמוך לנתיב מים עונתי.
באמצעות שימוש בתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה, מודלים גיאופיזיים וניתוח מרחבי, תיעדו החוקרים את האתרים החדשים, המאופיינים בבנייה מונומנטלית, דמיון עיצובי ומאפיינים ארכיטקטוניים דומים, גם אם בהשתמרות פחותה, לאתר רוג'ם אל הירי.
גם מיקום האתרים בנוף, ליד מקורות מים עונתיים ומשולבים ברשתות רחבות יותר של שימושי קרקע חקלאיים-פסטורליים, דומה. כל אלו מצביעים על מסורת אדריכלית עקבית המאתגרת את תפיסת רוג'ם אל-הירי כ"מונומנט מבודד", וממקמים אותו בתוך תופעה רחבה יותר של אדריכלות מונומנטלית באזור זה.
4 צפייה בגלריה
שלושה מעגלי אבן שנמצאו ברמת הגולן, אחד על גבי השני
(צילום: ד"ר מיכל בירקנפלד וד"ר אולגה חברובה)
"על ידי שילוב של תמונות לוויין וניתוח סביבתי, מעגל האבנים רוג'ם אל-הירי, שנתפס עד כה כאנדרטה כמעט מבודדת, מתגלה כדוגמה המרשימה והמפוארת ביותר של מעגלי אבנים גדולים באזור", מסבירה ד"ר בירקנפלד. "מעגלים אלה זוהו באמצעות חישה מרחוק והוכנסו להקשר מרחבי באמצעות נתונים גיאופיזיים וסביבתיים, שמזמינים פרשנות מחדש של מונומנטים פרוטו-היסטוריים משמעותיים באזור, כזו המכירה במבנים אלה כחלק בלתי נפרד ממערכות חברתיות וכלכליות רחבות יותר".
מחקר זה הוא חלק מפרויקט גדול יותר, המתמקד ביישום שיטות חישה מרחוק בסקרים ארכיאולוגיים ומתמקד בנוף הארכיאולוגי השונים של המרחב הארצישראלי – הן בצפון הארץ והן במדבר הצחיח.
להבנה הנרחבת של אתר רוג'ם אל-הירי והנופים התרבותיים שבתוכם הוא התקיים, יש השלכות משמעותיות רבות. במקום מקרה בודד, רוג'ם אל-הירי עשוי להיות המייצג המורכב ביותר של מסורת אדריכלית רחבה הרבה יותר. מעגלים אלה יכלו למלא מספר פונקציות: מקומות התכנסות פולחניים, סמנים טריטוריאליים או אנדרטאות זיכרון. הם יכלו להיות קשורים לגידול עדרים או לייצג אתרי התכנסות עונתית. בנייתם ליד מקורות מים ושילובם עם מערכות שדות רומזים על קשר משמעותי בינם לבין דפוסי שימוש רחבים יותר בנוף.
ד"ר מיכל בירקנפלדצילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב"לניתוח שלנו עשויות להיות השלכות על פרשנויות קודמות לתפקודו או תפקידיו של רוג'ם אל-הירי. מחקר זה מקדם הבנה של פרספקטיבה רחבה יותר, מבוססת נוף. עם זאת, ניתוח נוסף של האתרים, בשיטות ארכיאולוגיות 'מסורתיות', יחד עם הבחינה המחודשת של הנוף האנושי, יאפשרו להגיע להבנה מלאה יותר של המונומנטים הללו של בהקשר עברנו האנושי המשותף", סיכמה ד"ר בירקנפלד.
