5 צפייה בגלריה
תקיפה של צבא אזרבייג'ן בנגורנו-קרבאך
(צילום: AFP PHOTO / Azerbaijani Defence Ministry / handout)
סוכנות הידיעות AP דיווחה שישראל "סייעה בשקט" לתוכנית של אזרבייג'ן לכבוש מחדש את המובלעת נגורנו-קרבאך, וסיפקה למדינה נשק רב-עוצמה לקראת המתקפה שהובילה לכניעה ההיסטורית של הבדלנים הארמנים.
לפי הדיווח, שבועות ספורים לפני המתקפה, מטוסי מטען צבאיים של אזרבייג'ן טסו שוב ושוב בין "בסיס אווירי בדרום ישראל" (בסיס עובדה) ל"שדה תעופה ליד נגורנו-קרבאך", גם בזמן שממשלות במערב קראו לשיחות שלום. הטיסות הללו הטרידו את הארמנים, שידעו על הברית האסטרטגית בין ישראל לאזרבייג'ן, ושפכו אור על האינטרסים הלאומיים של ישראל באזור שמדרום להרי הקווקז.
נגורנו-קרבאך, נזכיר, הוא חבל ארץ בעל חשיבות תרבותית הן לארמנים הנוצרים והן לאזרים המוסלמים, ושורשי הסכסוך בו נעוצים בשנותיה האחרונות של ברית המועצות: בימי האיחוד הסובייטי, שאזרבייג'ן וארמניה היו חלק ממנו, נהנתה המובלעת מאוטונומיה נרחבת בתוך אזרבייג'ן, אך עם תחילת ההתמוטטות של ברית המועצות פרצה בחבל מרידה של בדלנים ארמנים, וכשהתפרקותה הושלמה הפכה המרידה הזו למלחמה כוללת בין כוחות ארמניים, שקיבלו סיוע מארמניה העצמאית, לבין אזרבייג'ן העצמאית.
במלחמה ההיא, שנמשכה עד 1994, נהרגו 30,000 בני אדם ורוב האוכלוסייה האזרית של נגורנו-קרבאך נאלצה לברוח מהחבל. הכוחות הארמניים השתלטו אז לא רק עליו אלא גם על אזורים אזריים נרחבים המקיפים אותו. במשך כשני עשורים וחצי נותר הסכסוך קפוא בעיקרו, למעט תקריות ירי ספורדיות, עד שב-2020 המתיחות התלקחה לכדי מלחמה איומה נוספת, שבה נהרגו כ-6,800 חיילים וכ-90 אלף איש נעקרו מבתיהם. המלחמה הסתיימה בהסכם הפסקת אש בתיווך רוסי, שבמסגרתו החזירה לעצמה אזרבייג'ן את השליטה בחלקים מנגורנו-קרבאך ובכל האזורים סביב החבל שבהם שלטו כוחות ארמניים מאז שנות ה-90.
5 צפייה בגלריה
הפצצה של הצבא האזרי בנגורנו-קרבאך
(צילום: AFP PHOTO / Azerbaijani Defence Ministry / handout)
בשנים האחרונות נשמרה ברובה הפסקת האש בין הצדדים, אבל מאז דצמבר אשתקד גברה המתיחות מחדש בעקבות המצור שהטילה אזרבייג'ן על נגורנו-קרבאך. בחודש שעבר באקו הודיעה לפתע על מבצע צבאי נגד הבדלנים, אחרי שלטענתה שניים מחייליה נהרגו ממוקש שהטמינו שם הארמנים. יממה בלבד לאחר מכן נאלצו הבדלנים להסכים לתנאי הפסקת האש שהציבו להם האזרים, אחרי שארמניה סירבה כאמור להתערב לטובתם. ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן הזהיר שאזרבייג'ן רוצה "לגרור" את ארצו לעימות – ונמנע מעוד מלחמה מולה, חרף הפגנות ענק שנערכו בירבאן בדרישה שיסייע לבדלנים.
שגריר ארמניה בישראל, ארמן אקופיאן, אמר כי במדינה היה חשש גדול שנשק ישראלי "יורה לעבר אנשינו". הוא הוסיף כי דיבר עם פוליטיקאים ישראלים על כך, והאשים: "אני לא מבין מדוע ישראל לא צריכה להיות בעמדה של דאגה לגורל אנשים שגורשו ממולדתם". מנגד, שגריר אזרבייג'ן בישראל, מוכתר ממד אוגלו ממדוב, דיבר באופן כללי על הסיוע הישראלי לצבא האזרי, ואמר ל-AP כי "אנחנו לא מסתירים את זה". לדבריו, "אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה הזה, הוא סייע לנו והועיל להגנה שלנו".
פליטים הארמנים בורחים מנגורנו-קרבאך
(צילום: רויטרס)
ב-AP ציינו כי בזמן שהתנהלו מגעים למנוע הסלמה, מטוסי מטען אזריים זרמו לבסיס שידוע כיחיד בישראל שמטפל בייצוא חומרי נפץ. לפחות שש טיסות כאלה נחתו בנמל התעופה בין 1 בספטמבר ל-17 בספטמבר, ואזרבייג'ן פתחה במתקפה יומיים לאחר מכן. בעיתון "הארץ" דווח בעבר על 92 טיסות מטען צבאיות בין אזרבייג'ן לעובדה בין 2016 ל-2020. "במלחמה ב-2020 ראינו טיסות כאלה כל יומיים - ועכשיו זה קרה שוב והוביל לסכסוך הנוכחי", אמר שגריר ארמניה בישראל. "ברור לנו מה קורה".
משרדי החוץ והביטחון של ישראל סירבו להגיב על השימוש בנשק ישראלי בקרבות, או על חששות הארמנים מהברית בינה לבין אזרבייג'ן. לחששות הללו, אגב, שותפה גם איראן - שכנתה של אזרבייג'ן - שהאשימה אותה באירוח בסיס מודיעין לביצוע פעולות נגדה. הדיפלומט הארמני טיגראן באליין אמר כי "ברור לנו שלישראל יש אינטרס לשמור על נוכחות צבאית באזרבייג'ן, תוך שימוש בשטחה לתצפית על איראן".
מומחים מעריכים שישראל סיפקה לאזרבייג'ן כמעט 70% מהארסנל שלה בין 2016 ל-2020 - מה שהעניק למדינה יתרון מול ארמניה, וחיזק את התעשייה הביטחונית הגדולה של ישראל. פיטר וזמן, חוקר בכיר במכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, טען כי לנשק הישראלי יש תפקיד "משמעותי מאוד" במתן אפשרות לצבא אזרבייג'ן להגשים את יעדיו. לדבריו, טילים ישראליים ארוכי טווח ומזל"טים מתפוצצים ישראליים שימשו למתקפות בארמניה, כשבמקביל טילי קרקע-אוויר מסוג ברק-8 הגנו על המרחב האווירי של אזרבייג'ן.
