בנט: "תהליכי הרכש הביטחוני בממשלה הזאת נקיים משיקולים זרים"
(צילום: לע"מ)
הממשלה התכנסה הבוקר (יום א') לאישור ההצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט. בהמשך להתייעצויות שקיים שר הביטחון בני גנץ עם שר המשפטים גדעון סער, ששוחח בנושא עם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, הוגש לממשלה תיקון שיאפשר את הרחבת מספר חברי הוועדה לחמישה (במקום שלושה).
ראש הממשלה נפתלי בנט צפוי להימנע בהצבעה ושותפתו למפלגת ימינה שרת הפנים איילת שקד, אולם ההצעה צפויה לקבל את תמיכת מרבית שרי ממשלה. מי שקידם יותר מכול את ההצבעה הוא שר הביטחון גנץ, שטוען כי הקמתה של ועדת החקירה לא נעשית מתוך מטרה פוליטית. "אני מבקש להדגיש שאני לא פועל ממניעים אישיים אלא כשר ביטחון מתוך צורך לאומי קריטי".
עשרות בני אדם, שתומכים בהקמת ועדת החקירה בפרשת הצוללות, מקיימים הפגנה מחוץ למשרדי הממשלה בירושלים. "היום תובא להצבעת הממשלה ההחלטה להקים ועדת חקירה לפרשת הצוללות. חשוב לי לומר לאזרחי ישראל כולם: תהליכי הרכש הביטחוני בממשלה הזאת נקיים משיקולים זרים", אמר ראש הממשלה בנט בפתח ישיבת הממשלה השבועית.
בנט הוסיף: "המצפן היחיד של כולנו הוא ביטחון מדינת ישראל. בשבוע שעבר חתמנו בשעה טובה על רכש שלוש צוללות. זו פעולה חשובה מאין כמותה לביטחון המדינה, עשרות שנים קדימה, וזאת אחרי עיכוב חמור של שנים. וזה בסופו של דבר מה שחשוב - להבטיח את רציפות היכולות האסטרטגיות של מדינת ישראל".
שרת הפנים איילת שקד אמרה בדיון כי מבין 14 ועדות החקירה הממלכתיות שהוקמו, כמעט אף פעם לא עסקו בתפקוד של הממשלה הקודמת. "אנחנו מוצאים את עצמנו מקימים שתי וועדות חקירה על תפקוד של ממשלות קודמות", אמרה שקד. "הצבעתי בעד ועדת חקירה למירון בגלל אובדן חיים רבים. אני מרגישה שהממשלה מנצלת את הכלי הזה במקום להשתמש בזה במשורה. אני יודעת שיש כאן כמה מפלגות שרצו עם זה כדגל וזה מציק לבייס שלהם, גם אני נפגשתי עם הגוורדיה הביטחונית ואני יודעת שרבים באמת מודאגים".
שרת הפנים שהדגישה שתתנגד להצעה ציינה כי היא חוששת מאפקט מצנן ומהפרת האיזון בין הדרג המדיני לדרגים הביטחוניים, ושר החוץ יאיר לפיד אמר כי "בכל העולם כשרוצים להקים כזאת ועדה, בדרך כלל הדרג הביטחוני מתנגד, כאן הם בעד בכל הכוח".
שר השיכון זאב אלקין החל לשאול שאלות כדי להבין את הרקע להקמת הבדיקה, בהן גם מדוע הוועדה תתמקד בקבלת ההחלטות של הדרג המדיני, ולבסוף אמר שיצביע בעד. "אני הולך להפתיע אתכם", אמר אלקין. "למרות שאני לא חסיד גדול של ועדות חקירה ממלכתיות, אני הולך לתמוך בהצעת שר הביטחון".
שר המשפטים גדעון סער הוסיף כי "במקרה זה אין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית הן כדי להגיע לבירור האמת והן כדי להפיק לקחים ותובנות בנושא הקריטי של הרכש הביטחוני. הקמת ועדת חקירה במקרה הזה משרתת את אינטרס השמירה על ביטחון המדינה. איני מתיימר להיות שופט ולחרוץ דין, בדיוק בשביל זה יש ועדת חקירה".
השר גנץ עדכן כי הוא מעוניין בהרחבת מספר החברים בוועדה לנוכח המומחיות הנדרשת בכמה היבטים - בהיבט המשפטי, בהיבט של תהליכי רכש וביטחון, ובהיבט של קביעת מדיניות והתנהלות ממשלתית. עוד מציע שר הביטחון כי אחד הנציגים ישמש כ"נציג ציבור" על מנת להגדיל את אמון הציבור בעבודת הוועדה.
גם שר החוץ יאיר לפיד לחץ להעלאת ההצעה להצבעה בממשלה, והקמתה היא אחת מהבטחות הבחירות שלו. "הבטחתי שלא נשקוט ולא ננוח עד שהוועדה תוקם - וקיימנו!", מסר לפיד. "ההצעה שתעלה בממשלה היא חובה שלנו למדינת ישראל. פרשת הצוללות וכלי השיט היא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות ישראל ונדרש להפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת, זו המחויבות שלנו כלפי חיילי צה"ל, כלפי אזרחי ישראל".
הממשלה צפויה לאשר היום ועדת חקירה לצוללות דן הראל
(צילום: אלכס גמבורג, נויל האריס)
לפי ההחלטה, הוועדה תחקור את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של הדרג המדיני בכל הקשור לתהליכי רכש כלי השיט (ספינות המגן, הצוללות, ספינות נגד צוללות) וכן תיתן דעתה על הנהלים הקיימים הנוגעים לעניינים אלו.
הוועדה תקבע ממצאים ומסקנות לגבי מכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות מקבלי ההחלטות בדרג המדיני בתהליכים האמורים, לרבות ממשקי העבודה ושיתוף המידע בינם לבין מערכת הביטחון והמטה לביטחון לאומי לפני ותוך כדי התהליכים האמורים, לרבות החלטות מדיניות שונות שנלוו לתהליכים אלו והתנהלות אל מול גורמי חוץ. הוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים ולא תקבע ממצאים, מסקנות או המלצות בעניינם.
הוועדה תמליץ על התהליכים המתאימים לקבלת ההחלטות לקראת רכש אסטרטגי של מערכת הביטחון ולביצועו, ובכלל זה בתחומי האחריות של צה"ל בהליכי רכש, בזהות הגורמים הנוספים שיש לערבם בהליכי רכש ובתפקידיהם, במעורבותם של קצינים ובכירים אשר כיהנו בעבר במערכת הביטחון בהליכי רכש אסטרטגי, לרבות מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש של משרד הביטחון. בהצעה נכתב כי לנוכח "חשיבות העניינים" ו"דחיפות מסקנות הוועדה", היא תגיש את הדו"ח שלה לממשלה "בהקדם האפשרי".
דבריו של בני גנץ בפגישת הזום לקראת ההצבעה על הקמת ועדת חקירה לצוללות
עוד נכתב כי לנוכח השלכות של סדרי העבודה של הוועדה וגדרי הבדיקה שלה על ההליכים הפליליים בפרשת הצוללות, לרבות זימונם של עדים בהליכים פליליים, ייערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה בעניינים אלה. בנוסף, בעקבות הרגישות הביטחונית הנוגעת לתהליכי רכש כלי השיט, הוחלט שחלק מהנושאים בהם תעסוק הוועדה מחייבים סודיות.
דיוני הוועדה יתקיימו בדלתיים סגורות, אלא אם נושאי הדיון אינם כוללים ידיעות סודיות או מידע שנקבע לגביו סיווג ביטחוני בכל רמת סיווג; הוועדה תגיש את הדו"ח שלה גם לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת; הוועדה לא תפרסם את הדו"ח שלה או את הפרוטוקול של דיוניה, אלא אם הפרסום לא יכלול ידיעות סודיות.
מהי פרשת הצוללות?
אחת הסיבות לעיכוב באישור הוועדה היא המשא ומתן שהתקיים על עסקת רכש חדשה של צוללות, עסקה שנחתה שלשום באופן סופי מול חברת טיסנקרופ הגרמנית. ישראל תרכוש שלוש צוללות מהמתקדמות בעולם, מסדרה חדשה בשם "דקר", בעלות של כ-3 מיליארד אירו, וממשלת גרמניה תממן חלק מההסכם באמצעות מענק מיוחד. המחיר הוקפץ על ידי החברה הגרמנית ברגע האחרון. הצוללת הראשונה, כך הוסכם, תימסר לזרוע הים תוך תשע שנים. ההסכם כולל גם רכש גומלין בהיקף של יותר מ-850 מיליון אירו, ורכש הצוללות יכלול גם הקמת סימולטור ייחודי בישראל וחבילת תמיכה לוגיסטית לצד אספקת חלפים.
פרשת הצוללות, שמכונה בהיבט הפלילי "תיק 3000", נחשפה ב-2016 ובמרכזה עומד חשד להטיית מכרזים בכל הנוגע לרכישת צוללת חדשה מתאגיד טינסקרופ הגרמני, וכן בנוגע לעסקאות של רכש ספינות טילים. בפרשה נטען למעורבות חריגה של לשכת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בעסקאות הללו, כמו גם במידור בכירים במערכת הביטחון בנוגע למתן אישור לגרמנים למכור צוללות לצבא המצרי, אך נתניהו עצמו לא היה חשוד בפרשה.
אשתקד הוגשו כתבי אישום נגד שבעה בכירים בפרשה, בהם גם מיקי גנור, ששימש כנציג תאגיד טינסקרופ בישראל בין 2009 ל-2017 ומואשם במתן שוחד (אחרי שהסכם עד המדינה מולו בוטל בשל שינוי גרסתו) ודוד שרן, מנהל לשכת ראש הממשלה בתקופה הרלוונטית, שמואשם בלקיחת שוחד. המשנה לראש המל"ל בתקופה האמורה, תת-אלוף במיל' אבריאל בר יוסף, הואשם גם הוא בקבלת שוחד. נגד בכירים אחרים שנחקרו בפרשה התיק נסגר: מפקד חיל הים לשעבר אלוף במיל' אליעזר מרום (צ'ייני) ומקורבו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון.
