עד שש שנות מאסר, זה העונש שצפוי לעסקים ואזרחים בהולנד, על ייבוא, רכישה, מכירה ותיווך מסחרי של מוצרים שמקורם ב"התנחלויות לא חוקיות" בישראל, הכוללות את יהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים. רשויות המכס במדינה הודיעו כי האיסור - שנכנס לתוקף ביום שלישי האחרון - יתמקד בפירות כמו תמרים או תפוזים. "אם המכס ימצא סחורות, שניתן לקבוע לגביהן כי הן נופלות תחת סנקציה זו, אנו נחרים אותן ונרשום דוח רשמי", אמר דובר מטעם הרשות.
באתר חדשות הולנדי, בשפה האנגלית, נכתב כי צעד זה מגיע לאחר שבית הדין הבינלאומי לצדק פסק בשנת 2024 כי "הכיבוש וההתנחלות של ישראל בגדה המערבית אינם חוקיים". על כן, על פי האתר, המדינות חייבות להימנע מתרומה כספית, וזו הסיבה שהמסחר והייבוא "מהשטחים הפלסטיניים הכבושים" ייחסמו כעת.
לפי התביעה הכללית בהולנד, יחידים או חברות צפויים כאמור לעונש של עד שש שנות מאסר על הפרת הכללים. כמו כן, ייתכן שיוטלו קנסות, בעוד שהפרות שלא בזדון עשויות להוביל לעונש של עד שנת מאסר אחת.
התובעים יתמקדו בהפרות שיטתיות ומכוונות. קביעה אם תמרים או תפוזים מגיעים מהתנחלות, נחשבת לרוב לקשה בפועל, כי מוצרים לעיתים נדירות נושאים תווית המציינת כי הם מגיעים משם. מחקר של הארגון הלא-ממשלתי Global Echo מצא בעבר כי מקור המוצר מוסתר לעיתים קרובות, למשל על ידי רישום שהמוצרים מגיעים מישראל. כמו כן, נטען כי חלקם משתמשים בכתובות ישראליות או ממזגים תוצרת שמגיעה מההתנחלויות עם סחורות ישראליות.
עד שש שנות מאסר על ייבוא מוצרים מיהודה ושומרון
(צילום: ירון בוצר)
רשתות הסופרמרקטים בהולנד מסרו כי הן כבר מפעילות בדיקות מקור קפדניות. רשת Albert Heijn הודיעה כי היא עוקבת מקרוב אחר הכללים ותפתח בחקירה במידת הצורך. רשת Lidl הצהירה כי אינה מוכרת כמעט מוצרים מישראל. רשת Jumbo - שמוכרת תמרים, מנגו ועשבי תיבול - אמרה כי היא מטפלת בנושא מזה זמן מה, ומעסיקה גורם עצמאי שמאמת כי המוצרים מגיעים אך ורק מישראל.
צעד סמלי: הצו - והקושי באכיפה
ממשלת הולנד הודיעה על המהלך כבר לפני חודשיים. בכך הצטרפה המדינה לקבוצה מצומצמת של מדינות אירופיות שנוקטות סנקציות עצמאיות נגד הסחר עם ההתנחלויות. על פי הצו החדש, ייאסר לא רק לייבא מוצרים מההתנחלויות, אלא גם לרכוש או למכור אותם בתחומי הולנד, לספק שירותי תיווך המאפשרים את הסחר בהם - ואף לעקוף את האיסורים באמצעות מנגנונים מסחריים אחרים.
עם זאת, גם בהולנד הודו כי יישום ההחלטה צפוי להיות מורכב. גורמי ממשל, מועצת המדינה ומבקרי המהלך, ציינו כי יהיה קשה מאוד לזהות בפועל מוצרים שמקורם בהתנחלויות - למשל תוצרת חקלאית המשולבת בשרשרת אספקה רחבה יותר - ולכן האכיפה צפויה להיות מוגבלת. גם רשויות המכס צפויות להתקשות לקבוע את מקורם המדויק של מוצרים בשל מגבלות זמן ומשאבים.
בשל כך, המבקרים טענו כי ערכו של הצעד הוא בעיקר סמלי ופוליטי, יותר מאשר בעל השפעה כלכלית משמעותית. המהלך מגיע לאחר חודשים של מחלוקות חריפות בתוך האיחוד האירופי, סביב האפשרות להטיל מגבלות דומות על הסחר עם ההתנחלויות. בהיעדר קונצנזוס בין 27 המדינות החברות, החליטה הולנד לפעול באופן עצמאי.
