בחירות 2026 מתקרבות בצעדי ענק, ולקראת היום החגיגי ynet ממשיך בפינה המיוחדת - זירת הבחירות. בכל שבוע אנו מארחים שני פוליטיקאים משני צידי המתרס, עורכים ביניהם דיבייט ומנסים לעמת אותם לא עם הנושאים הפוליטיים הרגילים שמרבים לספק כותרות וטראפיק, אלא עם השאלות והסוגיות המהותיות שלא תמיד זוכות לתשומת הלב הראויה.
האורחים בפינה שלנו השבוע הם חברת הכנסת מהציונית הדתית מיכל וולדיגר וחבר הכנסת לשעבר מתן כהנא - שהצטרף למפלגת ישר!. שאלנו אותם על התעצמות חמאס ברצועת עזה, הקמת מדינה פלסטינית, הפשיעה הלאומית ביו"ש ועל חוק הגיוס אותו יקדמו אם יהיו חלק מהממשלה הבאה. כל התשובות - כאן:
זירת הבחירות: העימות בין מתן כהנא למיכל וולדיגר
(ירון ברנר)
וולדיגר, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, קידמה שורה של חוקים חשובים, טיפלה בהלומי קרב בנפגעי נפש וקידמה את חוק היתומים והאלמנות. כהנא, שהיה סגן השר לשירותי דת מטעם המחנה הממלכתי לפני שפרש מהכנסת, הוא אל"מ במילואים, שירת בסיירת מטכ"ל ופיקד על טייסת - ומעוניין לחזור לכנסת ולהשפיע.
עתיד רצועת עזה - והתעצמות חמאס
מה הוראות הדרג המדיני בנוגע לפתיחה באש?
כהנא טען כי "על פי עדויות ממקור ראשון של חיילים. חמאס מתאמן לחדירה למדינת ישראל. 35 אלף מחבלי חמאס חמושים מתאמנים מול העיניים של חיילי צה"ל - שמבקשים אישור לירות עליהם, ובגלל ההוראות של הדרג המדיני לא יורים. ברצועת עזה חזרנו באופן מוחלט לקונספציה שנתניהו בנה והוביל במשך עשרות שנים".
וולדיגר השיבה כי היה ידוע מראש שחיסול חמאס ייקח שנים ודחתה את הטענה כי ארגון הטרור מתעצם. "עזה לא נראית כמו שהיא נראתה לפני למלחמה. יש הפסקת אש, כי יש כל מיני אילוצים בינלאומיים. ההוראות הפתיחה באש שונו - שמעתי את הוראת שר הביטחון באיך אנחנו מגנים על אזרחי מדינת ישראל, כי זה הכי חשוב. יש את הקו הצהוב, אנחנו לא מתכוונים לוותר ולו שעל אחד עד שהחמאס לא יפורז ויפורק - ואז אולי נתחיל לדבר על איזו תחילה של שיקום. אנחנו בעד עזה כמשהו שאין שם פלסטינים, אנחנו נמצאים כדי להישאר ולהתיישב בעתיד מבחינתי".
מדינה פלסטינית, דו-לאומית או החלת ריבונות
"מה עושים עם הערבים"? ועמדת איזנקוט
וולדיגר וכהנא האשימו אחת את השני כי הצד אליו הם שייכים הוא זה שיקים מדינה פלסטינית. כהנא טען כי "תוכנית ההכרעה של סמוטריץ', היא מדינה דו-לאומית שבה יש ריבונות ונותנים אזרחות לערבים שגרים ביו"ש ומצרפים אותם לצבא". בכל הנוגע לאמירותיו של יו"ר מפלגתו איזנקוט בנושא, ציין: "הוא מעולם לא אמר את צמד המילים 'מדינה פלסטינית'. הוא אמר בצורה ברורה 'מי שמדמיין מדינה פלסטינית, לא מבין את עומק הסכסוך'". כהנא הוסיף כי דווקא נתניהו הוא זה "שדיבר פעם אחר פעם על שתי מדינות לשני עמים, נתן 13% בהסכמי Y, מסר את חברון, פגש את ערפאת ואמר 'מצאתי ידיד'".
וולדיגר אמרה כי "אנחנו בעד מדינת ישראל, לא מדינה דו-לאומית ולא מדינה שלצידה יש מדינה פלסטינית. לא יהיה לא יקום. אנחנו עם ערבים בתוך המדינה ומי שמכיר במדינת ישראל ומכבד את הדגל ואת ההמנון ואת מגילת העצמאות ואת זה שזו מדינה יהודית - יכול לחיות פה. מי שלא, יש דלת פתוחה, נעודד אותם להגר - לא נגרש". לטענתה, "איזנקוט מעוניין בהיפרדות מהפלסטינים - קרי, הקמת מדינה לפלסטינים".
הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון
האם יש מטרה לייצר עוד חזית לישראל?
בתגובה לנושא האלימות ביהודה ושומרון וחוסר האכיפה, אמרה וולדיגר: "אני מצדיעה לכל המתיישבים ביהודה ושומרון. הם שומרים עליי בגבעת שמואל וכאן על ראשון לציון, עושים עבודה נהדרת. אולי יש פה ושם כאלה מעשים שלא צריך לעשות ולא צריך לעשות אותם - ומשטרת ישראל צריכה לטפל בהם. אני בכלל לא רואה שם אלימות, אני לא רואה שם חנק, אני רואה שם, כן, עלייה מסיבית מאוד במחבלים פוטנציאליים, באהדה של החמאס, ברצון לפגוע ביהודים, ולא רק רצון, יש ניסיונות. את יודעת, אנחנו יושבים כאן ברגע זה ממש, ויש זריקת אבנים, ויש התארגנויות נגד מדינת ישראל".
"נעודד הגירה מיו"ש - לא גירוש". מיכל וולדיגר
(צילום: ירון ברנר)
כהנא השיב תחילה בתמיכה ואמר כי "כל הדיבור על אלימות מתנחלים, זה דבר בזוי. המתיישבים ביו"ש, מעל חצי מיליון אזרחים ישראלים, הם מדהימים. להצדיע להם. אידיאליסטים, שומרי חוק, משלמי מיסים, משרתי מילואים. רצו ב-7 באוקטובר לעוטף כדי לעזור לאחים שלהם שהיו במצוקה. יש אחוז קטנטן שרובם בכלל לא מגיע מאיו"ש, שעושים נזק עצום בראש ובראשונה להתיישבות ולמדינת ישראל. מרבית רבני המגזר קוראים בקול גדול להילחם בתופעה הבזויה". הוא האשים כי הממשלה "לאורך שנים העלימה עין, קצת בקריצה - ואיבדה את השליטה על האירוע הזה. היא לא עשתה מספיק כדי להיאבק בתופעה הבזויה הזאת של הפשיעה הלאומנית".
חוק הגיוס והשתלבות בצה"ל
האם הממשלה הבאה תגייס את החרדים?
וולדיגר אמרה כי בכל הנוגע לגיוס חרדים "יש הבדל בין אידאולוגיה וצורך. 7 באוקטובר שינה את האחרון. הבאנו חוק של הממשלה הקודמת, תיקנו אותו. מי שאומר 'אנחנו נגייס את כולם', משקר במצח נחושה. הרי החוכמה היא לא להביא צו גיוס ושיבואו לבקו"ם. השאלה היא איפה אתה משלב אותם בצבא. צריך למצוא, לפתוח ולשפר".
כהנא השיב כי "מפלגת סמוטריץ' כרתה את ברית 'נמות ולא נתגייס', יישרה קו באופן מלא עם הגישה החרדית. לאורך כל הדרך היא פעלה כדי לעודד סרבנות, השתמטות ועריקות. חוק הגיוס שלנו עושה דבר אחד - הופך את ברירת המחדל של נער חרדי - שהיא השתמטות. הוא הולך בכיתה י"א לצו ראשון, מקבל דיחוי ונכנס לאיזה מנגנון של טייס אוטומטי שפולט אותו בגיל 26 אחרי שהוא לא עשה צבא. צריך להפוך את הדבר הזה שברירת המחדל תהיה גיוס לצבא, פרט ל-3% מכלל מחזור הגיוס שיש בהם גם מוזיקאים, גם ספורטאים, גם לומדי תורה מתוך כבוד ללומדי התורה, 3% מכלל מחזור הגיוס שהמדינה תבחר אותם".
"לא תופעה רחבה", מצור המתנחלים על קוסרה
(צילום: Zain Jaafar/AFP)
כהנא האשים את וולדיגר, כי מפלגתה עשתה "מחיקת ערך לציונות דתית". לדבריו, מה שהיה פעם מותג של איחוד "הפך לשם נרדף לשסע ולפילוג", ונתן כהשוואה את "יישור הקו באופן מלא עם התפיסה החרדית". וולדיגר התנערה מדבריו: "בכל תחום אנחנו חיים בתוך רצף. אני לא יודעת להגיד אם אני חרד"לית או ליברלית. אני חושבת שאחד האנשים הליברליים שאני מכירה זה סמוטריץ'. מכיפה שקופה עד כיפה שחורה, הציונות הדתית היא בית לכל הציונים הדתיים".
יוקר המחיה והרפורמות בכלכלה
על מי נופלת האחריות?
וולדיגר הודתה שיוקר המחיה נותר בעיה, אך טענה כי הממשלה קידמה שורה של רפורמות שתוצאותיהן יורגשו לאורך זמן. "המשכורות עלו ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר עלו המחירים", אמרה. היא הזכירה את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שלדבריה נועדה להפחית בירוקרטיה, וכן רפורמות בתחום יבוא המזון והבנקאות. "פתחנו לא מעט רפורמות והצלחנו להעביר, לא הצלחנו את הכל", אמרה. לדבריה, לא ניתן לצפות מכל רפורמה לייצר שינוי מיידי: "זה לא דבר שאתה עושה עכשיו ובין רגע אתה רואה את זה, אלא זה תהליך שקורה". וולדיגר גם הגנה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וטענה כי יש לייחס לממשלה אחריות גם להישגים הכלכליים: "כשאנחנו מצליחים והשקל מתחזק והכול נהיה יותר טוב. אז פתאום זה לא קשור".
"היום ברירת המחדל של אברך היא השתמטות". הפגנת חרדים מחוץ למשרד היועמ"שית
(צילום: גיל יוחנן )
כהנא התמקד בעיקר בסדרי העדיפויות של הממשלה ובחלוקת המשאבים. לדבריו, במקום לתמרץ אנשים שאינם עובדים ואינם מתגייסים, המדינה צריכה להפנות את המשאבים למי שמשרתים ותורמים לכלכלה ולביטחון. "צריכים לשנות את סדרי העדיפויות ולתת את התקציבים ואת הכסף לאלה שמשרתים, לאלה שעושים מילואים", אמר. לדבריו, המדיניות הנוכחית עושה את ההפך: "לא לאלה שלומדים ליבה, הפוך ממה שהממשלה הזו עושה, פשוט הפוך".
דבר אחד שהציבור לא יודע עליך
וולדיגר סיפרה על אהבתה לספורט: "זכיתי במקום שני במרוץ של 5 קילומטר בעיר שלי בגבעת שמואל לפני שנתיים, בקטגוריית גיל 35 עד 50. עליתי על הפודיום, קיבלתי מדליה". היא הוסיפה כי בשנים האחרונות רצה פחות "בשל בעיות גב".
כהנא חשף צד מוזיקלי בחייו: "בגיל 30 התחלתי ללמוד חליל צד. כילד הייתי חצוצרן, אפילו חצוצרן מוביל בתזמורת יבנה", סיפר. בהמשך עבר לנגן גם בחליל אירי: "הוא חליל מאוד מאוד פשוט. אגב, אין בו את כל התווים, אבל הוא מאוד מאוד קל". כהנא הודה כי בשנים האחרונות הנגינה שלו פחתה: "קצת דעך בשנים האחרונות, עברתי לחליל אירי".
