החלטת בג"ץ המורה למדינה להפסיק לשלם מ-1 באפריל קצבאות קיום לתלמידי ישיבות בני 18 עד 26 הנהנים מדחיית שירות החובה לא תחולל כשלעצמה מפנה דרמטי בנכונותם ללבוש מדי צה״ל או להצטרף למעגל העבודה המפרנסת. השלכותיה המעשיות מוגבלות; היא חלה בינתיים על אברכים הלומדים בישיבות מסוימות בלבד, שרבניהן עשויים למצוא דרכים יצירתיות לעקוף את הקפאת הקצבאות או להקל בה. קול הזעקה הגדול של המחנה החרדי בארץ נגד ההתנכלות מצד הציונים עשוי גם להגדיל משמעותית את התרומות מחוץ לארץ. והעיקר: קשה להניח שבחורים חרדים ינהרו בהמוניהם ללשכות הגיוס בגלל קיצוץ של כמה מאות שקלים בקצבה החודשית שממילא לא מגיעה לכיסם הפרטי אלא לתקציב הישיבה. אחיזת החנק של העסקונה החרדית בצאן מרעיה לא תתפורר ביום ראשון בבוקר.
1 צפייה בגלריה
חרדים בלשכת גיוס
חרדים בלשכת גיוס
חרדים בלשכת גיוס
(צילום: REUTERS/Hannah McKay)
ובכל זאת, החשיבות של פסיקת העליון דרמטית: היא מתניעה פרוייקט לאומי שיעדו לפרק את המבנה הרעוע והמושחת הנוכחי של הסדר הידוע בשמו ״תורתו אומנותו״. ראשיתו בהסכמת ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון לפטור משירות צבאי קומץ קטן של תלמידי ישיבות כדי לשקם בהדרגה את העולם החרב של היהדות החרדית אחרי מלחמת עולם שנייה. המשכו בהסכמים שחתם ראש הממשלה מנחם בגין עם המפלגות החרדיות לאחר המהפך הפוליטי ב-1977, שבהם בוטלו המגבלות על מספר תלמידי ישיבות המקבלים דחייה ופטור משירות בצה״ל – בתנאי שלא יצאו, חלילה, לעבודה יצרנית ויפרנסו את עצמם ואת משפחותיהם. כתוצאה מאותה ברית ליכוד-חרדים התנפח ומתנפח מספר האברכים הזוכים בסופו של דבר לפטור מצה״ל לכדי רבבות רבות, בלי שתהיה לכך תשתית חוקתית. בלחץ בית משפט עליון אומנם נחקק ב-2002 ״חוק טל״ שאמור היה לעגן בספר החוקים את הסדרי הדחייה והפטור של החרדים, אך כעבור עשור, ב-2012 , הוא נפסל סופית בבג״ץ בטענה שאיננו שוויוני ופוגע בכבוד החיילים המשרתים בצבא.
מה עשו ממשלות נתניהו בתגובה לפסילה? לא רק שלא ביטלו את ההסדר הפסול, אלא אף הרחיבו אותו עוד ועוד, באמצעות תרגילי חקיקה כמו הוראות שעה, החלטות ממשלה זמניות, הנחיות לשר הביטחון, ועוד. מספר הצעירים החרדים דחויי השירות הצבאי והפטורים ממנו כליל גדל לממדים מפלצתיים.
לפי חישוב שנעשה במוסד כלכלי ממלכתי, סך כל האובדן המצטבר של התוצר המקומי של ישראל בעשור שחלף בגלל ״תורתו אומנותו״ מגיע ל-300 מיליארדי שקלים, 120 אלף שקלים של הכנסה אבודה למשפחה ממוצעת בת 4 נפשות
ולמה שלא יגדל? המדינה הרי אומרת להם: אל תתגייסו, אל תעבדו וקבלו קצבת קיום של מאות שקלים לחודש. מי הטיפש שלא ייקח? לפי חישוב שנעשה במוסד כלכלי ממלכתי, סך כל האובדן המצטבר של התוצר המקומי של ישראל בעשור שחלף בגלל ״תורתו אומנותו״ מגיע ל-300 מיליארדי שקלים, 120 אלף שקלים של הכנסה אבודה למשפחה ממוצעת בת 4 נפשות. לא כולל את העלות התקציבית של קצבאות הקיום והטבות אחרות לתלמידי ישיבות וכוללים. בה בשעה ההכנסה הכספית של כמחצית מהקהילה החרדית נשארה מתחת לקו העוני ושני שלישים מהילדים החרדים גדלו וגדלים בתנאי עוני.
כך הפך הסידור של ״תורתו אומנותו״ בתריסר השנים שחלפו לישראבלוף ענק וטראגי. לקונסטרוקציה כלכלית-פוליטית מסובכת, מנופחת, מחוללת עוני ותלויה על בלימה. ליתר דיוק, על הסכמים קואליציוניים בלבד. עד שבאו אתמול שופטי העליון וקבעו: עד כאן. העמדת הפנים נגמרת. מעתה או שהמדינה תחוקק חוק גיוס חדש שיעמוד בקריטריונים של הוגנות ושוויון, או שהצעירים החרדים שלומדים בישיבות כדי לא לשרת בצה״ל יקבלו עוד הקיץ צווי גיוס מחייבים. וכצעד ראשון, מהוסס אך עקרוני בכיוון זה, החליט אתמול בג״ץ להקפיא לחלקם את קצבאות הקיום המשולמות להם באמצעות תמיכות בישיבות.
את הצו הזה ממשלת נתניהו בהרכבה הנוכחי אולי תשרוד; מבחינת המפלגות החרדיות, זו הרי ממשלה יחידה שתנסה בכל דרך אפשרית למסמס את ההחלטות של בג״ץ ולחמוק מהכרעות שהעלולות לפרק את הקואליציה. מבחינתה, הישארות בשלטון מעל לכל.
אך לא לעולם חוסן. מצבה החדש של מדינת ישראל מכתיב ומחייב שינוי מהותי ומידי בשיטה. הנטל הכלכלי והביטחוני של כניעה מתמשכת לעסקנים חרדים ולרבנים מנותקים הולך ומחמיר, הופך במהירות לבלתי נסבל, לסיכון קיומי. לכן, אין מנוס מלחתוך במהירות ובהחלטיות את הפלונטר, גם לטובת הקהילייה החרדית עצמה.
פורסם לראשונה: 13:20, 29.03.24