שעות ספורות לאחר הפיגוע הקטלני היום (שני) בשכונת רמות בירושלים, שבו נרצחו שישה אזרחים, חזרו הנוסעים לתחנת האוטובוס שהפכה לזירת דמים. המשטרה העלתה את רמת הכוננות לקראת החגים, אך בשטח ניכרת תחושת חוסר ביטחון לצד עקשנות להמשיך בשגרת החיים.
בשעות הערב הגיעו תושבים והדליקו במקום נרות זיכרון. הם כתבו על שלט לצד הנרות: "לעילוי נשמת כל הנרצחים, שנשמתם תהיה בגן עדן".
אזרחים חוזרים לתחנת האוטובוס במקום הפיגוע בצומת רמות בירושלים
(צילום: לירן תמרי )
אסתר אבירם, מורה תושבת השכונה, ממתינה לאוטובוס בדרכה הביתה. "אני עובדת כאן במרחק של קילומטר, זה מקום העבודה שלי. אני לא מפחדת", היא אומרת. "אנחנו אנשים מאמינים, מאמינים שיש השגחה פרטית. אני גם מרגישה שהתורה שנלמדת כאן מגינה על המקום. אבל לצד האמונה יש אחריות".
אבירם משתפת גם מהצד האישי: "יש לי ילד לוחם שנפצע ולא יכול להילחם כרגע, ויש לי בת בחיל הגבולות בבקעה. אני אמא לשני לוחמים, מאז 7 באוקטובר אנחנו במצב מתמיד של גיוס. אנחנו עושים את חלקנו, אבל מישהו צריך לאפשר להם להגן על העם".
לצידה ממתין אריה, שמספר כי האזור הזה אינו זר לפיגועים: "זה לא הפעם הראשונה. האזור פרוץ". לדבריו, המשילות נעדרת: "צריך סדר, מצלמות, משטר. ניידת שעוברת ב-120 קמ"ש לא תופסת אף אחד. זה לא אמור לקחת הרבה זמן, מישהו צריך לעשות חשבון נפש".
ובכל זאת, גם הוא מתעקש להמשיך בשגרה: "החיים ממשיכים. אין לנו ברירה אחרת. לא נעצור בגלל אף אחד. יש סיכונים אבל ממשיכים".
בפיגוע נרצחו כאמור שישה בני אדם: הרב מרדכי שטיינצג (המכונה ד"ר מרק), שרה מנדלסון, הרב לוי יצחק פש, יעקב פינטו, ישראל מצנר והרב יוסף דוד. הצעיר שבין הנרצחים היה רק בן 25, המבוגר שבהם היה בן 79, ד"ר מרק, שמוצריו נמכרים כמעט בכל סופר בישראל.
מהפרטים שנאספו עד כה במערכת הביטחון, עולה כי שני המחבלים, פלסטינים ללא אישורי שהייה, חצו ככל הנראה הבוקר דרך נתיב שב"חים בפרצה מוכרת בקו התפר סביב ירושלים, עם רובי קרלו מאולתרים. לא הייתה התרעה מודיעינית לפיגוע או להתארגנות של השניים, שלא היו מוכרים למערכת הביטחון.
הפיגוע התרחש קצת אחרי השעה 10:00 בבוקר, כששני המחבלים ירו על תחנת אוטובוס ופגעו בשני אוטובוסים - בקו 62 ו-320. מלבד ששת הנרצחים, נפגעים נוספים פונו לבתי החולים בבירה - בהם גם כאלה שנפצעו באורח קשה.
תיעוד מרגעי הפיגוע בצומת רמות בירושלים
(צילום: IPdome)
מי שחיסלו את המחבלים בזירה היו לוחם חרדי מחטיבת החשמונאים ואברך שנושא אקדח ברישיון. "ראיתי מנוסה - והבנתי שצריך לחתור למגע", סיפר סמל ש', הלוחם החרדי מחטיבת החשמונאים בצה"ל. "הייתי בצומת ושמעתי קולות של ירי. יצאתי לאוטובוס וראיתי את המחבלים. אני ועוד כמה אזרחים זיהינו את המחבלים ופתחנו בירי עד שראינו נטרול סופי והתקדמנו לעזור לפצועים".
האברך י' תיאר: "פתאום שמעתי יריות, לקח לי זמן להבין שזה פיגוע. אנשים התחילו לרוץ ולצעוק. חשבתי מה לעשות, הסתובבתי, וכשכל האנשים בחוץ אחד האזרחים תפס עמדה והשיב אש. פשוט הצטרפתי אליו. יש לי רק 10 כדורים במחסנית, לא יכולתי לחשוב יותר מדי. המחבלים השיבו אש". הוא תיאר כי זה השלב שבו הצטרף ללוחם: "הורדנו אותם. לא הרגשתי סטרס מיוחד, פעלתי בקור רוח. תמיד חשבתי מה יקרה אם אקלע לפיגוע, וברוך השם ופעלתי נכון".
