לאחר השבתם של כלל החטופים מרצועת עזה השבוע, והבאתו לקבורה של החטוף האחרון רס"ר רן גואילי ז"ל, התייחסה הדווחית המיוחדת של האו"ם לנושא עינויים, אליס אדוארדס, לאירועי טבח 7 באוקטובר ולחטיפות ולהחזקת הישראלים והזרים בעזה. אדוארדס, שגם ביקרה בארץ במסגרת תפקידה וערכה סיור בבתי העוטף ההרוסים, הגדירה את הטבח ב-7/10 כ"אחד ממקרי החטיפה החמורים והרחבים ביותר שנרשמו אי פעם".
בריאיון מקיף לעיתון ההולנדי "דה וולקסקרנט" אמרה אדוארדס כי חטיפת 251 בני אדם בידי חמאס וארגונים פלסטיניים נוספים הייתה "אחת מחטיפות ההמונים הגדולות בהיסטוריה העולמית", והשוותה אותה לחטיפת תלמידות בית הספר בניגריה בידי ארגון בוקו חראם. לדבריה, מדובר באירוע חסר תקדים בהיקפו גם ביחס למנדט שלה כשליחת האו״ם. "פשעי חמאס נגד האנושות היו חלק ממבצע שיטתי", אמרה.
אדוארדס, עורכת דין אוסטרלית המכהנת מאז אוגוסט 2022 כדווחית המיוחדת של האו״ם לענייני עינויים, ביקרה בישראל אחרי הטבח הרצחני, והייתה מהראשונות לגנות את המתקפה ולדרוש את שחרור החטופים.
אדאורדס הדגישה בריאיון כי עבודתה מבוססת על "חקר האמת ללא מניעים פוליטיים". במסגרת תפקידה, היא מתחה ביקורת הן על ישראל בגין "עינויים של פלסטינים בבתי כלא ישראליים", והן על חמאס וגורמים פלסטיניים אחרים בשל היחס לחטופים בעזה, אך לדבריה, בשני המקרים לא נענתה בתגובה משמעותית מצד הגורמים המעורבים.
מתקפת הפתע של חמאס הייתה "מתקפה מתואמת ומתוזמרת היטב", שבוצעה מהאוויר, מהיבשה ומהים. "בתוך הכאוס הזה בוצעו הוצאות להורג ללא משפט, עינויים והתעללות קשה", אמרה הדווחית. "המטרה הייתה להסב נזק מרבי בכל אמצעי אפשרי".
אדוארדס ציינה כי כבר ביום המתקפה עצמו בוצעו מעשי זוועה רבים: אנשים נשרפו, ננעלו בבתיהם, נורו יריות לאיברי מין, והתקבלו דיווחים על תקיפות מיניות ואונס, כולל נגד נמלטים מאזור פסטיבל הנובה. "כל סוגי ההפרות התרחשו באותו יום", אמרה, והגדירה את המעשים כפשעים נגד האנושות.
עם זאת, לדבריה, לב ליבה של סמכותה נוגע למה שהתרחש לאחר מכן - תקופת השבי הממושכת ברצועת עזה. "כשליש מהחטופים לא שבו בחיים. עצם החטיפה מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי, ולרוב היא מלווה בעינויים וביחס בלתי אנושי", ציינה.
החטופים, לדבריה, סבלו ממחסור חמור במזון, תנאי רעב ותשישות קיצונית: "המאבק היומיומי על מזון הוא עינוי בפני עצמו. בתנאים שבהם הוחזקו, ללא אור, ללא אוורור, ללא מצעים - לא התקיים אף אחד מהסטנדרטים המינימליים של כליאה לפי המשפט הבינלאומי". עוד עולה מהעדויות כי חטופים רבים חוו פגיעות מיניות, לרבות השפלות, מגע מיני כפוי ומעקב מתמיד גם ברגעים אינטימיים. רק השבוע העיד שורד השבי סשה טרופנוב על ההטרדה המינית שעבר בשבי, "ההתמודדות היומיומית על שלמות הגוף והנפש הייתה מחרידה", תיארה אדוארדס.
הדווחית הדגישה בנוסף כי אחד ההיבטים הקשים ביותר היה העינוי הפסיכולוגי: הבידוד המוחלט, חוסר הוודאות והתלות המלאה בחוטפים. "לפי הדין הבינלאומי, 15 ימים ללא קשר עם העולם החיצון כבר נחשבים עינוי. במקרה הזה, מדובר בחודשים ארוכים", אמרה. "החטופים חיו בוואקום מוחלט - בלי לדעת אם הם ישרדו, אם משפחותיהם בחיים, ואם העולם בכלל יודע מה עלה בגורלם".
אדוארדס ציינה עוד כי החטופים הוחזקו ב"חור שחור משפטי", ללא גישה לצלב האדום וללא פיקוח בינלאומי - מצב שלדבריה קיים גם במתקני כליאה ישראליים שבהם מוחזקים אסירים פלסטינים. בהתייחסה לשיח הציבורי ולמידע הסותר שהופץ אחרי 7 באוקטובר, אמרה אדוארדס כי הפצת שמועות וחדשות כזב פגעה ביכולת להגיע לחקר האמת. "אסור למהר למסקנות, במיוחד לאחר אירועים טראומטיים. תעמולה מערערת גם מידע אמין. חקר האמת חייב להיות זהיר, מבוסס ועדויות רבות", אמרה.
באשר לאלימות המינית, אדוארדס הדגישה כי גם מקרה בודד של תקיפה מינית במסגרת מתקפה רחבת היקף עשוי להיחשב לפשע נגד האנושות. "אין צורך בהיקף נרחב של מקרי אונס כדי לבסס פשע כזה", הסבירה. כמו כן, היא הדגישה את החשיבות של שיקום החטופים ומשפחותיהם: "כל קורבן עינויים זכאי ליחס מכבד, לתמיכה ולסיוע בשיקום חייו. גם בני המשפחות, ובעיקר הילדים, הם קורבנות. חוסר הידיעה, החרדה המתמשכת והמאבק להשבת יקיריהם - כל אלה מותירים צלקות עמוקות".
בחודש מרץ הקרוב צפויה אדוארדס להציג את ממצאיה בפני מועצת זכויות האדם של האו״ם, כחלק מדו״ח כולל של 58 הדווחים המיוחדים של הארגון.
הדברים של אדוארס נאמרים ברקע דוח שחיברו עו"ד איילת רזין בית-אוֹר ועו"ד סיגל אבנון סוויצקי, שהוגש לאדוארדס בחודש ספטמבר האחרון. מאז 7 באוקטובר עוסקת רזין בית-אוֹר בנושא של תיעוד ומאבק להכרה בפגיעות המיניות במהלך הטבח ובשבי. מדובר בדוח ראשון מסוגו, שביצע קטגוריזציה משפטית ומבנית של עינויי החטופים בעזה. הדוח מיפה שורה של דפוסים הכוללים אלימות פיזית, אלימות מינית, הרעבה, שלילת חירות וטרור פסיכולוגי - והציג תמונה של שיטה סדורה, ולא של מקרים בודדים.
הממצאים בדוח הצביעו על מערכת מאורגנת היטב: תשתיות כליאה, חלוקת תפקידים, סבבי שמירה ומעורבות רחבה - ממצאים המעלים את האירועים לרף של פשעים בינלאומיים. הדוח אף חשף מנגנון עינויים מערכתי המעורב בו עשרות, ואולי אף מאות בני אדם. העינויים לא בוצעו בידי יחידים, אלא דרשו תשתית אנושית רחבה - בוני מנהרות, שומרים מתחלפים, גורמי לוגיסטיקה, גורמי פיקוח ולעתים אף בני משפחה - עדות למעורבות מערכתית וחברתית עמוקה.
