שנתיים של משברים קואליציוניים, איומים של החרדים בפיזור הכנסת ואפילו התפטרות מהממשלה - צפויים להסתיים לבסוף רק בהקדמה של הבחירות בכמה שבועות, אחרי שהקואליציה למעשה העבירה את התקציב האחרון ותסיים כמעט ארבע שנים בשלטון. בשער ביטאון דגל התורה "יתד נאמן" שייצא הבוקר, הובאה הצהרת הרב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי, שאמר: "אין לנו אמון בראש הממשלה, איננו השותפים שלו יותר ולא מחויבים לו. צריך בחירות בהקדם היותר מהר".
לפני פחות משנה, ביוני אשתקד, ערב המלחמה באיראן - אירע אחד מרגעי השיא במשבר מול החרדים, שאיימו אז להצביע בעד החוק לפיזור הכנסת. החלטתם נבעה אז לטענתם לאור סירובו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין להציג בוועדה את הנוסח שלו לחוק הפטור מגיוס. אלא שבמשא ומתן לילי שנמשך עד כשעה לפני ההצבעה במליאה, בחדרו של אדלשטיין הושגו הסכמות זמניות - והחרדים הצביעו לבסוף נגד פיזור הכנסת, למעט יו"ר אגודת ישראל שהצביע עם האופוזיציה ואף התפטר מתפקידו.
יממה לאחר מכן ישראל תקפה באיראן - ומבצע "עם כלביא" החל. המלחמה דחתה את העיסוק במשבר עם החרדים, אך עם סיומה דרשו בש"ס ודגל התורה מחדש את חוק הפטור מגיוס - ומבוקשם לא נענה. החרדים זעמו והטילו אז את הסנקציה הראשונה שלהם על הממשלה - החלטה לא להצביע על חוקים פרטיים שהגישו בקואליציה עד להודעה חדשה.
מה שנראה היה כשיא המשבר היה בקיץ שעבר, ב-16 ביולי 2025. חברי הסיעות החרדיות התפטרו אז מתפקידיהם בממשלה על רקע מעצר בחורי ישיבה. השרים אמנם התפטרו אז, אך אנשי הצוות שלהם נשארו במשרדים שהיו בידיהם והמשיכו בפועל את השליטה בהם מרחוק. גם ראשי הוועדות התפטרו, אך יו"ר ועדת הכספים לשעבר משה גפני נותר לשבת בלשכת יו"ר הוועדה ומוביל בה מהלכים, כך שקשה לראות בפרישה התנתקות מוחלטת ממערות הקואליציה השונות. עם זאת, הקואליציה איבדה את הרוב הקבוע שלה בהצבעות השוטפות, מה שהביא לדחייה של חוקים או מו"מ מחדש על כל הצעה והצעה.
ב-23 באוגוסט אשתקד יו"ר ועדת החוץ והביטחון אדלשטיין הוחלף בחבר מפלגתו בועז ביסמוט, שהחרדים הרגישו שקרוב אליהם הרבה יותר. אך גם איתו - למרות שבא לקראתם - החוק לא בדיוק התקדם. בתחילת 2026 החרדים העלו הילוך ואיימו להפיל בפועל את התקציב.
דברי גפני נגד הקואליציה, באוגוסט אשתקד
בראשית מושב החורף החרדים אף הבהירו כי הם עדיין לא חלק מהקואליציה, והמשיכו בחרם ההצבעות. בדצמבר האחרון דווח על התקדמויות משמעותיות בחוק הגיוס והתקרבות לנוסח סופי, מה שהביא להפסקת החרם וחזרתם של החרדים להצביע עם הקואליציה - אך זו הייתה חזרה קצרה מדי. עם התקרבות ההצבעה על התקציב הודיעו בדגל התורה ובש"ס שרק אם תהיה הצבעה על חוק הפטור מגיוס הם יצביעו בעד חוק ההסדרים והתקציב. מנוף הלחץ האחרון שלהם על הממשלה.
הם הודיעו שלא יתמכו בפיצול חוק ההסדרים, מה שהיה יכול למנוע את אישור התקציב בזמן ולהוביל אוטומטית לבחירות. אך למרות הכול, בסופו של דבר החרדים תמכו בתקציב יחד עם הקואליציה, על אף האיומים ואחרי הצהרת יו"ר דגל התורה גפני שאמר: "הפעם זה באמת, כי אם לא תראו שתוך חודש יהיו בחירות".
התכנסות מועצת החכמים בבית ש"ס, ביולי אשתקד
(צילום: גיל יוחנן)
כשהובאה בחודש מרץ ההצבעה על התקציב, גם מהאיום הזה גפני ירד בטענה כי מדובר בתקציב הכרחי לצרכי המלחמה בלבד, בלי שינויים משמעותיים. מי שהפעם עיכב את החקיקה, לטענת החרדים, היו אנשי הייעוץ המשפטי לוועדת חוץ וביטחון שדרשו להחמיר את הסנקציות ויעדי הגיוס, אבל אחרי ההצבעה על התקציב התברר כי העברתו הייתה אינטרס עבור החרדים.
במהלך שהובילו גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי, יחד עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', הוכנסו בסעיפי הסתייגות שבאופוזיציה לא שמו לב אליהם עוד 800 מיליון שקלים עבור מוסדות חרדיים, עמותות רווחה של המגזר ורשתות החינוך המפלגתיות. בנוסף, בחודשים האחרונים, במאמץ של תנועת ש"ס מונו רבנים המזוהים איתה לתפקידי רב עיר בשורת רשויות: תל אביב, באר שבע, רמלה, קריית אונו, רמת השרון ועוד, תפקידים שאליהם קל יותר להיבחר כאשר תומכי המועמדים מחזיקים בעמדות מפתח בממשלה ובמשרדיה.
הסבב הנוסף מול איראן במרץ האחרון שוב דחה את המשבר הפוליטי. בינתיים, בימים האחרונים החל שיח בין בתי הרבנים לח"כים החרדים. המנהיגים הליטאיים הביעו ספק אם יתמכו בעצמם בחקיקה, ובלשכת נתניהו העבירו מסר שגם אם החוק יוצג - יהיה קשה להשיג לו רוב, ובכך הוחלט הפעם לתמוך בפיזור הכנסת. עם זאת, לא מדובר כאמור במשבר של ממש, וייתכן שגם החרדים יודעים שמה שקיבלו בתקציב ובמינויים השונים - הם היו מתקשים להשיג בממשלה אחרת - ועל כן הסתפקו במראית עין של מאבק ובהקדמת הבחירות בחודש בלבד.
שתיקת ש"ס ואחד ממנהיגי דגל התורה
היום כאמור קרא הרב דוב לנדו, המנהיג הרוחני של דגל התורה, לחברי הכנסת של המפלגה לפעול לפיזור הכנסת. "אין לנו אמון יותר בנתניהו", אמר בסיום התייעצות במעונו עם חברי הכנסת, לאחר שראש הממשלה וסביבתו שוחחו עם החרדים והעבירו מסר לפיו אין היתכנות להעביר כרגע את חוק הפטור מגיוס בנוסח הנוכחי. במכתב בכתב ידו שהעביר לח"כים נכתב: "אין לנו אמון בראש הממשלה, איננו מרגישים שותפים שלו יותר. איננו מחויבים לו. ואנחנו נעשה מכאן ואילך רק מה שאנחנו חושבים שטוב ליהדות החרדית ולדעתנו צריך בחירות בהקדם. כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר".
מדובר באמירות דרמטיות של המנהיג הליטאי נגד נתניהו, בעיקר לאור הברית הקיימת בין הליכוד לחרדים בעשורים האחרונים. אך מנגד, מי שלא נשמע קולו הערב הוא הרב משה הלל הירש, המנהיג הליטאי הצעיר יותר, גם הוא בהנהגה הרוחנית של דגל התורה. למרות שלא פעם קיים מתח בין בתי הרבנים, ההחלטות המשמעותיות עד כה התקבלו תמיד יחד בחתימה משותפת על מכתבים והתכנסויות משותפות בבתים.
הרב הירש שנמצא במסע התרמה לקרן עולם התורה, המחליף את תקציב הישיבות שהמדינה הקפיאה, לא היה חלק מהשיח היום, ובעבר הקשר בין ביתו ללשכת נתניהו היה טוב יותר. גם שיחה ממושכת התקיימה בין נתניהו לבינו, בעוד הרב לנדו מסרב ככלל לשוחח עם ראשי ממשלה או כל סמל שלטון ישראלי מטעמים אידאולוגיים.
הראשון להפנות עורף לנתניהו היה האדמו"ר מגור. ביוני האחרון נציגו לכנסת, יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף, התפטר מתפקידו כשר אחרי שעוד קודם לכן התנגד להצבעה עם הקואליציה על מה שחשוב לה. האדמו"ר מגור החל את הפרידה מנתניהו, אך בהתחלה נותר בה לבדו - גם כשהתפטרות נציגו גררה את עזיבת שרי ש"ס ויהדות התורה את שרי הממשלה וכן את תפקידי ראשי הוועדות בכנסת, אך הם עוד נותרו סביב בנאמנות לנתניהו.
אגודת ישראל מתנהלת בשני צירים מקבילים, גולדקנופף והאדמו"ר מגור בקו הניצי לממשלה, ובצד השני האדמו"ר מבעלז ואדמו"רים מחסידויות קטנות יותר שלאורך הדרך התנגדו לפירוק הממשלה בזמני מלחמה. אייכלר אף התנגד לפיזור הכנסת ביוני אשתקד, ערב מבצע "עם כלביא", בהוראת האדמו"ר מבעלז, וכיום הוא החרדי היחיד שנושא תפקיד רשמי בממשלה מאז מונה להיות סגן שר התקשורת.
ומעל הכול רועמת שתיקתה של ש"ס, בעוד בקואליציה בלי יהדות התורה ניתן יהיה להעביר חקיקה בזמן שישאר עד הבחירות - המפלגה הספרדית היא התקווה של הקואליציה, אך שם עוד לא אמרו כיצד ינהגו. על פי הדיווחים הם עוד שוקלים אם לנסות להשפיע על האמירות שיצאו מכיוון דגל התורה או לנסות לעשות מאמץ נוסף להשגת נוסח חוק. כך או כך, העיניים נשואות לשם.
