בג"ץ קבע בצהריים (חמישי) כי בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין היועמ"שית גלי בהרב-מיארה יתקיים מתווה בהתאם להסכמות שהושגו בדיון, וכי השר לא יפוטר נכון לעכשיו. השופטים קבעו כי ראש הממשלה, השר והיועמ"שית יודיעו לבית המשפט עד 3 במאי אם עלה בידם להגיע להסכמות. בנוסף, קבעו השופטים כי יוצאו שני צווים:
א. קידום מינויים לתפקידים בכירים ורגישים במערכת אכיפת החוק בדרגת סנ"צ ומעלה, בעלי השפעה משמעותית על תחומי החקירות, אכיפת החוק, חופש הביטוי והמחאה והייעוץ המשפטי ייעשה רק בהתאם להמלצת הספ"כ, תוך מתן הודעה של שבעה ימים מראש ליועצת המשפטית לממשלה, שתהא רשאית לחוות דעתה לגבי המינוי.
ב. השר לא יתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתית כלפי אזרחים, לרבות חקירות מתנהלות.
השר לביטחון לאומי בטקס יום העצמאות במכללה לשוטרים בבית שמש
היועמ"שית דרשה מהשופטים להוציא ארבעה צווים. הראשון - ייאסר עליו לקדם מינויים רגישים בעלי השפעה משמעותית על תחומי חקירות, חופש ביטוי, וייעוץ משפטי. השני - לאסור על השר להצטרף לפעילות מבצעית תוך חיכוך עם אזרחים וכניסה לבתיהם. השלישי - לאסור על קציני משטרה לעמוד בקשר ישיר עם קציני משטרה ללא נוכחות מפכ"ל. הרביעי - לאסור על השר להתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתי כלפי אזרחים לרבות חקירות מתנהלות. השופטים מצידם קיבלו רק את הדרישה לצו הרביעי.
מוקדם יותר אמרו גורמים במערכת אכיפת החוק על-רקע הדיון בעתירות לבג"ץ בדרישה לפטר את השר לביטחון לאומי מתפקידו, כי בניסיון להימנע מהכרעה שיפוטית בתיק הרגיש, הוסכם לבחון קיום הידברות עם השר. עם זאת, לדבריהם, תנאי בסיסי לפתיחת מו״מ שכזה הוא הוצאת צווי ביניים שימנעו את המשך הפגיעה הקשה במשטרה עד להשלמת המו״מ.
לדברי הגורמים, ללא צווי ביניים קיים חשש ממשי כי בן גביר ימשיך להתערב בהחלטות אופרטיביות במשטרה ולבצע מינויים באופן פסול, באופן שעלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים בארגון. לכן, הם סברו כי על בג"ץ להוציא צווים לתקופה מוגבלת, שבמהלכה ניתן יהיה לנהל משא ומתן מסודר מול בן גביר ולהגדיר נהלים ברורים להמשך. עוד ציינו הגורמים כי ללא צווי ביניים גם לא תיווצר לשר מוטיבציה אמיתית להגיע להסדר.
בהמשך, השר התבטא ברשת x וכתב: "אמשיך למנות לפי מי שמיישם את המדיניות כפי שעשיתי עד היום, ואם היועצת תפריע נפוצץ את המשא ומתן".
עוד לפני החלטת בג"ץ, מסר בן גביר באמצעות בא כוחו, עו"ד דוד פטר, כי הוא מתנגד לצווי ביניים, וכי אם יוצאו צווים "אין צורך במו"מ לגיבוש נהלים, ואני מבקש שיינתן פסק דין".
עו"ד פטר אמר בשם בן גביר: "למרות שד"ר גיל לימון ונציגי הפרקליטות לא הפגינו עד כה רצון כן והובילו לפיצוץ המגעים, השר בן גביר מוכן לתת הזדמנות נוספת למיצוי השיח לצורך השלמת הנהלים כשהמשנה כבוד השופט סולברג יכריע בתקופת הביניים בטענות בדבר הפרות. יחד עם זאת, השר מתנגד לדרישת הפרקליטות להתנות את ניהול השיח במתן צווי ביניים, ולכן ככל שיוצאו צווי ביניים כלשהם שינסו לעקר את סמכויותיו של השר, אין צורך במשא ומתן לגיבושם של נהלים והשר בן גביר מבקש שיינתן פסק דין".
בן גביר תקף את בית המשפט העליון ואת היועמ"שית בנאום שנשא בטקס לקראת יום העצמאות במכללה לשוטרים בבית שמש. לדבריו, "זה לא סוד שאתמול התקיים דיון בבקשה ההזויה והמטורללת של היועמ"שית להדיח אותי, להדיח שר במדינת ישראל". הוא טען כי "טענו שם שאני דואג לעטוף את השוטרים, לחבק אותם, לגונן עליהם, שאני הולך לשטח ובודק אם הם אכלו, זה נכון, אני עושה את זה. כל דוגמה מרגשת אותי. היועמ"שית רואה בכל הדברים האלה בעיה. אני רואה בהם יתרון הכי גדול שהגיע הזמן שיהיה לכם שר שיאהב אתכם ויחבק אתכם ויגבה אתכם. ודאי שאני לא מעודד פעילות בלתי חוקית, יש גבולות לשימוש בכוח".
הדיון בבג"ץ בעתירות להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
הדיון אתמול בבג"ץ ארך כעשר שעות, עם הפסקות קצרות, בהן דנו תשעה שופטי בג"ץ בדרישת העותרים והיועמ"שית להורות לראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי. כפי שעלה גם בדיון, במהלכו הוצאו חמישה ח"כים אחרי שהתפרצו לדברי השופטים, מדובר בדרישה לחולל תקדים משפטי בדמות הרחבת הלכת "דרעי פנחסי", לפיה על ראש ממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, לכדי חובת הפיטורים בשל צבר הפרות והתערבויות במשטרה להן טענה היועמ"שית.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות השר בן גביר, אולם כאשר נציגת היועמ"שית עלתה לטעון ביקרו השופטים את טענותיה והשופט שטיין הבהיר: "הדחת שר ע"י בית משפט הוא צעד קיצוני ביותר שלא קיים בעולם ויש להימנע ממנו כל אימת שאפשר". לכן, הציעו השופטים להגיע למתווה מוסכם למגבלות על השר לביטחון לאומי – הממשלה הסכימה, היועמ"שית הציבה תנאים.
כפי שנקבע בבג"ץ פקודת המשטרה וכן בשורת פסקי דין אחרים, לרבות פסק דין בן גביר הראשון, בו דחה בג"ץ עתירה נגד מינויו לשר לביטחון לאומי, עצמאות המשטרה היא יסוד ועקרון חשוב במבנה המשטרי ולכן נקבע כי השר האמון על המשטרה רשאי להתערב במדיניות המשטרה וכפי שמורה החוק במינויים, אך לא מעבר לכך.
היועמ"שית הגישה לבג"ץ מסמך ובו עשרות מקרים לגביהם טענה כי הם פוגעים בעצמאות המשטרה ואינם חוקיים. לשיטתה, על צבר המקרים להביא את ראש הממשלה לפטר את השר, ועל בג"ץ לחייבו לכך. לפיכך, היה על השופטים לדון תחילה בשאלה האם אכן ישנן צבר של פעולות התערבות פסולות, ואם כן, האם ניתן מכוחן להעביר את השר מתפקידו.
בפועל, הדיון נפתח דווקא בשאלה השנייה. כאשר טען עורך דינו של ראש הממשלה עו"ד מיכאל ראבלו כי לבית המשפט אין סמכות להורות לראש הממשלה לפטר שר, כיוון שחוק יסוד הממשלה קבע כי שר יפוטר רק אם הורשע בפסק דין חלוט, נשיא העליון עמית והשופטת ברק-ארז השיבו לו "אדוני למעשה טוען לשנות הלכות קודמות של בית משפט זה". במקביל, עם פתיחת הדיון, תקף שר המשפטים יריב לוין: "הדיון שמתקיים בהדחת השר בן גביר הוא בניגוד לחוק, ולהחלטת השופטים ממילא לא יהיה שום תוקף".
