איראן פועלת לקדם תוכנית שתאפשר לה להרוויח מיליארדי דולרים ממצר הורמוז. טהרן מעריכה כי גביית תשלום עבור "שירותי ביטחון, בטיחות והגנה על הסביבה" במצר תניב כ-40 מיליארד דולר בשנה למדינות שיהיו מעורבות בהסדר. כך אמרו היום (חמישי) גורמים המכירים את הנושא ל"וול סטריט ג'ורנל". אם התוכנית תיושם, היא תעניק לאיראן מקור הכנסה ושליטה שלא היו בידיה לפני המלחמה.
לדברי אותם גורמים, המשטר בוחן מודלים דומים ברחבי העולם, בהם מצר הדרדנלים, שבו טורקיה גובה מכלי שיט מס מעבר המכונה "פרנק זהב" עבור הפלגה אל הים האגאי וממנו דרך נתיב המים הבינלאומי. לפי גורמים איראנים, כדי לגייס תמיכה בכך, טהרן מציגה את הרעיון בפני מדינות המזרח התיכון ואף בפני סין. לדבריהם, איראן מעוניינת ששכנותיה במפרץ הפרסי יהיו חלק מההסכם ויחלקו עמה את ההכנסות.
"כולם צריכים לדעת שניהול המצר לעולם לא יחזור להיות כפי שהיה לפני כן", אמר יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קליבאף, ראש צוות המשא ומתן של איראן, במהלך ביקור בעומאן ביום שלישי, שבו דן עם שכנתה שמעבר למצר בהסדרים המוצעים.
מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו דחה את הרעיון במהלך ביקורו במזרח התיכון השבוע. הוא אמר היום כי הטלת אגרות או דמי מעבר תיצור תקדים מסוכן שעלול להתפשט "כמו מגפה" ולגרום לכאוס. "לאף מדינה בעולם אין זכות לגבות תשלום עבור שימוש בנתיבי מים בינלאומיים, וזה לעולם לא יהיה תנאי מקובל בשום הסכם", אמר בבחריין. רוביו הוסיף כי מדינות המפרץ הפרסי דחו את הרעיון לגבות תשלום עבור מעבר במצר הורמוז.
רוביו. "לאף מדינה אין זכות לכבות תשלום עבור מעבר במים בינלאומיים"
(צילום: Julia Demaree Nikhinson / POOL / AFP)
מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן, שנועד לסיים את הלחימה ולפתוח מחדש את נתיב השיט מטיל על איראן את האחריות לפינוי מוקשים ימיים במצר ומחייב מעבר חופשי ללא אגרות במהלך תקופה של 60 ימים. עם זאת, המסמך גם מעניק לאיראן, שאינה מכירה בדיני הים החלים על המצר, זכות להשפיע על ניהולו העתידי.
מצר הורמוז, שהפך לזירת העימות המרכזית במלחמה, נמצא כעת במרכז המשא ומתן בין המדינות. המלחמה לימדה את איראן על הנשק המשמעותי שיש בידיה, וכי באיומיה כי מסוגלת לפגוע קשות בכלכלה העולמית. כעת, נשיא ארה"ב דונלד טראמם העניק לה למעשה זכות לנהל משא ומתן על אופן שבו ינוהל המצר בעתיד.
בכלי תקשורת באיראן המזוהים עם המשטר דווח כי טהרן כבר הקימה חברת ביטוח שלטענתה על חברות הספנות להשתמש בה כדי לחצות את המצר, וביום חמישי הזהירה כי מעבר מחוץ לנתיבים שאישרה מסוכן מאוד ואסור. ארה"ב, עומאן ומדינות נוספות במפרץ חזרו והדגישו כי על המצר להישאר פתוח למעבר ללא אגרות. "אין אגרות, אין עלויות ביטוח ואין כל תשלום אחר שאיראן דורשת או מקבלת מכלי שיט העוברים במצר הורמוז", כתב אתמול טראמפ ברשת החברתית שלו.
עומאן מכירה באמנה האוסרת על גביית אגרות בנתיבי שיט בינלאומיים, ושר החוץ שלה בדר אל-בוסעידי, הדגיש בפגישתו עם רוביו בבחריין כי כל הסדר עתידי בנוגע להורמוז לא יכלול דמי מעבר. לאחר השיחות השבוע מסרו איראן ועומאן כי הדיונים ביניהן התמקדו בשירותים שיידרשו בעתיד לניהול המצר ובעלויות הכרוכות בכך.
בנפרד, הודיעה עומאן השבוע כי תספק מסדרון ימי זמני, בטוח וללא אגרות, למכליות החוצות את הורמוז. המסדרון יתואם עם הארגון הימאות הבינלאומי ויעבור בסמוך לחופי עומאן.
גורמים איראנים וממדינות מתווכות אמרו ל"ג'ורנל" כי טהרן דנה בהצעתה לגביית אגרות עם סין ומצרים. גורמים איראנים אמרו בשיחות פרטיות כי יהיו פתוחים גם להשתתפות אמריקנית בגביית התשלומים, רעיון שטראמפ עצמו העלה בעבר.
המודל לחיקוי
מצר הדרדנלים הוא רצועת ים צרה המפרידה בין אירופה לאסיה, ומשמש כמודל עבור איראן בנוגע להורמוז. נתיב המים הבינלאומי כפוף לאמנה משנת 1936, המעניקה לאנקרה סמכות לחייב כלי שיט בתשלום עבור מעבר בו. התשלום, שנקבע ל-6.70 דולר עבור טונה, מכסה שירותי תברואה, מגדלורים ושירותי הצלה. כלי שיט העוברים מהים השחור אל הים התיכון חייבים לחצות את הדרדנלים.
עם זאת, קיימים מכשולים משמעותיים בפני אימוץ מדיניות דומה על ידי איראן. איראן חתומה על הסכמים בינלאומיים ואזוריים האוסרים עליה להטיל תשלומים חד-צדדיים על כלי שיט שעוברים במצר. בנוסף, ההסדר הטורקי הוא ייחודי ולא ניתן להעתקה אוטומטית למדינה אחרת. כך, כל דמי שירות שאיראן תבקש לגבות יחייבו הסכמה של 176 המדינות החברות בארגון הימאות הבינלאומי.
גורמים איראנים אמרו ל"ג'ורנל" כי טהרן מנסה להצדיק רעיון גביית האגרות בהורמוז כאמצעי לפיקוח על זרימת ציוד צבאי, לאחר שטענה שארה"ב השתמשה במצר להעברת אספקה צבאית ששימשה מאוחר יותר בתקיפות נגד איראן.
משחתת בריטית שנשלחה לאבטח את מצר הורמוז, חודש שעבר
(צילום: JUSTIN TALLIS / AFP)
טורקיה ניהלה משא ומתן על "זכותה" לגבות אגרות בשנות ה-30, בתקופה שבה שררה מתיחות בינה לבית איטליה, ששלטה אז באיים יווניים בים האגאי. האמנה מעניקה לטורקיה גם את הזכות למנוע מעבר של ספינות מלחמה בכל עימות שהיא לא צד בו. אנקרה הפעילה זכות זו כשהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022 כדי לחסום כלי שיט צבאיים רוסיים, אך בהמשך נסוגה מכך בעקבות לחץ מצד הקרמלין.
מודל נוסף שאיראן ומדינות נוספות במפרץ בוחנות הוא זה של מצר מלאקה, שבין חצי האי המלאי לבין האי סומטרה שבאינדונזיה - וכמו הורמוז מהווה צוואר בקבוק עולמי בתחום האנרגיה וגובל ביותר ממדינה אחת. גורמים במזרח התיכון ובאירופה אמרו ל"ג'ורנל" כי כוח הסיור של מצר מלאקה, כוח צבאי רב-לאומי הכולל סיורים מתואמים ומעקב אווירי משותף, עשוי לשמש דוגמה לניהול התנועה בהורמוז.
מלזיה, אינדונזיה, סינגפור ומדינות אסיאתיות נוספות מפעילות את המערך הזה כדי לנסות להילחם בפיראטיות ובאיומים ימיים אחרים. הגורמים ששוחחו עם ה"ג'ורנל" הסבירו כי במקרה של הורמוז, ההסדר עשוי לשלב את הכוחות הימיים של מדינות המפרץ עם אלו של איראן.
