לישראל יש "מדיניות דה-פקטו של עינויים מאורגנים ונרחבים". כך נטען בדוח של ועדת האו"ם לעינויים, לפי פרסום ב"גרדיאן" הבריטי.
לפי הדיווח, אותה ועדה של האו"ם הביעה "דאגה עמוקה מטענות על מכות קשות חוזרות ונשנות, תקיפות כלבים, חשמול, עינוי המדמה טביעה, שימוש בתנוחות לחץ ממושכות ואלימות מינית".
הדוח פורסם ביום שישי כחלק מהמעקב הקבוע של הוועדה אחר מדינות החתומות על אמנת האו"ם נגד עינויים. נכתב בו גם כי עצירים פלסטינים הושפלו בכך ש"אולצו להתנהג כמו בעלי חיים או שהשתינו עליהם", ואף נטען כי נמנע מהם טיפול רפואי באופן שיטתי, או שסבלו משימוש מופרז באמצעי כבילה, שאף "גרמו בכמה מקרים לקטיעת גפיים".
בוועדה, שמורכבת מעשרה מומחים עצמאיים, הביעו דאגה גם מכך שישראל כולאת באופן ממושך אלפי גברים, נשים וילדים פלסטינים מבלי שיעמדו למשפט. הוועדה השתמשה בנתונים של ארגון "בצלם", שלפיהם, נכון לסוף חודש ספטמבר, בבתי הסוהר בישראל מוחזקים 3,474 פלסטינים במעצר מנהלי, כלומר מבלי שיעמדו למשפט.
לפי הדוח של האו"ם, ישנה כמות גדולה של ילדים שמוחזקים במעצר מבלי שהוגש נגדם כתב אישום או שהוארך מעצרם, וצוין כי גם בני פחות מ-12 נעצרו על אף שבישראל נקבע כי גיל האחריות הפלילית הוא 12.
עוד נכתב כי ילדים המסווגים כאסירים ביטחוניים מנועים מליצור קשר עם משפחותיהם, עשויים להיות מוחזקים בבידוד, ואין להם גישה לחינוך - תוך הפרת סטנדרטים בינלאומיים. בדוח קוראים לישראל לשנות את החקיקה כך שלא יופעלו סנקציות של בידוד נגד ילדים.
בוועדה טוענים כי מעשיה של ישראל "עשויים להוות עינויים", וצוין כי 75 פלסטינים מתו במעצר במהלך המלחמה בעזה, ושלאורך תקופה זו תנאי מעצרם עברו "הידרדרות ניכרת". לפי הדוח, מניין המתים במעצר "גבוה באופן חריג ונראה כי השפיע אך ורק על אוכלוסיית העצירים הפלסטינים". עוד הודגש כי "עד כה, אף גורם מדיני רשמי לא הועמד באחריות או נתן דין וחשבון למקרי מוות כאלה".
בממשלת ישראל הכחישו פעם אחר פעם שימוש בעינויים, והוועדה אף שמעה עדויות של נציגים מנציגים של משרד החוץ, משרד המשפטים ושירות בתי הסוהר שטענו כי תנאי הכליאה נאותים ונמצאים תחת פיקוח. עם זאת, לפי הוועדה, האחראי על חקירת תלונות על חקירות לא נקט ב"הליכים פליליים בגין מעשי עינויים והתעללות" בשנתיים האחרונות, על אף טענות נרחבות לפרקטיקות כאלה. בוועדה ציינו עוד כי בישראל דיברו על הרשעה אחת בלבד בעינויים או התעללות לאורך תקופה של שנתיים.
