ג'ו ביידן הזהיר אמש (יום ג') את ולדימיר פוטין מפלישה לאוקראינה, ואמר שלפלישה יהיו "השלכות עצומות" ברחבי העולם. נשיא ארה"ב אמר שאם כל הכוחות הרוסיים שמרוכזים בגבול ייכנסו לאוקראינה, זו תהיה "הפלישה הכי גדולה מאז מלחמת העולם השנייה. היא תשנה את העולם".
המתיחות בין רוסיה ואוקראינה אייכנר נבות פרשנים
(צילום: נויל האריס)
ביידן, שאיים על רוסיה בסנקציות חסרות תקדים, אמר אמש שהוא ישקול להטיל סנקציות ישירות על נשיא רוסיה אם כוחותיו יחצו את הגבול וייכנסו לאוקראינה. רוסיה הזהירה לאחרונה שצעד שכזה יהיה שווה ערך לניתוק היחסים בין מוסקבה לוושינגטון. החודש, בעקבות המתיחות במזרח אירופה, הגישו סנאטורים דמוקרטים הצעת חוק שלפיה אם רוסיה תפלוש לאוקראינה יוטלו סנקציות על בכירי ממשל וצבא ברוסיה, בהם הנשיא פוטין, ועל מוסדות בנקאיים רוסיים.
הטלת סנקציות ישירות על מנהיגים היא החלטה יוצאת דופן, וארה"ב נוטה להימנע ממהלך שכזה. הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, הטיל ב-2017 סנקציות על נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ושנתיים לאחר מכן על המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. ביידן נשאל אמש אם בכוונתו להעניש כך את פוטין במקרה של פלישה והשיב: "כן, הייתי אומר שכן. אם הוא יפלוש לאוקראינה יהיו לכך השלכות".
פוטין יפלוש? "גם האנשים שלו לא יודעים מה יעשה"
בשבוע שעבר ביידן הכעיס את קייב כשאמר שלהערכתו רוסיה תפלוש בסופו של דבר לאוקראינה, אך עשה הבחנה בין פלישה או חדירה "קטנה" של הכוחות הרוסיים לפלישה נרחבת. כשנשאל אתמול אם להערכתו פוטין יפלוש השיב הנשיא האמריקני: "אני לא חושב שאפילו האנשים שלו יודעים בוודאות מה הוא יעשה. בכנות, זה קצת כמו לקרוא (את העתיד) בעלי תה".
שלשום הודיע הפנטגון שממשל ביידן הורה ל-8,500 חיילים להיות בכוננות מוגברת, למקרה שיישלחו בהתראה קצרה למזרח אירופה - כדי לתגבר את כוחות נאט"ו באזור. ביידן הבהיר אמש שהוא לא מעוניין שהחיילים האמריקנים ייכנסו לאוקראינה, שאינה חברה בברית נאט"ו.
בתגובה להודעת הפנטגון אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב שוושינגטון גורמת להחרפת המתיחות. הוא חזר על העמדה הרוסית לפיה מי שאחראיות למשבר בגבול רוסיה-אוקראינה הן נאט"ו וארה"ב. כשנאט"ו הודיעה שלשום על תגבור הכוחות במזרח אירופה, ברוסיה ענו שהמערב מגיב ב"היסטריה".
בעקבות סכנת הפלישה הורתה מחלקת המדינה למשפחות של הדיפלומטים בשגרירות בקייב לעזוב את אוקראינה, ואמרה שכל העובדים שאינם חיוניים רשאים לעזוב. בריטניה פינתה גם היא חלק מהדיפלומטים והעובדים בשגרירות שלה, וגם משפחות של דיפלומטים קנדים התבקשו לעזוב.
כחלק מחבילת הסיוע הביטחוני שאישר ביידן הגיע אתמול לאוקראינה משלוח שלישי של נשק אמריקני, במטרה להגן על המדינה ממתקפה רוסית. לאור המתיחות הגוברת נענו ארה"ב, בריטניה, אסטוניה, לטביה וליטא לבקשת קייב והעבירו לה נשק - כולל טילים נגד טנקים ונגד מטוסים.
ההנהגה האוקראינית ניסתה אתמול להרגיע את הציבור המבוהל, והצהירה שסכנת הפלישה הרוסית אינה מיידית - למרות שהאיום אמיתי. שר ההגנה האוקראיני, אולכסי רזניקוב, אמר בפרלמנט: "נכון להיום אין סיבה להאמין שרוסיה מתכננת לפלוש מיד. אל תדאגו, תשנו היטב. אין צורך לארוז תיקים". דברי השר מגיעים אחרי כמה אמירות דומות של בכירים אוקראינים, כולל נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שאמר שלשום לאזרחים המודאגים שהמצב נמצא "תחת שליטה".
זלנסקי אמר אתמול שפינוי אנשי הצוות מהשגרירויות של ארצות המערב בקייב לא אומר שהעימות עם רוסיה בלתי נמנע. "אין 'משקפיים ורודים', אין אשליות ילדותיות, שום דבר אינו פשוט. אבל יש תקווה", אמר הנשיא, וקרא לציבור "להגן על הגוף מווירוסים, על המוח משקרים ועל הלב מפאניקה".
רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים כ-100 אלף חיילים בגבול אוקראינה, ובמערב חושדים זה זמן רב שהיא נערכת לפלוש אל המדינה. מוסקבה טענה מצדה כי דווקא הממשלה בקייב היא זו שנערכת למבצע צבאי, נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, וכי ריכוז הכוחות הרוסי נעשה לכל היותר כדי להגיב על מבצע שכזה. במערב טוענים כי הקרמלין משתמש באוקראינה כקלף מיקוח: רוסיה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות, שבהן היא תובעת מנאט"ו להפסיק להתקרב לגבולותיה, לחדול מלצרף אליה מדינות במזרח אירופה (בהן אוקראינה), ולהסיג לפחות חלק מהכוחות שהציבה שם בשנים האחרונות. בוושינגטון ובריסל יש המעריכים כי באמצעות האיום הממשי על אוקראינה רוצה מוסקבה לאלץ את המערב להיענות לדרישותיה אלה.
אתמול בצהריים הודיעה רוסיה כי החלה לערוך בדיקות "מוכנוּת לקרב" בקרב כוחותיה בפיקוד הדרומי, באזור הגובל באוקראינה. לדברי מוסקבה, בתרגיל זה משתתפים יותר מ-6,000 חיילים.
פורסם לראשונה: 21:27, 25.01.22
