הסנאט של מדינת אריזונה אישר בשבוע שעבר החלטה הצהרתית הקוראת למוסדות המדינה לעשות שימוש במונח "יהודה ושומרון" בכל מסמכיה הרשמיים, במקום המונח המקובל "הגדה המערבית". המהלך, שאושר בבית הנבחרים של המדינה לפני כחודשיים וזכה לתמיכה רחבה בשני בתי המחוקקים שלה, הוא תוצר של שדלנות שמוביל ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, יחד עם יחידת קשרי החוץ של המועצה.
מי שהוביל את החקיקה הוא חבר בית הנבחרים דייוויד ליווינגסטון, לאחר שביקר בשומרון כאורחו של דגן. בדיונים שנערכו באריזונה, הדגיש ליווינגסטון את המניעים האידיאולוגיים וההיסטוריים שהובילו אותו למהלך: "הייתי בישראל והלכנו לשומרון, וזה ברור – כל כך ברור שזו ישראל. האנשים, התרבות, ההיסטוריה – זה ריגש אותי כל כך, שהיה לי חשוב להריץ את החוק הזה", נכתב בהודעת מועצת שומרון.
יוסי דגן על ההחלטה באריזונה
דגן, מצידו, רואה במהלך נדבך משמעותי במערכה על ההסברה: "יהודה ושומרון זה לב ארץ ישראל, לא הגדה המערבית. מדינה אחר מדינה בארצות הברית מאמצות את החוק הברור הזה".
ויכוח פנים אמריקאי
לפי דיווח באתר המקומי "אריזונה דיילי סטאר", הנוסח של ההחלטה HCR 2047 מגיע כמעט מילה במילה מטיוטה של איגוד המחוקקים הנוצרים הלאומי (NACL). ליווינגסטון הוא יו"ר הארגון באריזונה, ולדבריו הארגון מימן עבורו ועבור אשתו נסיעה לישראל בחג ההודיה בשנה שעברה.
עוד לפי ה"סטאר" המקומי, הצעד העלה שאלות באשר לשאלה אם המטרה האמיתית היא "לערער על טענותיהם של פלסטינים המתגוררים ביהודה ושומרון, ושמספרם גדול מזה של היהודים". למרות השאלות הללו, ההצעה אושרה הן בבית הנבחרים והן בסנאט כעמדה רשמית, אף שאין לה תוקף חוקי.
"המצב שבו נמצאים הפלסטינים כיום אינו ויכוח מדיניות מופשט עבור רבים מתושבי המדינה שלנו", אמר מרטין קסאדה, היועץ המשפטי של סניף אריזונה של המועצה ליחסים אמריקאיים-איסלאמיים. "זהו משבר הומניטרי שאנשים ברחבי העולם, כולל רבים מאריזונה, מתייחסים אליו בדאגה רבה מבחינה מוסרית".
מנהיגת המיעוט בסנאט, פריה סונדארשן, אמרה כי ללא קשר להיסטוריה של שם האזור, מחוקקי המדינה אינם צריכים להתערב. המחוקקת הדמוקרטית מטוסון התייחסה לתקדים בעייתי מכיוון שלדבריה, הטענה המשתמעת בחקיקה של ליווינגסטון היא שהשמות יהודה ושומרון מופיעים בתנ"ך ובמפות היסטוריות שונות. אך נכון גם, הוסיפה סונדארשן, כי מה שמכונה כיום "אריזונה" לא תמיד נשא את השם הזה.
לפני קבלת מעמד של מדינה ולפני שהפכה לטריטוריית אריזונה, היא הופיעה במפות כחלק מטריטוריית ניו מקסיקו. "ועוד הרבה לפני כן, היו כאן התושבים הילידים של המדינה הזו, של הארץ הזו, שהיו להם שמות משלהם לאריזונה", אמרה. "האם אתם באמת רוצים לפתוח את תיבת הפנדורה הזו ולהתחיל לעגן דברים כאלה בחוק?" שאלה סונדארשן את עמיתיה במהלך הדיון. "נשמח לדבר על השמות הילידיים של הארץ שעליה אנו עומדים כיום".
הדרך הארוכה לוושינגטון
מנקודת מבט מדינית רחבה, על אף האירוע החשוב , מדובר בהחלטה ברמת המדינה בלבד. המטרה העיקרית היא להשפיע על מדיניות החוץ של ארצות הברית, הנקבעת בוושינגטון, והדרך לשם עוד ארוכה. נכון לעכשיו, בקהילה הבינלאומית ובממשל האמריקאי הרשמי, האזור עדיין מוגדר לרוב כ"הגדה המערבית". דגן משדר אופטימיות זהירה, וטוען כי מדובר במגמה שרק תלך ותתרחב: "אני מאמין שיותר מ-20 מדינות יחוקקו את החוק הזה בקרוב".
נותר לראות, אם כך, אם אמנם תירשם הצטברות של החלטות כאלה מצד מדינות שונות בתוך ארה"ב, ואם כן - האם זו תצליח לזלוג בסופו של דבר לשינוי מדיניות בדרגים הגבוהים, או שמא מדובר בהישגים נקודתיים. מעל לכל ספק זהו עוד נדבך בפעילות של ראשי ההתיישבות מעבר לים ליצירת לגיטימציה לנוכחות ישראלית מעבר לקו הירוק.
הפעילות ההסברתית מתרחשת לצד שינויים עמוקים בשטחי יהודה ושומרון שמובילה הממשלה. עד כה הוקמו מעל 100 יישובים חדשים והוכשרו אלפי דונמים של אדמות מדינה. אחד האזורים בהם חלק שינוי דרמטי הוא צפון השומרון, שם בוטל חוק ההתנתקות וישראל חזרה לראשונה אי פעם להתיישב ביישובים שפינתה. אחרי אישור היישובים חומש ושא-נור, הכריזו דגן ושר האוצר סמוטריץ רק לפני כמה ימים על חזרת תושבים גם לגנים, היישוב שפונה ב-2005, וצפוי להיות מאוכלס מהקיץ הקרוב.
