אחת ההשפעות הקולינריות של ברלין שאחרי 7 באוקטובר הייתה העובדה שהמקומות הישראלים, שבהם היה אפשר לנגב חומוס, הלכו ופחתו. המסעדות, בעיקר בשכונת פרנצלאואר ברג היוקרתית והמולטי תרבותית, נסגרו אחת אחרי השנייה. בין ריסוס כתובות של "מוות ליהודים" או ריסוס צלבי קרס על קירות בתים בשכונה, ברית השמאל-מוסלמים ירדה לבעלים הישראלים של המסעדות לתוך הנשמה בהפגנות, השחתות, ריסוסי גרפיטי וקמפיינים איומים ברשתות החברתיות שקראו לחרמות על "המסעדות הציוניות". אפילו מסעדת "כנען" שמכרה ושיווקה את עצמה לציבור הגרמני כמסעדת שלום ודו קיום (הבעלים היו ישראלי וערבי), נאלצה לסגור את דלתותיה השנה בעקבות התנכלויות רצופות מצד פעילי שמאל גרמנים.
התוצאה: כל מי שרצה לנגב חומוס במזרח ברלין, היה צריך לכתת את רגליו למסעדות ערביות. עכשיו מסתבר שלא כל החומוסיות הערביות מסכימות לארח ישראלים, בעיקר כאלו שמזמינים חומוס עם מבטא ישראלי. אליאס, ישראלי בן 35, עבר ברילוקיישן לברלין לפני כשנתיים, שם הוא עובד בניתוח מידע. בפברואר המאוד קר השנה הוא רצה לאכול חומוס. המקרה שלו קיבל פומביות לאחר שהוגשה תביעה בגינו לבית משפט גרמני. "כישראלי שחי בברלין ורחוק מהארץ, אני מחפש לא פעם מסעדות וחומוסיות עם אוכל שמזכיר את הבית", הוא סיפר ל-ynet. "לפעמים אני הולך למקומות ישראלים, ויצא לי לבקר גם במקומות סורים ולבנונים וגם בחומוסיה עיראקית, ועד המקרה הזה אף פעם לא נתקלתי בעוינות בגלל היותי יהודי או ישראלי. בסך הכל הרגשתי בנוח בברלין ולא הסתובבתי בתחושת פחד - ודווקא בגלל זה מה שקרה במסעדה היה מטלטל כל כך".
על התקרית עצמה, שבה מלצר גירש אותו ממסעדה, הוא סיפר: "זה קרה ביום ראשון בבוקר באמצע פברואר. טיילתי עם בת הזוג שלי בשכונה שלי בפרנצלאואר ברג, ובאופן ספונטני חיפשנו מקום קרוב לאכול חומוס. מצאנו בגוגל את המסעדה Al-Hamra. לא היה לי שום ידע מוקדם על המקום וזה לא העסיק אותי".
הוא סיפר כי נכנס למסעדה: "ראיתי מקום שנראה נחמד עם ספות והכול, אווירה מזרח תיכונית. התיישבנו והכול היה רגיל, עד ששאלתי את המלצר מה ההבדל בין שתי מנות חומוס. הוא הסתכל עליי בעצבנות ותיקן אותי בגרמנית: 'אתה מתכוון ח'ומוס'. ברגע הראשון לא הבנתי מה הוא רוצה ופשוט חזרתי על השאלה. ואז הוא אמר ש'חומוס' זו מילה ישראלית, שאנחנו נמצאים במקום פלסטיני ושכאן אומרים ח'ומוס".
בשלב זה אליאס לא חשף שהוא ישראלי: "אמרתי לו שזה פשוט המבטא הטבעי שלי. ואז הוא אמר 'זה גורם לי ל...' ועשה פרצוף של גועל ותנועה מזלזלת עם היד. היינו די בהלם. בת הזוג שלי אמרה לו שאם הוא לא רוצה לשרת לקוחות עם מבטא ישראלי אז אנחנו לא רוצים להיות שם". בהמשך, הוא חשף את זהותו: "שאלתי אותו ישירות: 'אני ישראלי, אתה לא רוצה לשרת אותי?' והוא בתגובה פשוט הצביע לכיוון הדלת ואמר בפנים מלאות שנאה: 'אז בבקשה לא'. אחר כך הוא הוסיף בציניות 'הנה ממול נמצא בית הקפה בנדיקט, למה שלא תלכו לשם?' אמרתי לו בגרמנית רצוצה שזו אפליה, שהוא לא רוצה לשרת אותי בגלל המוצא שלי ושזה לא חוקי בגרמניה".
עוד ישראלים סיפרו על אנטישמיות במקום
אליאס עוד ניסה להסביר שהוא רק רוצה לנגב חומוס. "אני זוכר שאפילו ניסיתי עוד להרגיע ולהבהיר שאין לי שום דבר נגד הדעות הפוליטיות שלו ושבאנו לאכול ולא לנהל דיון פוליטי", אמר אליאס. "ואז הוא אמר: 'אבל לי יש משהו נגד הדעות הפוליטיות שלך'. כששאלתי אותו מאיפה הוא יודע מה הדעות הפוליטיות שלי, הוא ענה שבטח שהוא יודע, כי אחרת לא הייתי אומר 'חומוס'. הוא פתח את דלת המסעדה לרווחה ונעמד לידה כדי שנצא. בשלב הזה בת הזוג שלי חשה שהמצב מסלים ורצתה שנעזוב. שאר האנשים במסעדה פשוט הסתכלו הצידה ולא התערבו".
"אני זוכר שאני ובת הזוג שלי היינו בשוק. מעולם לא קרה לי דבר כזה קודם. זו הייתה חוויה מאוד מבזה ומשפילה, להיות מגורש ממסעדה שהיא מקום ציבורי רק בגלל המבטא העברי והזהות הישראלית שלי. הבנתי בפעם הראשונה על בשרי איך זה מרגיש לחוות אנטישמיות - שלא רואים אותך כאדם כלל ומשליכים עליך את כל העוינות והשנאה לישראל וליהודים. אחר כך ניסיתי להתעלם, לנסות לשכוח מזה, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא יכול לעבור על זה לסדר היום, בעיקר כי זה יכול לקרות לעוד ישראלים. גם ראיתי לאחר מכן באתרי דירוג ברשת שמופיעות ביקורות עוד מלפני שבע שנים שמתארות אפליה דומה של המסעדה הזו נגד ישראלים".
האם אתה חש מאויים באותו רגע? האם הטונים עולים או שזו שיחה רגילה?
"החוויה הייתה מאוד לא נעימה ומאיימת, בעיקר בגלל התיעוב והשנאה הברורים שהמלצר הפגין ברגע שזיהה את המבטא הישראלי שלי, וכשהוא 'הפנה' אותנו לקפה בנדיקט ממול, הרגשתי כאילו הוא אומר לנו 'לכו תהיו עם אלו שכמוכם, לא כאן'".
הבעלים של המסעדה לא אומר כלום בעת המקרה? כמה אנשים היו במסעדה לדעתך?
"המלצר היה העובד היחיד שראינו. הוא נהג בביטחון כזה שהיה נראה כאילו הוא הבעלים, אבל אני לא יכול לומר זאת בוודאות. בשולחן קרוב ישבה קבוצה יחסית גדולה של סועדים, שפשוט התעלמו".
הפגנה פרו פלסטינית בברלין
(צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP)
האם תשוב למסעדה ערבית לנגב חומוס? ואם כן, תחשוב איך אתה אמור להגות את המילה?
"אני מסרב לחיות בפחד או לתת לשנאה להכתיב לי לאן ללכת. אבל התקרית במסעדה כן פגעה בחופשיות ובטבעיות שבהן דיברתי עברית בפומבי".
כמה שבועות לאחר המקרה, ארגון אופק המסייע לנפגעי אנטישמיות ואפליה, שלח בשם אליאס מכתב תלונה רשמי למסעדה. בעלי המסעדה התעלמו ממנו. לאחר מכן נשלח להם מכתב נוסף מעורך הדין שלו. גם מהמכתב הזה בחרו בעלי המסעדה להתעלם.
אם היום הוא שולח מכתב או מתקשר איתך, אתה סולח ועובר הלאה או שהרוביקון נחצה כבר?
"שלחנו למסעדה פעמיים מכתב מפורט עם בקשת הסבר, פיצוי והתנצלות, בפעם הראשונה דרך ארגון אופק ובפעם השנייה דרך עורך הדין שלי. בשתי הפעמים לא היתה שום תגובה, אז אין לי ציפייה שלפתע זה יקרה".
מה אתה בעצם רוצה להשיג?
"המטרה שלי היא שיהיה ברור שמרחבים ציבוריים ומסעדות בגרמניה חייבים להיות נגישים לכל האנשים ללא קשר למוצאם - כולל ליהודים ולישראלים. אי אפשר לנהל מסעדה בברלין ולסרב לתת שירות לאורחים בגלל המוצא או המבטא שלהם. מפני שהמסעדה לא הגיבה כלל לשום פניה, הגשתי באמצעות עורך הדין שלי תביעה אזרחית נגד המסעדה בבית המשפט בברלין, לפי החוק הגרמני האוסר על אפליה אנטישמית ואפליה על בסיס מוצא אתני ודת (AGG). אני רוצה להראות שלאפליה כזו יש השלכות משפטיות ולשלוח מסר ברור שהחיים היהודיים והישראליים חייבים להישאר חלק בלתי נפרד מהעיר. חשוב לי גם לשלוח מסר של זקיפות קומה לכל יהודי וישראלי שנתקל באנטישמיות בחו"ל, להילחם בזה ולעמוד על הזכויות ולא לוותר.
"מרכזי סיוע לקורבנות אנטישמיות כמו אופק מראים בנתונים שלהם שהמצב השתנה באופן דרסטי ב-7 באוקטובר, ושהדרה של יהודים וישראלים מחיי היומיום גוברת. עבורי באופן אישי, זה בדיוק השינוי: חוויתי את הסטטיסטיקה הזו ממקור ראשון. התקרית הזו במסעדה הראתה לי על בשרי שמרחבים ציבוריים בברלין הפכו מתוחים ומסוכנים יותר עבור יהודים וישראלים. למרבה הצער, מספיק לפעמים לדבר אפילו רק במבטא עברי כדי לזכות ליחס עוין".
פעילים מפגינים פרו-פלסטינים על שער ברנדנבורג ברלין גרמניה
(צילום: REUTERS/Annegret Hilse)
למה לדעתך זה קורה?
"אני חושב שאנטישמיות היא תופעה עתיקה שאין לה סיבות רציונליות, אבל יש לה דפוסים ברורים. להניח מה הדעות הפוליטיות שלי אך ורק בגלל המבטא הישראלי שלי, זו בדיוק צורת חשיבה אנטישמית קלאסית. היא מניחה שכל היהודים בישראל חושבים בדיוק אותו הדבר וניתן להטיל על כל אחד מהם אחריות קולקטיבית לכל ביקורת שקשורה לישראל".
האם אתה מודע לזה שלפחות שלוש מסעדות בעיר נסגרו בשנה האחרונה בגלל הטרדות אנטישמיות?
"שמעתי על זה, וזה בהחלט היה לי ממש עצוב. גם כי אלו היו מקומות מעולים שהושקעה בהם הרבה נשמה, וגם כי ברלין אמורה להיות עיר של סובלנות שמקבלת כל אחד ללא קשר למוצא שלו, ולא אמור להיות כאן מקום לשנאה כזו".
איך המקרה השפיע עליך? איך זה בכללי להיות ישראלי בברלין בתקופה הזו?
"אני מסרב לחיות בפחד או לתת לשנאה להכתיב לי לאן ללכת. אבל התקרית במסעדה כן פגעה בחופשיות ובטבעיות שבהן דיברתי עברית בפומבי. אני עדיין הולך לכל מקום ולא נותן לעצמי לפחד, אבל אני יותר ערני וזהיר מבעבר. כשאני עושה רפלקציה, אני בהחלט מרגיש שהמקרה הזה חיזק אצלי את הישראליות, את ההרגשה של להיות יותר יהודי. חוויה כזו משנה בך משהו, אין ספק”.
סטודנטים פרו-פלסטינים שהשתלטו על בניין אוניברסיטת הומבולדט של ברלין בשנה שעברה
(צילום: Michele Tantussi / Getty Images)
חוץ מעברית יש לך עוד דברים שבהם אתה מרגיש שאתה מצנזר את הזהות שלך?
"אני חי בברלין כיהודי וישראלי בגאווה, מבקר בבתי הכנסת, בסופרים הכשרים ובמרכזים הקהילתיים הישראלים בעיר ולא מסתיר דבר, אך מאז התקרית הזו כאמור נעשיתי פשוט יותר זהיר ומודע לסביבה שלי, כי הבנתי שאני יכול לפגוש ללא התרעה במופעים של אנטישמיות".
זה גורם להרהורים של עזיבה? של האם יש פה בכלל עתיד לחיים יהודיים?
"ישראל היא תמיד המולדת והבית, אבל ברלין היא המקום שאני חי בו כיום יחד עם עוד אלפים רבים של ישראלים ויהודים, ואין לי תכניות לעזוב, ובוודאי שלא אתן לשנאה ואנטישמיות להכתיב לי היכן לגור. הקהילה הישראלית והיהודית כאן משגשגת, אבל יחד עם זאת ישנה אנטישמיות, ואני מקווה שהתביעה שלי והפסיקה בתקווה של בית המשפט יסייעו ליהודים וישראלים בגרמניה לזקוף את הראש בגאווה בזהות שלהם ולהסתובב במרחב הציבורי וללא פחד".
בכתב התביעה מעיד אליאס: "אני והחברה שלי רק רצינו לאכול חומוס. זו הייתה חוויה משפילה להתבקש לעזוב את המקום רק בגלל המבטא העברי והרקע שלי. אני מאמין שאוכל אמור לבנות גשרים ולקרב אנשים אחד לשני, וזה כואב במיוחד על הרקע הזה".
