בג"ץ הוציא אתמול בצהריים (ראשון) פסק דין במסגרת הדיון על ביזיון בית המשפט בעניין אי-אכיפת חובת הגיוס על משתמטים חרדים, וקבע כי הצווים מחייבים "צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין". אז מה אומר פסק הדין, מהו הסעיף החריג שבו השתמשו השופטים - ומה יקרה אם הקואליציה תחוקק את חוק הפטור מגיוס? ynet מסביר.
מה בעצם פסק בג"ץ?
בעקבות פסק דין של בג"ץ, ביולי 2023 פקע סעיף החוק שמאפשר מתן פטור גיוס לחרדים. בעקבות כך, ב-2024 קבע בג"ץ כי מלבד חקיקה לא ניתן להעניק פטור מגיוס לחרדים וכי על המדינה לפעול ולגייס משתמטים ולבצע פעולות אכיפה. בנוסף נקבע שאין בסיס להמשיך לתקצב מוסדות תורניים עבור תלמידים שאין להם דחיית שירות תקפה.
הממשלה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין והוגשה עתירה לבג"ץ. בפסק דין ב-2025 נקבע שעל המדינה לגבש במהירות מדיניות אכיפה אפקטיבית כלפי משתמטים חרדים, שתכלול צעדים פליליים וגם צעדים כלכליים-אזרחיים. בינתיים החלה הקואליציה לנסות ולקדם חוק גיוס, אולם הוא לא זוכה עד היום לרוב בקואליציה.
הממשלה לא קיימה גם את הוראות פסק הדין האחרון והוגשה בקשה ל"ביזיון בית המשפט", כלומר להשית סנקציות - מקנסות ועד מעצר - על הגורמים שאינם מצייתם לפסק הדין, בהם פקידי מדינה, אך גם שרי הממשלה. אתמול בג"ץ נמנע מלקבל את הבקשה, אך בהחלטה רחבה וחסרת תקדים הורה באופן מפורט אילו הטבות יש לשלול ממשתמטים מצה"ל.
מה הסעיף שבו השתמשו השופטים?
השופטים עשו בפסק הדין שימוש נדיר בסעיף 15 לחוק יסוד השפיטה, ולפיו "בית המשפט ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק".
השופטים ציינו כי "הוראות פסק דין בעניין הגיוס אינן מקוימות. אין מדובר 'רק' בקיום הוראות פסק דין, כי אם באכיפת החוק. על רקע האמור, ומשלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, שנבעו מהוראות חוק ברורות וחד-משמעיות, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין. אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר - לא נותרה ברירה".
עד היום הממשלה לא צייתה לפסקי הדין בעניין גיוס חרדים, האם היא יכולה להימנע גם הפעם?
ארבע מתוך חמש ההטבות שהורה בג"ץ לשלול אלו פעולות שיכולות להתבצע על ידי דרג פקידותי. המשמעות היא שאם דרגי הפקידות לא ימלאו אחר הוראות פסק הדין, ניתן יהיה לקבל לגביהם בקשה לביזיון בית המשפט ולהשית עליהם קנסות ואף מעצר. זאת, להבדיל משרים בממשלה שישנו קושי משפטי משמעותי לקבוע לגביהם "ביזיון בית המשפט", וקבלת בקשה כזאת מעולם לא התקבלה.
הטבה אחת שעליה הורה בג"ץ תלויה בהחלטה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב אם לציית. בג"ץ הקציב להם 35 יום לכך.
הרב דב לנדו על בג"ץ: "רשעים"
האם בג"ץ נתן הוראות אופרטיביות למשטרה כיצד לאכוף כפי שנתן ליתר משרדי הממשלה?
לא. בג"ץ אומנם מתח ביקורת חריפה על המשטרה כי היא מתנערת מתפקידה וכי הנימוק של "הקצאת משאבים" אינו מתקבל, אך יחד עם זאת לא נתן למשטרה הוראות מה וכיצד לאכוף. למעשה, בג"ץ מותיר למשטרה את שיקול הדעת באשר לאכיפה, כאשר ניתן יהיה לעקוב בנתונים אחר שיעור המעצרים שביצעה וכתבי האישום הפליליים שהוגשו.
מה יקרה אם הקואליציה תחוקק את חוק הפטור מגיוס?
כאמור, לחוק המקודם אין כיום רוב לעבור. אם יגויס הרוב והחוק יחוקק, אזי תוכל לטעון הממשלה כי כעת ישנו הבסיס החוקי לפטור מגיוס, ולכן יש לעצור את האכיפה הפלילית ושלילת ההטבות. החוק מן הסתם יגיע למבחן בג"ץ, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כבר הודיעה כי החוק כפי שהוא כיום הוא אינו חוקתי וייפסל בבג"ץ.
יציאה לבחירות בטרם ייחקק חוק כזה תביא לתקופה ארוכה של לפחות שנה עד כינונה של ממשלה חדשה, שבה משרדי הממשלה יהיו חייבים לפעול לגיוס חרדים, אכיפה ושלילת הטבות - מבלי שיש כנסת לחוקק את חוק הפטור שיעצור זאת.
פורסם לראשונה: 23:12, 26.04.26
