בג"ץ הקפיא בצהריים (רביעי) כמעט את כל העברות הכספים שעליהן הוחלט אתמול בוועדת הכספים של הכנסת. הכספים מיועדים לחרדים ולמשרדה של השרה אורית סטרוק. "ניתן בזאת צו ארעי המעכב את ביצוע ההעברות התקציביות עליהן הוחלט בסופו של אותו דיון, למעט העברה שעניינה הוצאות חירום אזרחיות", קבע השופט אלכס שטיין.
שטיין הסביר כי ההחלטה התקבלה "לנוכח הפגמים הפרוצדורליים שלכאורה נפלו בקיום הדיון של ועדת הכספים". הוא הוסיף כי העתירה תובא לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים בהקדם האפשרי.
תוך זמן קצר, תקף יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי: "אתמול השופט סולברג והיום השופט שטיין. שניהם נכנסו לעליון על תקן 'שמרנים', לבג"ץ אין תקנה. את בג"ץ צריך לסגור - הפתרון הוא בית משפט לחוקה". יו"ר הקואליציה תקף גם הוא בחשבונו ב-X: "בג"ץ בהשתוללות חסרת רסן. מעניין שהיום הם קוראים לזה פגם פרוצדורלי, אבל כשממשלת ההונאה של בנט עשו העברות תקציביות בהיקף של מאות מיליונים שבוע (!) לפני הבחירות, זו הייתה סמכותה של הכנסת. אפילו לא מנסים להסתיר".
ח"כ אביחי בוארון מסר: "ההחלטה של השופט שטיין איננה ביקורת שיפוטית אלא אקטיביזם שיפוטי על סטרואידים ודווקא משופט כביכול שמרן (שמונה ע"י איילת שקד). זו רודנות ודיקטטורה משפטית. אין מנוס מהקמת בית משפט לחוקה אשר שופטיו יבחרו על ידי הכנסת ובו יעסקו בדין המנהלי ציבורי חוקתי. העליון יעסוק בערעורים פליליים ואזרחיים. וזהו".
בתום ישיבה שנמשכה שעות ארוכות, אישרה אתמול כאמור ועדת הכספים העברות תקציביות בהיקף של מיליארדי שקלים, שעוררו סערה גדולה. הישיבה התאפשרה רק בעקבות התערבות יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שהפעיל סעיף חירום מיוחד מתוקף סמכותו.
חברי כנסת מהאופוזיציה הגישו עתירה לבג"ץ לעצירת ההעברות, והשופט שטיין הודיע כבר אתמול למעשה לעותרים שכל העברה תקציבית שתאושר בוועדה תובא לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
לזימי בוועדת הכספים. "ניסיון לרוקן את הקופה עבור מקורבים ומשתמטים"
(צילום: שלו שלום)
ח"כ נעמה לזימי מהדמוקרטים ועו"ד יפעת סולל מחדו"ש (עמותה "לחופש דת ושוויון") עתרו לבג"ץ. "התרענו מראש שלא נאפשר שוד לאור יום של כספי הציבור, והיום קיבלנו רוח גבית משמעותית במאבק הזה", מסרה לזימי.
"בג"ץ עצר את העברת הכספים והוציא צו ארעי שמונע מהקואליציה היוצאת לקבוע עובדות בשטח רגע לפני הבחירות. זהו הישג חשוב מול ניסיון לרוקן את הקופה הציבורית עבור מקורבים ומשתמטים, לרמוס את כללי המינהל התקין ולהפוך את תקציב המדינה לכלי פוליטי. נמשיך לעמוד על המשמר ולהילחם עד שכספי הציבור יחזרו לשרת את הציבור".
ההעברות שאושרו
הסעיף המרכזי בהעברות שאושרו העמיד כ-670 מיליון שקל מסעיפי משרדים שונים לטובת הוצאות חירום אזרחיות, ולצדו כ-330 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ליישום החלטת הממשלה בדבר השלמה והאצה של המיגון ביישובים בטווח של עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון. הכסף מיועד להגדלת המענקים ליישובים הזכאים לתוכנית לתמרוץ בניית ממ"דים בבתים פרטיים.
משרד החינוך אמור היה לקבל כ-800 מיליון שקל, ולצדם 300 מיליון שקל נוספים בהרשאה להתחייב, שיופנו בין היתר לפרויקטי מחשוב, לתקצוב הרשות הארצית למדידה והערכה, לתוכנית "בית הספר של החופש הגדול", ולתוכניות לצמצום פערים בחברה הערבית.
כאמור, חלק מהתקציב יועד גם למימוש הסכמים קואליציוניים, לרבות תמיכה בישיבות, בסמינרים להכשרת מורים ובמוסדות תורניים, לאחר שעברו בדיקה משפטית ומקצועית בהתאם לנוהל היועץ המשפטי לממשלה. תוספת של כ-85 מיליון שקל הייתה אמורה להגיע ממשרד ראש הממשלה למשרד החינוך עבור מחויבויות הסכמיות לארגוני המורים וקרנות רווחה.
ח"כ ינון אזולאי מש"ס בדיון בוועדת הכספים
(צילום: שלו שלום)
משרד ההתיישבות אמור היה לקבל 125 מיליון שקל מסעיף הדיור הממשלתי, וכ-132 מיליון שקל נוספים בהרשאה להתחייב, המיועדים בין היתר לפיתוח יישובי הנגב המערבי, אשקלון ובאר שבע, ולתוכניות לשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. תוספת של 32 מיליון שקל ועוד עשרה מיליון שקל בהרשאה להתחייב היו אמורים להגיע לטיפול בבני נוער בסיכון באזור יהודה ושומרון.
המשרד לשירותי דת אמור היה לקבל כ-78 מיליון שקל, שיועדו לשכר "משרתים בקודש", לפיתוח מקומות קדושים ובתי עלמין, לפיקוח הפיננסי על המועצות הדתיות ולשיפוי המשרד בגין הטיפול בחללי מבצע "שאגת הארי".
אם ההעברות התקציביות יאושרו לבסוף, תקציב המשרד למשימות לאומיות ולהתיישבות בראשות השרה סטרוק יגיע לסכום שיא של 821 מיליון שקל רק בשנה זו, ועוד 944 מיליון בהרשאה להתחייב אחרי התוספות. מדובר בתקציב גבוה משל 15 משרדי ממשלה אחרים. בסך הכול התקציבים שאושרו בוועדה רק לחינוך החרדי - כולל הסעיפים שאינם קואליציוניים - הגיעו ל-306 מיליון שקל.
בפתח הדיון תקפו חברי האופוזיציה את עצם קיומו, בטענה שהוא מנוגד לנהוג בתקופת בחירות. יועמ"שית הוועדה, עורכת הדין שלומית ארליך, הבהירה כי מדובר בהמשך ישיר לישיבה הקודמת מ-29 ביולי, שבה נדונו 23 מתוך 33 פניות שהצטברו, וכי בפגרות בחירות קודמות אושרו בין 40 ל-50 פניות תקציביות באופן דומה.
הסעיף המיוחד שהפעיל אוחנה
מי שהגיע לעזרת הקואליציה, כאמור, הוא יו"ר הכנסת אוחנה, שעשה שימוש בסעיף חירום בתקנון הכנסת שמאפשר לעקוף את ועדת ההסכמות במטרה לדון באותם מאות מיליונים שלא אושרו. מדובר במקרה בלתי שגרתי ונדיר.
סעיף התקנון 112 ב', שעוסק בכינוס חריג של הכנסת במקרים מיוחדים בעיקר בעת חירום, קובע כי "יו"ר הכנסת רשאי להתיר לוועדה לקיים ישיבות בתקופת הפגרה במקרים מיוחדים, על פי בקשה של יו"ר הוועדה או של הממשלה, בהודעה בכתב של מזכיר הממשלה, או של שליש מחברי הוועדה, שבה יפורט נושא הישיבה".
אוחנה במליאה. ארכיון
(צילום: שלו שלום)
אף שאין מדובר במקרה חירום כמו מימון פעילות הצבא בעת מלחמה, היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, נאלצה לאפשר את כינוס הוועדה אתמול. תחילה הייתה עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת שרק שש העברות שהיו על שולחן הוועדה באישור מראש של ועדת הכנסת יידונו. האישור ניתן רק משום שההחלטות נוגעות לשכר ולתפקוד שוטף ששרים העידו שמשרדיהם לא יכולים לתפקד בלעדיהם.
בין השאר נטען בפני היועצת המשפטית - מבלי להסביר מדוע הבקשות הדחופות כביכול לא הוגשו לפני פיזור הכנסת לקראת הבחירות - כי "לא ניתן יהיה לפתוח את שנת הלימודים בלי תשלומים למורים, ויש מערכות מחשוב שהפסיקו להפעיל במשרדים". בעקבות הבקשה החריגה אישרה אפיק כי רק שש ההעברות האלה יידונו בוועדת הכספים. כמו כן היא נתנה את הסכמתה גם על סמך זה שבשבוע שעבר האופוזיציה ביקשה להפסיק את הדיון לאחר 10 שעות וחצי של פיליבסטר.
